נאס"א בוחנת כיול לוויינים באזור ים המלח
פרופ' אייל בן דור מאוניברסיטת תל אביב הסביר כי אזור מישור עמיעוז, שאותו בוחנת סוכנות החלל האמריקנית, נבחר בשל היותו אזור שטוח, לבן ומדברי, שאינו משתנה ונמצא 200 מטרים מתחת לפני הים, כך שהאטמוספירה מעליו מאפשרת כיול מוצלח לעוצמות הסנסורים במצלמות בחלל
סוכנות החלל האמריקנית נאס"א עשויה לכייל לוויינים במישור עמיעז הסמוך לים המלח. למעשה, אין זו הפעם הראשונה שישראל עולה כמועמדת לשמש כאזור כיול ללוויינים. לפני כעשור הגיעו מדענים לארץ כדי לבדוק את אזור מכתש רמון.
פרופ' אייל בן דור, ראש המעבדה לחישה מרחוק בחוג לגיאוגרפיה בביס הספר פורטר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב, הסביר כי מישור עמיעז נבחר בשל היותו אזור שטוח, לבן ומדברי, שאינו משתנה ונמצא 200 מטרים מתחת לפני הים, כך שהאטמוספירה מעליו מאפשרת כיול מוצלח לעוצמות הסנסורים שעל גבי מצלמה המותקנת על לוויינים. מכתש רמון נבחר בעבר בשל ריבוי המינרלים שקיימים בו והצבעים המרהיבים, דבר המאפשר כיול מיטבי של צבעי התמונות. הכוונה היא לכייל באזור מצלמה שתשוגר לתחנת החלל הבינלאומית בשנת 2021. פרופ' בן דרור יציג את הדברים בכנס הבינלאומי "חיים בתנאי קיצון - שיעור מהטבע" של אוניברסיטת תל אביב ומכון מחקר ים המלח, שמתקיים השבוע במצדה.
אז מה זה כיול לוויינים? פרופ' בן דור מסביר: "כל מכשיר דורש כיול. חישנים על לוויינים מכוילים לפני השגור. בחלל החישנים מתיישנים ויש לכייל אותם מחדש. זאת, כדי לקבל מידע קוהרנטי במשך זמן הפעולה של הלווין (5-10 שנים) וכן לאפשר לנתונים להיות ברי השוואה עם לוויינים אחרים. לשם כך יש לכייל את הלוויינים . משום שאי אפשר להחזיר את החישן לכדור הארץ לכיולים, יש צורך למצוא דרך עקיפה. לשם כך יש מספר אתרים בעולם שיש להם תכונות מיוחדות ואותם בוחרים מפעילי הלווין, סוכניות החלל בעיקר, לביצוע כיולים. כיולים מתבצעים במעבר הלוויין מעל אזור נבחר, במקביל למדידות שדה של צוותים עם חישנים קרקעיים.
אז מה מיוחד במישור שליד ים המלח? פרופ' בן דור אומר כי "ישנם שני כיולים - כיול לערכים הפיזיקליים של המצלמה הדיגיטלית וכיול לתדירות האותות . בדיקה נוספת היא היכולת של המצלמה להגיע לאותה תמונה (חדות עצמה וכו) בכל מעבר ובכל זמן". לדבריו, "מישור עמיעז מאופיין בשתי התכונות הראשונות. הוא שטוח, הומוגני ובהיר ומצוי כ-200 מטר מתחת לפני הים. השטח ההמוגני הבהיר מאפשר לכייל את עצמת החיישן של המצלמה והאטמוספירה העבה מאפשרת ליותר מולקלות של גז בחתך הקרינה להיות ברי מדידה עבור כיול התדיריות. מכתש רמון מצוי באותו יעף של הלוויין והוא מאפשר בדיקה חד-חד ערכית האם התמונה המתקבלת היא הדירה (חוזרת על עצמה) בכל תנאי. שני המקומות, מישור עמיעז ומכתש רמון, אינם עוברים שינויים רבים עם הזמן ויציבים במשך השנים ולכן מתאימים מאד לביצוע כיול עקיף של לוויינים".
המצלמות, שאותן תכייל נאס"א מעל ישראל, ישוגרו לחלל ב-2021 ו-2025. "ב-2021 ישוגר חישן לתחנת החלל הבינלאומית עם חללית האספקה לאסטרונאוטים. תכנון לויין אורך חמש שנים. במסגרת התכנון יש לציין ולבדוק את אזורי הכיול הנבחרים וכן לערוך בהם ניסויים, איסוף מידע מלוויינים אחרים, מטוסים ורחפנים כדי לבסס בסיס נתונים", מסביר פרופ' בן דור. "אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם מרכז חקר ים המלח, מעוניינת ליצור את המרכיב הקרקעי של הכיול תוך שיתוף עם נאס"א וכן בעתיד שתוף עם סוכניות החלל האירופאית, האיטלקית והגרמנית. בסוכנויות החלל האלו יש גם פעילות בנושא ושתי האחרונות כבר נמצאות בחלל עם מצלמות משוכללות הדורשות כיול. גם הן מכירות את האתרים הללו ומעוניינות בהן לכיול. להעמדת הצוותים הישראלים לביצוע מדידות הקרקע כבר היום נדרש מימון ופנינו לסוכנות החלל הישראלית ועוד גופים מסחריים המתעניינים מאוד בטכנולוגיה ובשיתוף הפעולה עם סוכנויות החלל השונות. ההיענות הייתה חיובית ביותר. לאחר שנבסס תקציב נוכל מיד להתחיל בפעילות (מדידות קרקע, ביצוע ניסויים מוטסים המדמים את הלוויינים וכו')".
לפנייה לכתב/ת 
