ביטולים, איחורים, צפיפות ותחזיות שגויות: דו"ח המבקר על רכבת ישראל
הגידול במספר הנוסעים לא נאמד כראוי, מה שהגביר את הצפיפות והעומסים על רקע מחסור בקטרים וקרונות. בעיות תשתית וביטולי קווים מחריפים את האיחורים. לנוסעים אין חניה, והצפיפות מקשה על הגעה באופניים. משרד התחבורה על הממצאים החמורים: "הביקוש גבר מעבר לתחזיות"
טעויות בתחזית מספר הנוסעים ברכבת, אי עמידה בלוחות זמנים וביטול רכבות, עיכובים ניכרים בהשלמת תכנון המסילה הרביעית באזור תחנת השלום תל אביב, מחסור במקומות חניה ליד תחנות הרכבת וגם עיכובים בשילוב מערכת איתות חדשה לשיפור רמת הבטיחות ברכבת. אלו הם רק חלק מהליקויים שעליהם מצביע מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, בפרק העוסק ברכבת ישראל בדו"ח המתפרסם היום (ד') על המצב העגום של התחבורה הציבורית.
לעיון בדו"ח המבקר המלא - לחצו כאן
בשנים 2017-2010 עלה מספר הנסיעות ברכבת בכ-80%. ב-2017 הסיעה חברת הרכבת כ-64.6 מיליון נוסעים, גידול של כ-8.6% לעומת השנה הקודמת. בסוף אותה שנה הופעלו בכל יום כ-518 רכבות נוסעים מ-63 תחנות, בקווי נסיעה סדירים העוברים דרך מקומות מרכזיים ברחבי הארץ, מנהריה ובית שאן בצפון ועד באר שבע ודימונה בדרום.
למרות היתרונות והחשיבות של מתן עדיפות להסעת נוסעים ברכבות, נמצאו ליקויים רבים בתחום. המבקר כתב כי התחזיות לגבי מספר הנוסעים ברכבת בשנים 2017-2013 היו נמוכות ממספר נוסעי הרכבת בפועל.
.jpg)
המבקר מצא כי הטעויות נבעו בין השאר מאי היערכות לרפורמה בתעריפים ומחזרת הסעת החיילים ברכבת בימי ראשון. שיעור הטעות בחיזוי הביקוש ל-2017 הגיע לכ-25%. לדברי המבקר שפירא, הטעויות הקשו על התארגנות הרכבת להסעת הנוסעים, פגעו בטיב השירות והביאו לגידול בצפיפות בקרונות ובמספר האיחורים.
בנוסף מתריע המבקר על מחסור בציוד המשמש להסעת נוסעים - כמו קטרים, קרונות וקרונועים - דבר שמגדיל את הצפיפות ברכבות, בעיקר בשעות השיא. לדבריו, אין אפשרות להגדיל את תדירות הרכבות במידה מספקת, וטיב השירות נפגע.
בדצמבר 2015 העריכה חברת הרכבת כי נדרשת רכישה של 168 קרונות דו-קומתיים חדשים, 61 מהם באופן מיידי. חברת הרכבת רכשה במרץ 2016, באישור משרד התחבורה והחשב הכללי באוצר, 60 קרונות, ובשנים 2017-2016 הזמינה 81 קרונות נוספים. המבקר מצא כי רכישות אלו בוצעו בהליך חירום, שהצריך פטורים והתקשרויות בהליכים לא תחרותיים. כמו כן, הקרונות שהתקבלו היו בתצורה טכנית של קרונות ישנים שנרכשו בשנים 2006-2002, אף שהוכנסו בהם כמה שינויים, ופיצול ההזמנות עיכב את מועד האספקה ופגע בשירות.
מאחרים קבוע
נוסעים ברכבת ונתקעים במשך דקות ארוכות בתחנות תל אביב ההגנה או תל אביב מרכז? זו הסיבה: המבקר מצא כי הליכי התכנון של הקמת מסילה רביעית לרכבת בציר האיילון, המנקז אליו את מרבית קווי הרכבת ובו נוצר "צוואר בקבוק", הושלמו רק בשנה שעברה, אף שכבר ב-2002 הוחלט שיוקם ולמרות קביעת הממשלה ב-2010 שהתכנון יסתיים בתוך 16 חודשים. המבקר כתב כי דחיית ההשלמה של הקמת המסילה הרביעית לרבעון האחרון של שנת 2026 פוגעת באפשרות להגדיל את הקיבולת בציר ובאופן זה לשפר את השירות.
ומה עם בטיחות? המבקר מצא כי הרכבת רכשה מערכת איתות חדשה על מנת להגביר את רמת בטיחות הרכבות, שתועלת הלוואי שלה היא האפשרות להגדיל את מספר הרכבות העוברות במרכז הארץ. אבל גם פה יש בעיית זמנים: מועד הפעלת המערכת נדחה ביותר משנתיים, ממרץ 2019 ליולי 2021, וכמו תמיד מי שסובלים הם הנוסעים.
גם לרמת השירות ברכבת ישראל התייחס מבקר המדינה. הוא כתב כי אף שמספר הנוסעים עלה בכ-22%, ומספר הרכבות היומיות עלה בשיעור דומה בשנים 2017-2015, מספר האיחורים של הרכבות ביותר בשש דקות זינק ב-35% בשעות השפל, מ-36,176 איחורים ב-2015 ל-48,721 איחורים ב-2017.
ואם הרכבת כבר הגיעה, נכנסתם לקרון ואתם מחפשים מקום – לא בטוח שתמצאו. המבקר כתב כי נוסעי הרכבת חווים זה עשור צפיפות גדולה בחלק מקווי הרכבת, בעיקר בימים ראשון וחמישי, והיא צפויה להימשך גם בעתיד: שיעורי התפוסה ברכבות בקווים שיסיעו כמחצית מהנוסעים בשנים 2022-2019 צפויים להישאר גבוהים בשעות השיא בכל ימות השבוע, ולהגיע לערכים של עד 130%.
המבקר כתב כי שיעורי התפוסה הגבוהים בקווים אלו, שחלקם ארוכים, עלולים להביא לכך שנוסעים ייאלצו לעמוד בנסיעות ממושכות ולעיתים כלל לא יוכלו לעלות לרכבת, וכן לפגוע בבטיחות הנוסעים. ומה עם העתיד? חברת הרכבת העריכה כי גם ב-2040 יהיה שיעור הצפיפות בשעות השיא גבוה בכשליש מקווי הרכבת המתוכננים.
בעיית נגישות לרכבת
ואיך מגיעים לתחנת הרכבת? אפשרות אחת היא אופניים – אבל גם כאן נמצאו ליקויים. המבקר כתב כי רק בחלק מהקרונות יש מקום מצומצם לאחסון אופניים. הוא הוסיף כי העמדת אופניים בקרונות במקום שלא יועד לכך מגדילה את הצפיפות, והיא בגדר מטרד ומכשול לנוסעים בכלל ולנכים בפרט.
ומה אם יש לכם רכב פרטי ואתם רוצים להגיע איתו לתחנת הרכבת? גם כאן יש בעיות. המבקר מצא כי מספר מקומות החניה הקיים בפועל ליד התחנות קטן בשיעור ניכר מהמספר הנדרש, על פי סקר שנעשה עבור משרד התחבורה ב-2008 בעניין מקומות החניה הנדרשים ליד תחנות רכבת.
באפריל 2017 היו בקרבת התחנות בסך הכול כ-19,400 מקומות חניה, רק כ-72% ממספר החניות הדרוש לפי הסקר. מספר מקומות החניה ליד תחנות רכבת גדולות - ברחובות, בבאר שבע מרכז, באשדוד עד-הלום ובעכו - קטן בשיעור ניכר מהמספר הנדרש לפי הנחת מבצעי הסקר ב-2008. בארבע תחנות אזוריות נמצא מחסור במקומות חניה - בית שמש, חדרה מערב, בית יהושע וכרמיאל. המבקר העיר כי המחסור מביא לחניית כלי רכב במקומות אסורים, שחלקם גם מסוכנים ויכולים להפריע לתנועה.
מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "רכבת ישראל תלמד את דו"ח מבקר המדינה ביסודיות, ותפעל יחד עם הגורמים הרלוונטיים למימוש ההמלצות הנדרשות, ככל שניתן".
ממשרד התחבורה נמסר בין היתר: "בעקבות מהפכת התחבורה הציבורית גבר הביקוש לרכבת מעבר לכל התחזיות ונרכשו מאות קרונות וקטרים חדשים. משרד התחבורה ממשיך לקדם במרץ הקמה ופיתוח של מסילות חדשות בכל רחבי הארץ ורכש של קרונות וקטרים חשמליים לטובת תושבי המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
