טעות לא לזמן את עטר ואצילי
הצוות האוסטרי ממשיך בשיטה שעבדה באופן יחסי בגביע האומות, אבל הבעיה היא שטואטחה ודסה לא משחקים באופן רציף כבר זמן רב, ועלולה להיווצר בעיה באגפים. מצד שני, היו גם כמה זימונים מרעננים
בשבוע הבא עלינו לטובה מתחיל סוף סוף טורניר מוקדמות היורו, כאשר בשני המשחקים הקרובים תארח נבחרת ישראל את סלובניה ואוסטריה בסמי עופר. נראה שהצוות המקצועי האוסטרי דבק בדרך שהתווה עוד בגביע האומות וזימן את מרבית השחקנים מאז. גם השיטה נותרה דומה: שלושה בלמים ושני מגינים תוקפים.
למרות ההחלטות השגויות לטעמי בדבר אי זימונם של שחקנים המצויים בכושר שיא כמו אלירן עטר ועומר אצילי, ישנם גם מספר מהלכים שנראים על פניו כמבורכים. אל חמיד סוף סוף קיבל את הזימון המגיע לו, ולצד שרן ייני כבלם אחורי יצטרך הרצוג למצוא רק עוד בלם ראוי אחד כדי להשלים חלק אחורי איכותי. גם החזרה של ניר ביטון מהפציעה הארוכה מבורכת, כיוון שאין ספק שחלה נסיגה ביכולתם של שחקני הקישור שמילאו את המשימה בגביע האומות. מי שעוקב אחרי בירם כיאל, ביברס נאתכו ודור פרץ מבין שהם הרחק משיאם כרגע.
שימוש מושכל בניר ביטון ואולי גם באלמוג כהן או דן גלזר בהחלט הוא בהחלט דבר שהרצוג צריך לקחת בחשבון לקראת משחקי הפתיחה. את אי זימונם של אצילי ועטר הסביר מאמן הנבחרת בכך שאין לו צורך בשחקני כנף בשיטה אותה הוא מיישם. לדעתי זו שגיאה כי הוא מאבד את היכולת להגיב בצורה מגוונת לדברים שקורים תוך כדי משחק.
בהחלט עלולים להיות רגעים בשני המשחקים הקרובים ששילוב של עטר או אצילי מהספסל ייראה כדבר רצוי אך לא מצוי. הבעיה בוויתור מראש על שחקני אגף מתעצמת כאשר בוחנים את כושר המשחק של שני המגינים שלנו, אלו שאמורים לספק את הכנסות הכדור לרחבה או להצטרף בעצמם, כיוון שגם אלי דסה ובמיוחד טאלב טואטחה כמעט שלא ראו דשא בצורה רציפה מאז ההתכנסות הקודמת.
אם לא נראה מהם את התמיכה ההתקפית הראויה, משחק האגפים יהיה חסר מאוד ולהרצוג לא יהיו קלפים מהספסל לשנות את המצב. בתור אוהד שגדל על הגישה של שלמה שרף, ולפיה לסגל מוזמנים השחקנים שנמצאים בכושר הטוב ביותר לצד שמירה על גיוון ואופציות מירביות על הספסל, קצת קשה לי עם הקיבעון המחשבתי. יחד עם זה, הסגל מספיק חזק כדי להוציא לפחות ארבע נקודות. בואו נקווה שהשחקנים יוכיחו על המגרש שההחלטות הצוות האוסטרי היו מוצדקות.
לפנייה לכתב/ת 
