זעקת האילתים: "נקים אוהל מחאה ונשבות רעב בשדה דב"
אלפים מתושבי העיר מחו, הלימודים הושבתו בניגוד להנחיות וכבישים נחסמו בתגובה לסגירה הצפויה של שדה דב. ראש העיר: "תושבי אילת אינם שקופים". פנייה ליועמ"ש: שקול מחדש קבלת החלטה על דחיית הסגירה. בין הנפגעים מהמהלך: חולי העיר, הזקוקים לשדה להגיע לבתי חולים במרכז
"הזעקה הנשמעת היום מדם לבם של תושבי אילת תהיה חלק מפעולה מתגלגלת שתכלול כבר מיום ראשון הקרוב אוהל מחאה שנקים בשדה דב, שם נשבות רעב". כך אמר אתמול (ג') ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, במסגרת המחאה על סגירת שדה התעופה, המהווה עורק ראשי בכל הקשור לתנועה האווירית לעירו.
הלוי הוסיף כי "תושבי אילת אינם שקופים. שדה דב הוא צינור החמצן לעיר אילת וההחלטה לסגור אותו היא החלטה הזויה חסרת רגישות, שתפגע קשות בעיר".
אלפים מתושבי העיר, בהם חולים, סטודנטים, תלמידים ובני נוער, עובדי תעשיית התיירות, עובדי רשות שדות התעופה וחברות התעופה, עובדי העירייה ושלוחותיה, עובדי בית החולים יוספטל, מרכזי הקניות, חברות, ארגונים וועדי עובדים הפגינו נגד סגירת השדה.
בנוסף, הלימודים הושבתו מהשעה 11:00 בבוקר, בגיבוי פורום ההורים העירוני ובניגוד להוראת משרד החינוך. עשרות משאיות, כלים כבדים ומוניות סגרו את הכניסות לעיר בכביש 90 וכביש 12 ועשן שחור וסמיך היתמר על רקע שריפת צמיגים.
השבתת העיר בתמיכת ההסתדרות כללה גם הפסקת תנועת הטיסות והאוטובוסים למשך כמה שעות וסגירת מעברי הגבול טאבה ועקבה. גם יאכטות אילת יצאו אתמול במשט מחאה מהמרינה לאורך המפרץ.
בזה אחר זה עלו לבמה ראש העירייה הלוי, מנהל בית החולים יוספטל, ד"ר אלדר ברקוביץ, יו"ר התאחדות מלונות אילת, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, יו"ר הסתדרות המרחב, יו"ר סניף הליכוד באילת, תושבי העיר, חולים ובני נוער וסיפרו על ההשלכות הקשות של סגירת שדה דב.
תושבי העיר כולם קראו לראש הממשלה לדחות את סגירת שדה דב בכמה חודשים ולאפשר לכנסת החדשה לפעול למציאת חלופה ראויה בתל-אביב או על אי מולה.
ד"ר אלדר ברקוביץ, מנהל בית החולים יוספטל אמר: "סגירת שדה דב נראית כמו תסריט הזוי שלא יכול להתקיים. רופאים ראשונים שמגיעים לאילת לתת לנו שירות מודיעים שהם לא יבואו יותר לאילת. המשמעות היא שגם השירותים שאנחנו יודעים לתת היום יצטמצמו בצורה משמעותית וניכרת. זאת מכת מחץ לבריאות באילת".
למחאה הצטרפו גם מאות מתושבי חבל אילות וערבה דרומית, שחסמו את צומת קטורה על כביש 90 לכיוון אילת, את צומת יטבתה ואת צומת שדה התעופה אילת על-שם רמון. בין המפגינים היה גם ראש המועצה, חנן גינת, שאמר: "בסגירת שדה דב יש התעלמות מוחלטת מאלפי אנשים וילדים שחיים בדרום המרוחק של הארץ, מהצרכים המיידיים והחיוניים שלהם. של אנשים שבחרו לגור באזור בו אף אחד אחר לא מוכן לגור, שבחרו ליישב את הפריפריה של הפריפריה, למרות הקשיים, ועומדים לשלם על כך ביוקר".
בעקבות מחאת תושבי אילת, היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט פנה השבוע לראש הממשלה ושר הביטחון, בנימין נתניהו והנחה אותו שלא לקבל כל החלטה חדשה לגבי פינוי שדה דב, עד לאחר הבחירות.
עם זאת, יו"ר ועדת הפנים בכנסת, ח"כ יואב קיש (הליכוד) כתב במכתב תשובה ליועמ"ש כי החלטתו שגויה וביקש ממנו לשקול זאת מחדש, מאחר שהוועדה בראשותו קיימה דיונים ממושכים בנושא, גם לאחר ההחלטה להקדים את הבחירות.
עוד טוען חבר הכנסת קיש כי החוק המחייב את שר הביטחון לבחון את ההחלטה על פינוי השדה משימושו לצרכים ביטחוניים מחדש לאחר התייעצות התקבל בסופו של דבר על ידי הוועדה, בתיאום מלא עם המשנה ליועמ"ש ונציגו בוועדה, מר ארז קמיניץ.
חבר הכנסת קיש אף הוסיף כי אין כל מניעה ששר הביטחון וראש הממשלה יקבל החלטה על הארכה של הפעילות הצבאית בשדה התעופה עד ליום 30 בספטמבר 2019 "מתוך מחשבה שבתקופה זו יוכל שר הביטחון החדש לבחון את הנושא באופן יסודי ולקבל החלטה מושכלת בנושא חשוב ואסטרטגי זה".
מבדיקה של ועדה מטעם התאחדות בתי המלונות עולה כי יותר מ-800 אלף נוסעים פוקדים את שדה דב מדי שנה ולקיבולת הזו, מסכימים כל גורמי התעופה, אין פתרון. לדעת מומחי התעופה, בשל רפורמת השמים הפתוחים, כבר היום, נתב"ג קורס תחת העומס ובשנת 2020 יגיע לקיבולת שיא.
לדעת המומחים מטעם ההתאחדות, סגירת שדה דב תביא לירידה של עד 40% במספר הטסים לאילת, בשל הירידה המשמעותית בתדירות הטיסות, התייקרות מחירי הכרטיסים, הארכת משך ההגעה וירידה ברמת השירות. 84% מהנופשים בעיר הדרומית הם ישראלים. עליהם מבוססת כלכלת העיר וזהו מנוף הצמיחה שלה. אלא שבשל כל הסיבות שלעיל, הישראלים כבר לא ירצו להגיע לעיר. מי שיגיע לנתב"ג, יבחר לטוס לחו"ל.
לצד הבקשה לדחות את ההחלטה לסגור את שדה דב בכמה חודשים ובכך לאפשר לכנסת החדשה לבחון את העניין, קוראת אילת לראש הממשלה לאמץ את התכנית המכונה "חלופת חולדאי", המאפשרת את פינוי שדה דב ממזרח ובניית כ-8,000 יחידות דיור, והשארת מסלול צר ממערב על השטח הסמוך לחוף הים, באזור האסור לבנייה.
זעקת חולי אילת: "מדובר פה בחיים של בני אדם"
בעבור לא מעט מתושבי העיר, שדה דב הוא צינור חמצן אמיתי, כזה שסגירתו יכולה לפגוע באופן קריטי במצבם. אלו הם תושבי העיר החולים, הזקוקים לנתיב אווירי נוח למרכז - לטובת הגעה לבתי חולים באזור.
כ-80 אלף כרטיסי טיסה רוכשים בכל שנה תושבי העיר החולים, העושים את דרכם מאילת לשדה דב וממנו, אל בתי החולים השונים באזור המרכז. קופות החולים השונות שולחות בכל יום מטופלים לאזור המרכז בהיקף כולל של כשני מטוסי נוסעים.
החולים חוששים שעם סגירת שדה דב, וירידה אפשרית בתדירות הטיסות, לצד הקושי בהתניידות מנתב"ג ובחזרה אליו, מצבם הבריאותי והנפשי יתדרדר. עקב הסגירה הצפויה, בית החולים יוספטל בעיר עדכן כי רופאים רבים שהיו מגיעים לעיר על בסיס שבועי או דו-שבועי כבר הודיעו כי יפסיקו את מסעם בשל הקושי שבטיסה דרך נתב"ג.
שירז קדם בת ה-43 נולדה וגדלה באילת. היא עובדת כמורה בחינוך המיוחד בעיר ובמקביל מתמודדת כבר 20 שנה עם מחלה כרונית נדירה בכלי הדם.
בשיחה עם ynet קראה קדם לראש הממשלה נתניהו לעצור את סגירתו של שדה דב. "זו קריאה ערכית ומוסרית. לא כסף, לא קרקעות - מדובר פה בחיים של בני אדם", אמרה. בקול רועד וכשדמעות שוטפות את עיניה היא הוסיפה: "מדובר פה במלחמה על החיים שלי. אני לא מוותרת. אני פעילה, תורמת לחברה, ואני יכולה לקוות שאגיע ללב של מי שמקבל את ההחלטה".
בשל מחלתה, קדם נזקקת לטיפולים שאינם מסופקים באילת, שבה בית חולים אחד, ששירותיו הרפואיים אינם מקיפים מספיק. "יוספטל נותן מענה מיידי. אין הקרנות, אין כימותרפיה לחולי סרטן מורכבים. למחלה שלי אין מענה. גם לא מגיעה לכאן רפואה יועצת שיכולה לטפל במחלה שלי", סיפרה.
"אני עולה כל שלושה שבועות לטיפול באשפוז יום, מהבוקר ועד הצהריים. קשה לתאר במילים מה בן אדם חולה מרגיש בזמן טיפול. העייפות זה מה שמאפיין. הסבל הכללי של הריחוק מהבית כשהדבר היחיד שאתה רוצה להגיע אליו בסוף היום זו המיטה שלך", אומרת שירז.
"כל התהליך של סגירת שדה דב והמעבר לנתב"ג יקשה עליי. כשאני מסיימת ב-15:30 טיפול, עייפה ומותשת, עד שאגיע לנתב"ג ייקח יותר משעה. זמני הטיסות בבן גוריון יפחתו מכיוון שהטיסות יירדו, ואז אאלץ לחכות בשדה. לשדה דב אני לוקחת מונית או אוטובוס אחד, וטיסה של 35 דקות. אני תוך שעה ועשרים בבית".
קדם לא מוכנה לקבל רעיון של העתקת מקום מגוריה למרכז הארץ. לדבריה, ביתה היה ונשאר בדרום. "אני ילידת אילת. נולדתי כאן. אני אמות כאן. אין סיכוי שאעבור לשום מקום. זו העיר שלי".
לפנייה לכתב/ת 
