פחות מ-3,200 שקל: יותר מרבע מהישראלים עניים
על פי דו"ח קרבת העוני של מרכז אדוה, עבודה היא לאו דווקא ערובה ליציאה מהעוני: כ-60% ממשקי הבית "העניים ביותר" כוללים לפחות בן משפחה אחד שעובד; חצי ממשקי הבית הערביים מתחת לקו העוני, לעומת 13.2% ממשקי הבית היהודיים. יותר נשים עניות והקבוצה הענייה ביותר - יוצאי אתיופיה
בפועל יש יותר עניים: קו העוני הרשמי בישראל כולל 18.5% ממשקי הבית, אבל הוא משמיט 8.1% נוספים שמהווים אוכלוסייה רחבה - שמצבה לא טוב בהרבה מזה של אלה שמתחת לקו העוני. אלה הם משקי בית שמכניסים עד 25% יותר מהכנסתם של אלה שבקו העוני, ובכל זאת יכולתם לשלם על בריאות וחינוך לא גדולה בהרבה מיכולתם של העניים. כך עולה ממחקר שמפרסם היום (ה') מרכז אדוה, העוסק במידע על שוויון וצדק חברתי.
העניים החדשים - שחיקתו של מעמד הביניים בישראל
האוצר מציג: המדד החלופי שמצמצם את שיעור העוני
עלייה ברמת החיים בישראל בהשוואה ל-OECD, יוקר המחייה ממשיך להיות גבוה
במרכז אדוה טוענים כי קו העוני הקיים בישראל, כמו בכל מדינה שבה קיים קו עוני, הוא קו שרירותי שאינו מקיף בהכרח את כל האוכלוסייה הנתונה במצוקה. המשמעות שעולה מהנתונים היא ש-26.6% ממשקי הבית בישראל - יותר מרבע - נמצאו בשנה זו מתחת לקו העוני או בקרבתו.
>>לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בארה"ב, מי שעיצבה את מדד העוני, מולי אורשנסקי, טענה שמן הראוי לבחון לא רק את העניים, אלא גם את אלה שהכנסתם עדיין רחוקה מלהוות הכנסה מינימלית סבירה - אפילו שהיא מציבה אותם מעט מעל קו העוני. היא קראה לקבוצה זו "קרבת העוני". מפקד האוכלוסין האמריקני מפרסם אחת לשנה נתונים על קבוצה זו, הממוקמת ברובד קרבת העוני - רובד באוכלוסייה שהכנסתו החציונית היא עד 25% גבוהה יותר מזו של אוכלוסיית רובד קו העוני.
על בסיס זה בדק מרכז אדוה את מצבה של אוכלוסייה זאת בישראל, המורכבת ממשקי בית שהכנסתם היא בטווח שבין קו העוני ו-25% מעל קו העוני. האוכלוסייה שמתחת לקו העוני הכניסה ב-2016 מתחת ל-2,612 שקל נטו לנפש במשק הבית, והאוכלוסייה בקרבת העוני הכניסה בין 2,612 שקל ל-3,263 שקל נטו לנפש במשק הבית.
מאחר שמצבן של שתי האוכלוסיות לא שונה במיוחד, נראה כי "הקו הקיים מדיר רובד רחב באוכלוסייה". לכן במרכז אדוה טוענים שבשקילת מדיניות לבחירת האמצעים להעלאת חלק גדול ככל האפשר של אוכלוסיית העוני אל מעל לקו העוני - העלאה אל מעל לקו העוני עצמו עלולה שלא להספיק.
שני שליש ממשקי הבית הערביים - עניים
בחלוקה על בסיס לאום עולה כי כמעט מחצית ממשקי הבית הערביים (49.2%) היו ב-2016 מתחת לקו העוני, לעומת 13.2% ממשקי הבית היהודיים. במשקי הבית הערביים - 13.5% היו ב-2016 בקרבת העוני לעומת 7.2% ממשקי הבית היהודים. אם מחברים את רובד קו העוני ואת רובד קרבת העוני במגזר הערבי, מתקבלת תמונה לפיה כשני שליש מכלל משקי הבית הערביים נמנים בקו העוני ובקרבתו.
אם עושים חיבור דומה במשקי הבית היהודיים, מתקבל שיעור של 20.5% - חמישית - הנכנסים לקו העוני או מצויים בקרבתו. בקרב משקי הבית היהודיים, הרוב משתייכים לרובד הבינוני: 31.8% לרובד הבינוני הנמוך ו-26% לרובד הבינוני הגבוה.
האוכלוסייה הענייה ביותר - יוצאי אתיופיה
כשמחלקים את האוכלוסייה היהודית לקבוצות מוצא, מגלים שיוצאי אתיופיה מהווים את הקבוצה בעלת השיעור הגבוה ביותר של משקי בית שנמצאים בחיבור של רובד העוני ורובד קרבת העוני. 31.1% מהם נמצאים בשני רבדים אלה (22.8% ברובד העוני ו-8.3% ברובד קרבת העוני).
הקבוצה הענייה הבאה אחריה היא מזרחים דור ראשון, ש-27.7% מהם נמצאים בשני הרבדים העניים - 17.6% ברובד העוני ועוד 10.1% ברובד קרבת העוני. הקבוצה עם השיעור הגדול ביותר של משקי הבית שהיו ברובד קרבת העוני היא יוצאי ברית המועצות לשעבר שעלו עד 1990, בה 12.1% ממשקי הבית בקבוצה השתייכו לרובד זה.
בקרב אשכנזים דור שני נמצא שיעור משקי הבית הגדול ביותר המשתייכים לשני הרבדים הגבוהים ביותר - 54.5% מהם, המורכבים מאלה המשתייכים לרובד הגבוה (25.4% מהם) ולרובד הבינוני גבוה (29.1%).
אם בקרב כלל אוכלוסיית ישראל, שיעור משקי הבית שבראשם עומדת אישה עומד על כ-35%, ייצוגם של משקי בית שבראשם עומדת אישה ברובד העוני וברובד קרבת העוני היה גבוה יותר - 43.1% ו-42.9% בהתאמה.
זינוק של 200% בקרב משפחות עניות עם שני מפרנסים
עבודה היא לאו דווקא ערובה ליציאה מהעוני, כפי שמעלים נתוני המחקר. שיעורם של משקי הבית ברובד העוני, שבראשם עומד מועסק/ת, עלה מ-38.6% ב-2003 ל-58.7% ב-2016 - עלייה של יותר מ-50%. ברובד קרבת העוני, שיעור משקי הבית שבראשם מועסק/ת, הוא גבוה אף יותר ועומד על 72.7% ב-2016 (עלייה מתמדת מ-63.3% ב-2003).
בשיעור משקי הבית שבראשם שני מפרנסים, חלה עלייה מ-2003 מתחת לקו העוני ובקרבת העוני. ברובד העוני, שיעור משקי הבית שבהם שני מפרנסים ומעלה עלה מ-4.8% ב-2003 ל-14% ב-2016 - עלייה של 191%. אולם רובד קרבת העוני היה רגיש יותר לשינויים המקרו-כלכליים מ-2003 ל-2016 וחווה עלייה חדה יותר בשיעור משקי הבית עם שני מפרנסים, מ-11.9% ל-37.4% - עלייה של 214%.
28 שקל בחודש לחינוך בלתי פורמלי
בין 2003-2016 ההוצאה על ביטוח משלים של קופות החולים עלתה בהדרגה, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים ובכל רבדי האוכלוסייה, אולם הפערים בין הרבדים עדיין עמדו בעינם. ב-2016 משקי בית יהודיים מרובד העוני הוציאו 50 שקל לנפש ואלה שברובד קרבת העוני הוציאו 60 שקל לנפש. המשתייכים לרובד הבינוני נמוך הוציאו 73 שקל לנפש. כלומר, ההוצאה היתה בהתאם למצבם.
ההוצאה על חינוך פורמלי (הוצאות על גני טרום חובה, חובה, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון) במשקי בית יהודיים בקרבת העוני ובמשקי בית יהודיים מתחת לקו העוני עמדה על 121 ו-124 בשנת 2016, בהתאמה. ברובד הבינוני נמוך עמדה הוצאה זו על 158 שקל.
באשר להוצאות שאינן בסיסיות, ההוצאה הממוצעת על ביטוח בריאות פרטי במשקי הבית היהודיים ברובד העוני הייתה כ-14 שקל לנפש לחודש, בקרבת העוני כ-22 שקל לנפש ואילו ברובד הבינוני הנמוך כ-46 שקל.
ההוצאה על חינוך בלתי פורמלי (פעילויות שלא כלולות בתוכנית לימודי החובה, כמו שיעורי עזר לתלמידים, קורסים במוזיקה ונגינה, קורסים באומנויות ושיעורי ספורט והתעמלות) לילד במשקי בית יהודיים מתחת לקו העוני עמדה על 28 שקל לחודש ב-2016. בקרבת העוני ההוצאה עמדה על כ-37 שקל לחודש, וברובד הבינוני הנמוך ההוצאה כבר טיפסה ל-113 שקל לחודש.
לפנייה לכתב/ת 
