בגיל 83, הרופאה של גולדה מאיר ממשיכה לטפל בחיילים

ד"ר פלה צוקרמן היא אישה פורצת דרך. הרופאה בת ה-83 הייתה האישה הראשונה בארץ שהייתה לרופאת עור, והקימה בעשר אצבעות את מחלקת העור של בית החולים העמק בעפולה, אותה גם ניהלה במשך כשלושה עשורים.

כשפרשה מהתפקיד בשנת 2000 חשה צוקרמן, שהביאה לאזור העמקים סטנדרט רפואה שעד אז היה בגדר פריווילגיה של חולים בערים הגדולות בלבד, שהיא רוצה לתרום עוד. "לא שירתי בצבא. רציתי לעזור לחיילים", היא מנמקת. מאז ובמשך כמעט שני עשורים מתנדבת ד"ר צוקרמן במרפאת הצפון של צה"ל, בה היא מטפלת במאות חיילים בחודש.

לאחרונה זכתה המתנדבת הוותיקה בפרס על מפעל חיים מטעם אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל בגין פעילותה ארוכת השנים למען החיילים. "אמשיך להתנדב כמה שאוכל", היא מצהירה בראיון.

"לא הרגשתי כמו אישה פורצת דרך"(צילום: איתי עמיקם)

"מנהל המחלקה לא רצה מתמחה אישה"

ד"ר צוקרמן נולדה בפולין ועלתה ארצה בשנת 1957 אחרי ששרדה את השואה. "זה היה לפני פסח", משחזרת הרופאה את הארוע שגרם לה לרצות לעלות לישראל, "חברה פולניה ביקשה ממני שאביא לה לטעום מצות. אחת הסטודנטיות שמעה את השיחה ביננו ואמרה לנו שכל מה שחסר לנו עכשיו זה להרוג ילד פולני בשביל הדם למצות. חזרתי הביתה ואמרתי לאמא שלי שפה אני לא נשארת".

לאחר עלייתה התקבלה ד"ר צוקרמן ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיום הלימודים היא החלה את התמחותה ברפואת עור בבית החולים הדסה. כבר בתחילת דרכה המקצועית היא נתקלה בקשיים בגלל היותה אישה. "מנהל המחלקה לא רצה לקבל מתמחה אישה. הייתי צריכה להפעיל פרוטקציה", מספרת צוקרמן, "הוא הסכים לקבל אותי רק בתמורה לקבלת מכר שלו להתמחות בגינקולוגיה. הייתי מתמחה צעירה בין פרופסורים. לא הרגשתי פורצת דרך, עשיתי את מה שאהבתי. לא לכולם היה קל לקבל שרופאה תטפל בהם, מטופלים היו נכנסים אליי לחדר ושואלים איפה הרופא".

-זה העליב אותך?

"לא. זה הצחיק אותי. לא נתתי לאנשים להפלות אותי, מההתחלה הייתי קלינאית טובה וידעתי לאבחן היטב את החולים. הפרופסור שאצלו התמחיתי ביקש ממני להפסיק לעשות את האבחנות בדלת - כבר בכניסה הייתי יודעת ממה החולה סובל. התאהבתי בתחום. פעם חשבו שרפואת עור זה רק טיפול בפטריות או באקנה, אך היום יודעים שזה רחוק מאוד מהאמת. עור הוא האיבר הכי גדול בגוף ויש לו חשיבות קריטית לבריאות האדם".

הרופא ביקש שתפסיק לאבחן כבר בדלת. ד"ר צוקרמן(צילום: איתי עמיקם)

"שנוררתי ציוד ממחלקות אחרות"

למרות שהיא אינה חשה כך, ד"ר צוקרמן היא בהחלט חלוצה. מלבד היותה רופאת העור הראשונה בארץ, שאף טיפלה בגולדה מאיר, ד"ר צוקרמן, כאמור, הקימה וניהלה את מחלקת העור של בית חולים העמק. בשיחה עימה היא מפרטת כיצד ייסדה במו ידיה, תרתי משמע, את המחלקה והנגישה עבור תושבי עמק יזרעאל את רופאת העור.

עוד כתבות:

הרופאה שמטפלת בטרנסג'נדרים - ואז מצלמת אותם

חווים עצבות או דיכאון? 15 דקות הליכה ביום ירימו אתכם

"כל אזור הצפון היה ריק מרופאי עור ומטופלים היו נשלחים לבילינסון או להדסה", משחזרת הרופאה, "בהתחלה בהנהלת הקופה הקצו עבורי חדר אחד ואחות. החדר הקטן הזה היה כל רפואת העור של בית חולים העמק ובמידה מסוימת של אזור הצפון בכלל. היינו צריכים מיטות אשפוז, אבל בהנהלת קופת החולים לא סברו שיש צורך במחלקת עור בעפולה. הפעלתי פרוטקציה וקבעתי פגישה עם מנכ"ל קופת החולים, אך העובדה שקבענו לא מאוד עניינה אותו אז הוא לא הופיע לפגישה. דיברתי עם הסגן שלו ואמרתי לו כמה מילים טובות. התושבים בקיבוצים ובמושבים באזור נרתמו למאמץ של פתיחת מחלקת עור בבית החולים, ובסוף הנהלת קופת החולים התרצתה ופתחנו את המחלקה".

"בהנהלת הקופה הסכימו לתת לנו רק מיטות, בלי ציוד נוסף", מוסיפה ומגוללת הרופאה, "התחלתי לשנורר ממחלקות אחרות כיסאות, מנורות ופרגודים. לאט לאט בנינו מחלקה. בסוף העבירו אותנו למרפאה גדולה. היום יש בבית חולים העמק מחלקת עור מפוארת. במחלקה שלנו הוכשרו יותר מ-30 מומחים ברפואת עור שעד היום עובדים בכל אזור הצפון. זו הגאווה הכי גדולה שלי".

מה דעתך על איכות הרפואה הציבורית בארץ?

"אני חושבת שהרפואה בארץ היא טובה מאוד. יש מצוקה של מקומות אשפוז. בתור מנהלת מחלקה השתכרתי 8,000 שקלים בחודש ברוטו. היום מנהלי מחלקות ורופאים מרוויחים יפה, ובצדק. בזמנו פתחתי קליניקה פרטית בקרית טבעון. אחרי זמן לא רב רואה החשבון אמר לי שעדיף לי לסגור את המרפאה. כמעט ולא הרווחתי כסף, את כל השכנים הייתי בודקת בחינם".

ד"ר פלה צוקרמן בבית חולים העמק

"חילקתי יותר מדי פטורים מגילוח"

בשנת 2000 פרשה ד"ר צוקרמן מתפקידה. "הציעו לי לשמש כיועצת של קופת החולים אבל סירבתי. הכרתי עתודאית שעבדה במרפ"א (מרפאה צבאית אזורית ע.א.). היא סיפרה שהם מחפשים רופא בהיקף של חצי תקן. אמרתי להם שאני לא צריכה אף תקן, שאני רוצה לטפל בחיילים בהתנדבות. לא ידעתי כמה זמן אשאר פה. התאהבתי בתפקיד. כבר 18 שנה שאני פה. אני אוהבת את המגע עם החבר'ה הצעירים, אני אוהבת לעזור להם. הייתה תקופה שפחדתי שיענישו אותי כי חילקתי להם יותר מידי פטורים מגילוח. העזרה לחיילים נותנת לי סיפוק. כשאני עוזרת אני שמחה. התחלתי מפעמיים בשבוע והיום אני מגיעה למרפאה שלוש פעמים בשבוע, כנראה בגלל שהרבה חיילים שונאים להתגלח", היא מתלוצצת.

רוח ההתנדבות של ד"ר צוקרמן חלחלה גם אל ששת נכדיה, אשר כולם שירתו בתפקידים התנדבותיים. נכדה הצעיר משרת כיום כלוחם בסיירת יהלו"ם של חיל ההנדסה. "לנכדים שלי לא נתתי פטור מגילוח", היא מבהירה בקריצה.

"אני לא רק תורמת זמן לצבא, אלא גם כסף - בכל פעם שאני מגיעה לכאן אני נוסעת דרך כביש האגרה של מנהרות הכרמל ומשלמת על הנסיעה, אבל אני מרוויחה בדרכים אחרות. הפרס על מפעל החיים ריגש אותי באופן שקשה לי לתאר. לא ציפיתי לזה. כולם עמדו על הרגליים והריעו. הייתי בהלם. אני פה כי זה עושה לי טוב – לעסוק במקצוע שאני כל כך אוהבת ולטפל בחיילים. אמשיך להתנדב בצה"ל כמה שאוכל", מסכמת הרופאה.