עוגיות ללא סוכר לחולי סוכרת - בריא?

הרבה מאוד מידע על אודות תזונה ודיאטות זורם בנהרות האינטרנט האינסופיים. לכל שאלה שתעלו במנועי החיפוש וברשתות החברתיות בנושא אכילה בריאה ותזונה נכונה, תקבלו מיד הרבה יותר מתשובה אחת.

כדי לדעת מה נכון, כדאי להבין איך קוראים מחקרים ובוררים מתוכם את המידע המהימן ביותר, אבל בינתיים, אנסה לעשות כאו סדר במספר שאלות פופולריות על אודות תזונה ודיאטות, שהתשובות עליהן הן מפתיעות.

קיראו עוד על ירידה במשקל

1. "תפוח עץ ירוק פחות משמין מתפוח עץ אדום"

לא נכון.

תפוחי עץ הוא פרי נהדר המכיל ויטמינים, מינרלים, סיבים ונוגדי חימצון. תפוח אחד ביום, כולל הקליפה, נותן לגופנו עושר תזונתי נהדר ושובע משמעותי בין הארוחות.

הצבע הירוק של התפוח עשיר בכלורופיל והצבע האדום בליקופן, שניהם נוגדי חימצון חשובים אבל מבחינת כמות הסוכר וכמות הקלוריות פר 100 גרם, מדובר בערכים דומים כך שלמעשה 2 סוגי התפוחים, על צבעיהם השונים נפלאים ונהדרים באותה מידה.

התפוח הירוק הוא חמוץ יותר בגלל תכולת חומצות שונות ולכן נראה שמכיל פחות סוכר אבל לא כך הדבר.

סלט ירקות. הרכיבים הבריאים(צילום: shutterstock)

2. "אני אוכל כל יום סלט ירקות גדול המכיל עגבניה, מלפפון, חסה, תירס ואפונה"

נהדר.

אכילה של ירקות באופן יומיומי היא נפלאה. יתר על כן, אם ניתן לשלב את הירקות השונים ולגוון בהם לאורך היום, בכמה שיותר ארוחות, כך טוב אבל חשוב לדעת שתירס ואפונה אינם נמנים על משפחת הירקות.

תירס שייך לעולם הפחמימות כיוון שהרכיב העיקרי בתירס היא הפחמימה. מדובר בדגן המכיל סיבים תזונתיים וקרוטנואידים שהם נוגדי חימצון ושאינו מכיל גלוטן ולכן מתאים לצליאקים אבל מכיל הרבה יותר פחמימות לעומת ירקות.

גם אפונה אינה ירק. האפונה היא קטניה עשירה בחלבון ולכן נחשבת לחלבון צמחי אשר מומלץ לצמחוניים לשלב בתפריט היומי על מנת לצרוך כמות חלבון נאותה. חשוב לזכור שלמרות שהאפונה מאוד בריאה, היא מכילה לא מעט פחמימות וכדאי להתייחס אליה כתחליף למנת הפחמימה בתפריט.

3. "ארוחת הבוקר שלי היא בריאה מאוד וכוללת יוגורט עם גרנולה"

לא בדיוק.

ארוחת בוקר הכוללת פחמימה וחלבון, היא בהחלט משביעה. החלבון המגיע מהיוגורט (רצוי יוגורט לא ממותק) הוא איכותי ותורם לשובע, אלא שאת מנת הפחמימה שמקורה בגרנולה כדאי לשקול להחליף.

הגרנולה המתועשת אותה אנו קונים בסופר היא למעשה פתיתי שיבולת שועל אשר עברו תהליך חימום יחד עם שומן כלשהו (חמאה או שמן) וממתיק כלשהו, לרוב סוכר.

כך למעשה מתקבלים פתיתי שיבולת שועל כהים יותר כשברוב המקרים לתערובת זו מוסיפים פירות יבשים ממותקים או מיני אגוזים ושקדים, שוקולד, קוקוס, צ'פס-בננה או את כל אלו גם יחד. כך מתקבלת תערובת המכילה הרבה מאוד שומן וסוכר וכתוצאה מכך, הרבה מאוד קלוריות.

בדרך זו ארוחת הבוקר הקלה הפכה להיות ארוחה שמכילה עודף מיותר של שומן ופחמימות. כדאי להמיר את הגרנולה התעשייתית בפתיתי שיבולת שועל גולמיים טבעיים ולהמתיק באמצעות תוספת פרי כמו תותים או בננה.

לחילופין, למי שטעם פתיתי השיבולת שועל הטבעית קשה לו (עניין של הרגל), להכין גרנולה ביתית המכילה פתיתי שיבולת שועל שנקלו בתנור בחום גבוה מרוססים במעט שמן ובתוספת של מעט סילאן וכך להפחית משמעותית את הערך הקלורי ולקבל ארוחת בוקר בריאה ומשביעה יותר.

שוקולד מריר. אותו ערך קלורי כמו שוקולד חלב - יחסי ציבור יותר טובים(צילום: shutterstock)

4. "שוקולד מריר הרבה פחות משמין משוקולד חלב"

אז זהו שלא.

מבחינה קלורית מדובר במספר קלוריות דומה פר 100 גרם. ובכל זאת לאחרונה לשוקולד המריר יש יחסי ציבור נפלאים בזכות לא מעט עניין ומחקרים בנושא. הוא נחשב בריא יותר ואכן הוא עדיף על פני שוקולד חלב.

ראשית, השוקולד המריר אינו מכיל חלב, אבל גולת הכותרת היא תכולת הקקאו שבו. יש בו כמות מוצקי קקאו גדולה יותר ביחס לשוקולד חלב. ככל שאחוז מוצקי הקקאו בשוקולד גדולה יותר, כך הוא עדיף. פולי הקקאו מכילים פוליפנולים, אותם רכיבים הנמצאים גם ביין אדום והוכחו כנוגדי חימצון עוצמתיים בעלי פעילות אנטי דלקתית.

בשוקולד המריר הנמכר בסופרים הטווח נע בין 60% ל-85% ואף 90%. ככל שהמרירות עולה כך השוקולד יהיה פחות מתוק ולכן השוקולד המריר הרווח והאהוב ביותר על ידי החך הוא זה של ה70%.

ובכל זאת, אין זה אומר שיש בשוקולד פחות קלוריות. את מקום הסוכר יחליף השומן וכך נקבל כמות קלוריות דומה ולעיתים אף גבוהה יותר בשוקולד המריר. אז בריא יותר כנראה שכן. משמין פחות – לא ממש.

5. "אטריות שעועית זה בעצם ירק כי עשויות משעועית ולכן טובות יותר מאטריות רגילות"

ממש לא.

מדובר באטריות לכל דבר. אטריות שעועית נקראות גם אטריות זכוכית (GLASS NOODLES ) כיוון שלאחר הבישול מקבלות מעט שקיפות.

מהשם שלהן ניתן בטעות לחשוב שמדובר במזון שמבוסס על ירק ולכן מכיל הרבה רכיבים בריאים ומעט פחמימות. אולם למעשה מדובר באטריות שהן סוג של פחמימה ומקורן בעמילן השעועית ולפיכך אטריות אלו אינן מכילות גלוטן (מתאימות לצליאקים).

אולם לא מדובר כלל בירק. אטריות אלו מכילות כמות פחמימות דומה לזו הקיימת באטריות אורז (שגם הן אינן מכילות גלוטן) ולפיכך גם כמות קלוריות דומה. אין מניעה לאכול אותן כחלק מארוחה מאוזנת המכילה גם חלבון לצד מנת ירק כולם כדאי לדעת מה נכנס לגופינו על מנת שנוכל לשמור על בריאות ומשקל תקינים .

6. "הפסקתי לאכול גלוטן כי שמעתי שזה בריא יותר"

בריא יותר למי?

בהחלט לאלו שחולים במחלת הצליאק. להם אסור לצרוך גלוטן עקב השפעתו המזיקה הגורמת לתחלואת המעי ולתסמינים הקשןרים בדלקתיות המעי. ישנם חולי צליאק בלתי מאובחנים, אולם מודעות הולכת וגוברת בשנים האחרונות עוזרת בהעלאת רמת האבחון.

היום כבר ידוע שגם אנשים ללא סימפטומים אופייניים עלולים להיות צליאקים. למשל, אנשים עם כאבי בטן ותופעות שונות של אי נוחות במערכת העיכול לאורך שנים ללא הסבר, כדאי שיבדקו צליאק בבדיקת דם פשוטה. כמו גם אנשים עם אנמיה בלתי מוסברת לאורך זמן.

גלוטן קיים בחלק גדול מהדגנים כמו חיטה ושיפון. היום יש הרבה מאוד מוצרים ללא גלוטן כחלק מהטרנד הבריאותי השוטף אותנו. לאוכלוסיה נוספת אמליץ להפחית ולצמצם את רמת הגלוטן בתפריט היומי, אלו שצריכת גלוטן עלולה לגרום להם לרגישות מסוימת המתבטאת בנפיחות או אי נוחות במערכת העיכול.

איך יודעים? בשיטת האלימינציה בעיקר. אבל! כל שאר האוכלוסייה אין סיבה שתימנע מגלוטן. הימנעות זו היא אינה תרופה לכל ואינה תורמת מאומה כאשר אין סיבה או עדות מוצדקות. 

סוכרת. אין דבר כזה 'קצת' סוכרת(צילום: shutterstock)

7. "להורים שלי יש קצת סוכר אז הם אוכלים עוגיות ללא סוכר"

לא.

ראשית, יש להבהיר - אין דבר כזה: 'קצת סוכר'. הרמה התקינה של סוכר (גלוקוז) בדם לאחר צום נעה בטווח שבין 80 ל100 מ"ג/ד"ל. כאשר הבדיקה מראה תוצאה גבוהה מ-100 מ"ג/ד"ל, יש חשד לסוכרת שיש לאמתה בבדיקות נוספות.

אולם המחשבה ש'יש קצת סוכר' עלולה לגרום לתחושת אשליה לפיה אין צורך להתייחס לכך. גופנו הוא מכונה חכמה אשר באמצעות מנגנונים שונים גורמת לאיזון מתמיד של חומרים שונים בגוף כמו גם רמות הסוכר בדם.

לאיזון זה יש משמעות חשובה בשמירה על בריאות הגוף ולמניעת תחלואה עתידית. כאשר רמת הסוכר יוצאת מטווח הנורמה, זהו סימן לכך שיש בעיה ויש צורך להתייחס אליה ולטפל בה.

ובאשר לעוגיות ללא סוכר, מדובר בסדרה שלמה של מזונות מתוקים אשר נמכרים עם הכיתוב 'ללא סוכר'. זהו כיתוב שיווקי בולט ובעל אפקט מכירתי המייצר 'הילת בריאות' סביב המוצר ובכך נותן לצרכן תחושה שהוא בריא יותר ועדיף על חברו המכיל סוכר.

ובכן, המוצר מתוק, בגלל שהוא מכיל ממתיקים חלופיים הנקראים ממתיקים מלאכותיים. ישנם סוגים רבים אבל חשוב להבין שרובם בעלי ערך קלורי והם עדיין בעלי השפעה כזו או אחרת על רמות הסוכר בדם.

החשוב ביותר, הוא הפן הפסיכולוגי. כאשר אוכלים ממתק ללא סוכר, נוטים לאכול ממנו יותר מתוך מחשבה שהוא בריא יותר וכך למעשה מגיעים לאכילה עודפת. המלצתי היא מדי פעם לצרוך את ה'דבר האמיתי' בכמות קטנה ומהנה.

לחם במאפייה. לא בהכרח יותר בריא(צילום: shutterstock)

8. "אני קונה את הלחמים הכי בריאים רק במאפייה השכונתית"

ובכן, לא בהכרח.

תלוי מה מכילים לחמים אלו. מה שיקבע את העדיפות של הלחם מבחינה בריאותית הוא הרכבו. חשוב שהלחם יכיל 100% דגן מלא*: חיטה או שיפון או אחר.

הרבה מאוד לחמים מכילים תערובת קמחים שחלקה דגנים מלאים וחלקה דגנים 'לבנים', כלומר בתהליך העיבוד, הפשיטו את הדגן מקליפתו וכך למעשה מקבלים קמח לבן עם פחות ויטמינים, מינרלים וסיבים.

התוצר המתקבל מכיל את אותה כמות קלוריות אבל הוא פחות בריא ופחות משביע. הלחמים הארוזים הנמכרים בסופר, לעומת אלו במאפייה, אמנם נראים לנו תעשייתיים אבל הם מכילים סימון תזונתי חשוב ומפוקח על פי חוק, שעל פיו ניתן לדעת מה אנחנו קונים.

במאפייה לא תמיד ניתן לדעת גם אם הלחם נראה בריא ומריח בריא כשתהליך האפייה לא בהכרח מאוד שונה. כמו כן, קיימים היום לחמים ארוזים פחות מעובדים המכילים פחות רכיבים תעשייתיים.

* לאוכלוסייה הבריאה. לאלו הסובלים מבעיות במערכת העיכול ההנחיה היא דווקא להעדיף לחם לבן המכיל כמה שפחות סיבים.

שירי נקש היא דיאטנית קלינית