ביקורת סרט - "הדרקון הראשון שלי 3": הדרקונים של חאליסי, הגירסה לילדים
הסרט השלישי בטרילוגיית האנימציה של דרימוורקס מרשים מאוד טכנולוגית, עם עיצוב דמויות וסצנות לחימה משוכללות, שמרגישות ריאליות כאילו צופים ב"משחקי הכס" - הגירסה המרוככת. הסרט אמנם נופל במעט מקודמיו, אבל סגירת המעגל האפקטיבית, הופכת אותו לסיום מושלם לסדרה
בהשוואה לשאר סדרות הסרטים של אולפני דרימוורקס ("שרק", "מדגסקר", "קונג פו פנדה"), סדרת סרטי "הדרקון הראשון שלי" מתהדרת בהמשכים מנומקים המתפקדים כחלקים של סיפור אחד גדול. החלק השלישי, "הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר" (How To Train Your Dragon: The Hidden World), נראה כסיום סופי ומוחלט של הסדרה, ועושה זאת בדרך שתרגש את כל אלו שהיא יקרה לליבם. לאלו שעמדתם כלפי הסדרה אינה הרבה יותר מחיבה, הפרק השלישי יחווה כירידה קלה באיכות ביחס לפרקים הקודמים. סיום הסדרה ילווה בתחושת הקלה לפני מה שהייתה יכולה להיות נפילה תלולה באיכות.
סדרת סרטי "הדרקון הראשון", המבוססת על ספריה של קרסידה קוואל, התפתחה בקצב נינוח. דין דבלויס, ששימש כבמאי ותסריטאי שותף בסרט הראשון, הפך בסרטי ההמשך לתסריטאי ולבמאי הבלעדי. נראה שלמיקוד זה יש תפקיד חשוב ביכולתו של הסרט להציג עולם עקבי ומגובש.
ב"דרקון הראשון שלי" (2010) התוודענו לכפר הוויקינגים ברק, שתושביו זוכים להצקות חוזרות ונשנות מערב רב של דרקונים בשלל גדלים, צורות וצבעים. בהתאם לכך, פיתחו אנשי הכפר גישה מאוד לא סובלנית כלפי היצורים. היקאפ (ג'יי בארושל), בנו של מנהיג הכפר סטויק הרחב (ג'רארד באטלר), נבדל בנטיותיו הפציפיסטיות. הקשר הקרוב אותו הוא יוצר עם "שום שן", דרקון צעיר מהזן הנדיר המכונה "זעם לילי", מוביל עד סוף הפרק הראשון להבנה של בני האדם את הדרקונים ולדו קיום בכפר שבו הדרקונים מתקבלים באהבה.
"הדרקון הראשון שלי 2" (2014) מתרחש חמש שנים אחר כך, כשהיקאפ גדל להיות נער בוגר עם קשר קרוב לאסטריד (אמריקה פררה) זהובת השיער. העימות עם צייד הדרקונים דארקו מוביל לגילוי טריטוריה נסתרת שבה הדרקונים חיים בשלווה, וביניהם חיה גם ואלקה (קייט בלאנשט) אימו האבודה של היקאפ. סטואיק האב מת, והיקאפ הופך למנהיג הכפר. במקביל, "שום שן" מתבגר לעמדת דרקון האלפא שהדרקונים האחרים מצייתים לו.
עוד ביקורות סרטים:
"העולם הנסתר" מתחיל כשנה מאוחר יותר, כשהכפר ברק עולה על גדותיו מרוב דרקונים. היקאפ וצוות הוויקינגים הצעירים שמלווה אותו מהסרט הראשון, יוצאים לפעולות פשיטה על ציידי דרקונים, שמטרתן לשחרר דרקונים שנלכדו. ההצלחה שלהם מחריפה את פיצוץ האוכלוסין בכפר. הפתרון מצוי באופק האוטופי של אותו עולם נסתר המוזכר בשם הסרט: גן עדן שבו הדרקונים יהיו מוגנים לחלוטין, הארץ המובטחת שעליה דיבר סטויק, וכעת בנו היקאפ רוצה למצוא.
כדי שלא תהיה ברירה אלא לצאת למסע החיפוש נדרש גם פרעה. הוא נמצא בדמותו של ציד הדרקונים גרימל (פ. מארי אברהם) הנחוש להביא כליה על כל הדרקונים באשר הם. הכלי האפקטיבי ביותר שעומד לראשותו (אם כי העלילה לא לגמרי ממוקדת מבחינה זו), הוא דרקונית מזן "זעם לילי" בצבע לבן (לכן היא קרויה "זעם אורי"). היא אמורה לשמש כפיתיון שיאפשר את לכידת דרקון האלפא "שום שן", ובאמצעותו ישתלט גרימל על כל הדרקונים וחיסולם.
תהליך החיזור בין "זעם אורי" ו"שום שן" תופסת חלק לא מבוטל מאורכו של הסרט. סצנות המתבצעות ללא מילים וכוללות את הפעולות המגושמות של "שום שן" הלא מנוסה, משחקי ההיענות החלקית של "זעם אורי", ובסופו של דבר המחשת ההרמוניה הזוגית המושגת. חלקים אלו עשויים היטב, אבל רחוקים מרחק רב מאיכויות סצנת החיזור הקלאסית ב"במבי".
המהלך העלילתי המשלים של הטרילוגיה הוא השלב האחרון בהתבגרות של היקאפ ו"שום שן" הגוזר שינוי באופי יחסיהם. התבגרות "נורמטיבית" כוללת שינוי פוקוס ממערכת היחסים בין השניים לזו שיש לכל אחד מהם עם בת המין השני – תהיה זו בת אדם או דרקונית. החלק האחרון של הסרט מכיל כמה מעמדים אמוציונלים המתבססים על ההשקעה הרגשית המתמשכת של אוהבי הסדרה בקשר שבין היקאפ ו"שום שן". אל חשש, דרימוורקס לא מעלים על דעתם היפרדות טראומטית וטראגית, אלא "סגירת מעגל" שמרנית ומנחמת. וככזו, היא בהחלט אפקטיבית.
פרקי הזמן הארוכים יחסית בין פרקי הסדרה מאפשרים להתרשם מהקפיצות הטכנולוגיות שהושגו במהלך כמעט עשור. חרף העיצוב הקריקטורי של הדמויות, בני אדם ודרקונים כאחד, הסביבה בה הם פועלים, ובעיקר האנימציה של הטבע, משיקים כעת לפוטו-ריאליסטי. הצלם הדגול רוג'ר דיקינס חוזר כאן לעיסוק הצדדי שלו (כפי שעשה, למשל, ב-2011 בסרט האנימציה "רנגו") ומשמש כיועץ ויזואלי לאנימטורים. בהתאם למהלך העלילתי, האנימציה בסרט הנוכחי כוללת גם מספר רב יותר של דרקונים (גם ביחס לגודש שהיה בסרט השני) וסצנות לחימה משוכללות יותר. בנוסף, ישנה גם טריטוריה שנדמה כי שאבה מידה לא מבוטלת של השראה מהג'ונגל הפלורוסנטי והאינטראקטיבי של כוכב פנדורה, ב"אווטאר" של ג'יימס קמרון.
"העולם הנסתר" לא מפתיע בתוכן ובסגנון, ולא לוקח את הסדרה לכיוון חדש. הכוונה הברורה של דבלויס היא ליצור השלמה עלילתית ורגשית לסדרה. יעדים אלו מושגים תוך הגעה לנקודת המיצוי של הדמויות והעולם שנבנה בפרקים הקודמים. יש לקוות שהמנהלים העתידיים של דרימוורקס יתגברו על הפיתוי לחלוב פרקים נוספים לאחר מהלך הסיום של הטרילוגייה שבוצע היטב.
לפנייה לכתב/ת 
