בטוח שאת יהודייה? את הרי רוסייה
ישראל אוהבת להתגאות בעולים שלה, אבל כשאנחנו רוצים להתחתן מבקשים מאיתנו לירוק למבחנה כדי לבדוק DNA. כי ככה בא להם ברבנות
קטיה קופצ'יק(צילום: גיא גלעד)
אם נניח לצורך הדיון שישראלית צעירה, צברית שנולדה כאן, שירתה בצבא והחליטה להתחתן, הייתה חוזרת הביתה להוריה במושב אי שם במרכז הארץ, ואומרת להם כך: "אימא, אבא, היינו ברבנות. הם לא בטוחים במאה אחוז ביהדות שלי. המליצו לי לעבור בדיקת DNA". מה היה קורה? מלחמה.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
מהדורות חדשות היו נפתחות עם הידיעה הזאת. זעקות ההורים היו נשמעות מול כל מיקרופון ומצלמה. פוליטיקאים היו מתחרים בגינויים חריפים נגד הרבנות ונשיא המדינה היה מגיב ברשתות החברתיות עם מסר של אחדות. הארץ הייתה גועשת והשיח הציבורי היה מתלהט. איך קרה לנו, היינו שואלים, שיהודים במדינה היהודית היחידה בעולם נדרשים לירוק למבחנה על מנת להוכיח את יהדותם?
אבל התסריט הזה לא יתממש כי מי שמתבקשים לבצע את ההליך הזה הם "עולים", וכל עוד מדובר ב"עולים" לאף אחד לא באמת אכפת. מנהיגי השמאל-מרכז גינו קצת בטוויטר. ראש הממשלה, שבדרך כלל מתגאה כל כך בהישגי העלייה ותרומתה למדינת ישראל וביטחונה, מילא את פיו מים. וזה לא שאין לו זמן, כי להתכסח עם השחקנית והמנחה רותם סלע הוא דווקא מצא כמה שעות.
אביגדור ליברמן ואריה דרעי משכו את העניין כל אחד לטובת קמפיין של עצמו, ולוחמי הצדק החברתי והשוויון, אורלי לוי-אבקסיס ומשה כחלון, שאמורים לייצג את ברית הדפוקים, מתעלמים בשיטתיות מכל דבר שקשור לעוולות הרבנות, בפחד היסטרי לאבד עוד כמה קולות ולא לעבור אחוז החסימה.
ובשביל הישראלי הממוצע אנחנו עדיין על המטוס, עם תיקי משבצות ענקיים ומעילי פרווה לא קשורים, בדיוק כפי שזה מופיע בכתבות המעטות שעולות באתרי חדשות.
לרבים בציבור הרחב, וגם לפוליטיקאים הכי ממולחים, עדיין לא ירד האסימון שבפועל מדובר באנשים שחיים בישראל 30 שנה, והצעירים הללו, שהרבנות מתעקשת להעביר אותם בדיקות כדי לוודא את יהדותם, מדברים עברית יותר טוב מרוסית.
כך נשלחים עולים לבדיקת "DNA יהדות" (צילום: חגי דקל)
אנחנו, קהילה ענקית של כמיליון איש, לא מרגישים את התמיכה של הרחוב הישראלי מול העוולות שאנחנו עוברים ברבנות, ולכן חוששים לקום ולמחות בעצמנו. פעם חשבנו שהבעיה היא בנו, שרק אם נעבוד יותר קשה, נהיה מוצלחים יותר ונצעיד את המדינה עוד רקצת קדימה, היחס אלינו פתאום ישתנה. קיווינו להרגיש את החיבוק הישראלי ואת האמירה הברורה נגד מונופול הרבנות והיחס הגזעני של הממסד הזה, שמחזיק בנו, ובזכויות שלנו להתחתן כאן, כבני ערובה.
אז מה אני מבקשת? שתדמיינו שנייה שזה קורה לילדים שלכם. שהבת שלכם חוזרת המומה מהביקור ברבנות, וכל חלומותיה על אירוע גדול ונוצץ עם כל המשפחה והטרראם, מתנפצים לה בשנייה. דמיינו שאתם שוברים את הראש איך לספר לקולגות בעבודה שבסוף לא תהיה חתונה בארץ. שהילדה שלכם עומדת לבד, ללא חברים ומשפחה, מול פקיד עירייה בקפריסין בטקס זר ומוזר.
ועוד מעט אולי אפילו לא תצטרכו לדמיין, כי בקצב שהרבנות מרחיבה את סמכויותיה ללא שום ריסון מצד הממשלה, בדיקות DNA יעברו פה גם חילונים, או סתם קיבוצניקים, ובעצם כל אחד שהרבנות תחליט שהוא או היא לא עומדים בסטנדרטים הדתיים שלה.
הגיע זמן שנהיה כאן שווים. זאת לא בקשה מוגזמת, ורוב הציבור ודאי תומך ברעיון הזה. אבל כעת הוא זמן המעשים והבחירות שעל כל אחת ואחד מאיתנו לעשות.
- קטיה קופצ'יק היא רכזת תחום דוברי הרוסית בתנועת "ישראל חופשית"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
קטיה קופצ'יק
צילום: גיא גלעד
מומלצים
