שקועים בחובות: יתרת החוב של הישראלים ב-2018 - כ-557 מיליארד שקל
על פי נתוני בנק ישראל, מדובר בעלייה של 5% לעומת 2017 ובזינוק של 32% ב-5 שנים. החוב למשכנתאות זינק לרמה של 360 מיליארד שקל - אבל ההלוואות מהבנקים דווקא צנחו. הכלכלן יניב חברון באולפן ynet: "בעשור האחרון ההלוואות שלא לדיור הכפילו את עצמן - זה מדאיג"
יתרת החוב של משקי הבית נכון לסוף שנת 2018 עומדת על 557 מיליארד שקל - גידול של 4.9% במהלך השנה שחלפה. כך עולה מנתוני בנק ישראל המתפרסמים היום (ה').
זהירות: מבול של הלוואות בדרך
מחיקת חובות? 50% חוזרים אחרי עשור עם חובות חדשים
בנק ישראל מזהיר: שיעור החובות הבעייתים במגמת עלייה
מגמת העלייה הנמשכת בשנים האחרונות ניכרת הן בחוב לדיור והן בחובות שאינם לדיור. החוב לדיור גדל ב-2018 ב-23 מיליארד שקל לרמה של 360 מיליארד שקל (6.8%), ואילו החוב שאינו לדיור עלה בשלושה מיליארד שקל (1.4%).
>>לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
למעשה, תוך חמש שנים זינקה יתרת החוב של משקי הבית ב-32% לסכום של 557 מיליארד שקל, 360 מיליארד שקל מתוכם בגין משכנתאות שנלקחו. באותה תקופה זינק החוב שאינו לדיור ביותר מ-25% ל-197 מיליארד שקל.
בבנק ישראל מדגישים, כי הגידול בחוב שאינו לדיור מתמתן בשנים האחרונות וממשיך מגמה זו מאז 2016, למעשה.
נציין כי בתקופה האחרונה הבנקים הורידו פעילות בכל הקשור להלוואות צרכניות, בעיקר ברקע העלייה בסיכון ההחזר של הלווים, אך הבנקים הם עדיין המלווה העיקרי גם בהלוואות שאינן לדיור ו-80% מהחוב, סך של 158 מיליארד שקל, הינו לבנקים.
ההלוואות מהגופים המוסדיים - בעלייה
במקביל, נמשכת העלייה ביתרת ההלוואות שנטלו משקי הבית מהגופים המוסדיים, בעיקר מקופות הגמל וקרנות ההשתלמות. למעשה מאז תחילת 2015 ועד ינואר השנה זינקו יתרות החוב של משקי הבית לגופים המוסדיים מפחות מ-10 מיליארד שקל לכמעט 30 מיליארד שקל, כאשר בשנת 2018 עצמה נרשם שיעור גידול של כ-20% שהם כחמישה מיליארד שקל. ואמנם עדיין שיעור ההלוואות מהמוסדיים אינו גדול וחלקו בסך החוב של משקי הבית הוא כ-5% .
מנתוני החטיבה למידע ולסטטיסטיקה בבנק ישראל במסגרת דו"ח 'מבט סטטיסטי' לשנת 2018 עולה עוד כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור, הכולל הן נכסים שהציבור מחזיק באופן ישיר והן נכסים מנוהלים המוחזקים באמצעות הגופים המוסדיים, הסתכם נכון לסוף שנת 2018 בכ-3.7 טריליון שקל, עליה של 2.7% במהלך השנה.
הריבית האפסית בבנקים, ברקע הריבית הנמוכה של בנק ישראל והיעדר אלטרנטיבות השקעה סולידיות, הגדילו גם השנה את כמות המזומנים שמחזיק הציבור. נכון לסוף שנת 2018 החזיק הציבור מזומנים ויתרות עו"ש בבנק בסכום כולל של 406 מיליארד שקל (מתוכם כ-70 מיליארד שקל מזומן), גידול של 43 מיליארד שקל (12%) בהשוואה לאשתקד. סך הפקדונות בבנקים ירד בתקופה זו באחוז אחד לסכום של 897 מיליון שקל.
"נוסעים יותר לחו"ל, משתמשים יותר באשראי"
בראיון באולפן ynet התייחס הכלכלן יניב חברון, אסטרטג ראשי בבית ההשקעות אלומות, לנתונים והזהיר מפני עלייה נוספת בחובות. "כמעט שני שליש מהחובות של משקי הבית - למשכנתאות. אבל מה שמדאיג זה שבעשור האחרון, החובות של משקי הבית שלא לצורך דיור הכפילו את עצמם. אם לפני 10 שנים החוב עמד על סדר גודל של 250 מילארד שקל, היום מדובר בסדר גודל של 550 מילארד שקל".
הסיבה לכך, הוסיף חברון, היא הגדילה בצריכה. "נוסעים יותר לחו"ל, יש כרטיסי אשראי שנותנים יותר אשראי. החוב גדל ב-100%, ההכנסה הפנויה עלתה רק ב-50%. אם ננטרל הכל - החובות גדלו ב-25%". עם זאת, הבהיר כי ביחס למדינות אחרות בעולם המצב של ישראל אינו מהקשים ביותר. "אם בוחנים את חוב משקי בית ביחס לתוצר או ההכנסה לעומת העולם, אנחנו לא במקום כזה גבוה - 43% לעומת גודל חוב בהיקף של 80% בהרבה מדינות באירופה".
יש כלכלכנים שמזהירים מפני קריסה.
"רואים את זה בנתונים: העולם מאט, כך גם הצמיחה והדפסות הכסף של בנקים מרכזיים בעולם. הצרכן הרגיש טוב ועשה הרבה קניות - אבל החגיגה הזו נגמרת מתישהו".