לחקור את בני סכנין / צהוב סוגר חשבון
לפי הדיווחים השבוע, אמרו אנשי בני סכנין לאנשי באר שבע כי "העניקו להם את האליפות ב-2016". על ההתאחדות לבדוק לעומק את חוקיות המשחק האחרון באותה עונה, שהסתיים ב-1:3 לבאר שבע, ולזמן לחקירה את כל אנשי סכנין שהשתתפו בו. וגם: הצביעות הזועקת בנושא האזרחות הישראלית שקיבל אמארה סטודמאייר
ב-21 במאי 2016 התייצבה בני סכנין באצטדיון "טוטו-פנדל" למשחק האחרון בעונה, מול הפועל באר שבע, שהייתה חייבת את הנקודות כדי לזכות בתואר האליפות. פיראס מוגרבי העלה את סכנין ליתרון מהמם בדקה ה-6, אבל המאמי הלאומית הפכה בקלילות את התוצאה ל-1:3 וזכתה באליפות מרגשת אחרי 40 שנה. הלשונות הרעות צקצקו על מה שנקרא ברחוב הספורטיבי "פתיחת רגליים" של סכנין, הפגועה מההפסד הטעון למכבי ת"א בחצי גמר הגביע, אבל איש לא העלה אותן על הכתב - ובצדק. זה נשמע כמו בכיינות במקרה הטוב, ולוזריות במקרה הרע.
איש גם לא עשה עניין מהווידוי של בלם סכנין ששיחק באותו משחק, אברהם פאס, ב-20 בספטמבר 2016: "הגשמנו את המטרה, להרוס למכבי ת"א את האליפות". הציטוט של פאס קושר בעיני המתבוננים יותר למלחמה של סכנין בדוחא בפלייאוף של אותה שנה, נגד מכבי, ופחות לחוסר ההתאמצות, לכאורה, במשחק נגד באר שבע.
אלא שהשבוע, כמו שאומרת הקלישאה, נפל דבר. אנשי ושחקני סכנין זעמו על באר שבע בסיום משחק התיקו המאופס בטענה - ואני מצטט את הדיווחים השונים בתקשורת - על כך שבאר שבע העזה להתאמץ במשחק ושכחה איך סכנין "נתנה" לה אליפות. לפי אותם דיווחים, בסכנין אפילו ביקשו מבאר שבע לאפשר להם להבקיע במהלך המשחק, בשל אותה טענה, "נתנו לכם את האליפות". צריך להזכיר, בהיבט של הסגל, כי מהמשחק ב-2016 נותרו בסכנין חאלד חלאילה, שלומי אזולאי והשוער מחמוד קנדיל שהיה על הספסל במשחק ההוא, שבו עמד בשער רן קדוש. בבאר שבע נותרו מאור מליקסון, ג'ון אוגו, בן שהר, שיר צדק, בן ביטון, לואי טהא, כלומר מספיק שחקנים כדי לזכור ולהזכיר, וכמובן מספיק אנשי צוות שחוו את האירועים בשני המשחקים, אז והשבוע. הדיווחים על ההערות של סכנין לעבר שחקני באר שבע לא הוכחשו, לא על ידי סכנין, וכמובן לא על ידי אנשי באר שבע, שהיו המקור לדיווחים.
אלה כבר לא ספקולציות, אלה לא השערות, גם לא ציטוטים ראותניים של מר פאס. יש כאן אקדח מעשן לחלוטין, ההוכחות על הרצפה, רק צריך להתכופף ולהרים, כלומר לבדוק לעומק. הייתי מצפה מהתאחדות לכדורגל לפתוח בחקירה מקיפה של אירועי המשחק, כדי שציבור האוהדים יידע האם באר שבע זכתה באליפות ההיא כדין או לכאורה קיבלה אותה מסכנין. העבודה די פשוטה: לזמן לתשאול מקיף את כל שחקני סכנין ואת הצוות המקצועי באותו משחק, שהתרחש לא ממש מזמן, בסך הכל לפני פחות משלוש שנים. אם אכן יתגלה ששחקני סכנין או חלקם נתנו את המשחק, או לא התאמצו, יש לפסול את התוצאה שלו ולהעניק את האליפות למי שסיימה שנייה באותה עונה, מכבי ת"א. משחק שרוכים אחד כבר יש לנו, בבית שאן (שהבקיעה אגב שני שערים באותו משחק מושמץ, לא אחד כמו סכנין), עכשיו נכנס להיסטוריה משחק השרוכים 2.
אגב, אין לי חצי טענה נגד באר שבע. היא בוודאי לא הייתה צד "קונה" אקטיבי במשחק שלכאורה ניתן על מגש ירוק, ואם סכנין אכן העניקה את האליפות, כפי שהעידו שחקניה שלה השבוע, זה קרה בהחלטה חד צדדית בלבד. אבל אם באר שבע נהנתה ממשהו שאינו חוקי או תקין, השלל אינו צריך להיות שלה. בדיוק כמו שאם הבנק יזכה את חשבונכם בטעות במיליון שקל, הרי שלא עברתם על החוק - אבל ברגע שיתברר שמדובר בטעות מצד הבנק, הכסף יילקח מחשבונכם, כמובן.
אני יודע בדיוק מה יהיו התגובות כנגד. מכבי ת"א הביסה באותו מחזור נעילה של 2016 את מכבי חיפה, 0:6 בבלומפילד, וגם אז יש מי שטענו, באזור באר שבע, שחיפה לא באמת התאמצה. אבל בניגוד לאנשי בני סכנין, במכבי חיפה לא אמרו מעולם שלא התאמצו באותו משחק, כך שכאן אין אקדח מעשן והטענות נשארו בגדר ספקולציות בלבד, כמו שנותרו כאלה לגבי סכנין עד השבוע האחרון ממש. אגב, לו ההתאחדות תרים את הכפפה מעל אותה עונה, אין לי בעיה שיחקרו באופן יסודי גם את אנשי מכבי חיפה על המשחק הספציפי נגד מכבי ת"א. בבקשה.
ההתאחדות לכדורגל בישראל כבר החמיצה באופן מעורר תהייה את הטיפול בפרשת החומרים האסורים של שיר צדק בהפועל באר שבע, גם אחרי ההודאה המפורשת של וובה בראון בנושא. שתיקה נוספת במקרה מעורר מחלוקת תעלה סימני שאלה על ניקיון הכדורגל בישראל. סימני שאלה מעל שתי האליפויות של באר שבע בעונות 2017-2016 מרחפים, ממילא, כבר מזמן, עם הגילוי של צדק.
ללא קשר לחקירה שתהיה, או שלא, ברור שהמגרש בבני סכנין צריך להיסגר עד הודעה חדשה בעקבות האירועים והתקיפה המבישה של אנשי באר שבע, כמו שהיה צריך להיסגר עוד ב-2016 אחרי שמאבטחים של סכנין היכו שחקנים של מכבי ת"א. אני גם לא מאשים את בן ביטון מבאר שבע שירק על הקהל במצב כזה רגיש, אשמח אם לא יועמד לדין, למרות הצילומים המרשיעים.
אמארה סטודמאייר והצבועים
איזו חגיגה הייתה השבוע בתקשורת כשהזר האגדי של הפועל ירושלים, אמארה סטודמאייר, קיבל את האזרחות הישראלית, חודשיים אחרי שהפך לתושב ארעי. למרות הדעה הרווחת, סטודמאייר לא קיבל את האזרחות בזכות הגיור שעשה – שלא הוכר על ידי הרבנות בישראל – אלא בזכות תרומתו לספורט. שלא יובן אחרת, בעיני בהחלט מגיע לו, ליהושפט.
אבל גם הצביעות חוגגת. ברור לכם מה היו אומרים על אנשי מכבי ת"א ושמעון מזרחי לו היה מדובר בזר של הקבוצה שהתאזרח. אני מניח שמיטב הפרשנים היו ממהרים לשבת על הלפטופים כדי למחות איך שוב מכבי מאזרחת שחקנים בכוחותיה הביורוקרטיים. הם עשו את זה בעבר. אבל איש לא כתב על ראשי הפועל ירושלים, שחלקם בעלי קשרים במקומות הנכונים המסייעים לקבלת אזרחות כזו, גם לא על העובדה שראש העיר החדש משה ליאון נחשב למקורב לשר אריה דרעי. אתם יודעים מתי כן התלוננו? כשניקולה וויצ'יץ' קיבל בסך הכל מעמד של תושב ארעי, בינואר 2018. ידידי הפרשן אריה מליניאק כתב אז: "בזמן שאלפי זרים וילדיהם יכולים רק לחלום על אזרחות ארעית, המנהל המקצועי של מכבי ת"א מקבל זכויות יתר, מסיבה לא ברורה".
וויצ'יץ' נמצא בישראל שנים ארוכות, הביא לכאן שני תארי אליפות אירופה כשחקן ועוד אחד כמנהל מקצועי. גם בתו נולדה בישראל. הוא בוודאי מעורה היטב בחברה ישראלית ותורם כאן לספורט, לא פחות מסטודמאייר. אבל כשהמהלך עוזר למכבי ת"א, הוא אוטומטית ראוי לביקורת, כי זו המפלצת המרושעת והצהובה, זוללת התארים. כשזה ירושלים הקטנה וההו-כה-צנועה, נעלמות השאלות וההשוואות לעובדים הזרים, בואו נעשה לנו חג.
לא דיברנו עוד על פדרו גלבאן, שנמצא בארץ יותר מעשר שנים, השחקן הזר שהבקיע הכי הרבה שערים בתולדות ליגת העל. אם כבר מדברים על תרומה לספורט, גלבאן ראוי לא פחות מסטודמאייר. דובר משרד הפנים ברק סרי מסר בתגובה: "שר הפנים החליט לאשר לשחקן אזרחות בהתבסס על סמכותו בחוק האזרחות המאפשר לשר לאשר מעמד בשל תרומה מיוחדת לספורט ולכדורסל ברמה הבינלאומית, בהמלצת שרת הספורט".
ווינר השבוע
ניסו אביטן, שהצליח לעלות עם הפועל חדרה לפלייאוף העליון, הישג בלתי נתפס במושגים של הקבוצה הקטנה בעלת התקציב הזעום. וגם אלירן עטר, עם שער ועוד בישול לאבי ריקן, שהפך את התוצאה נגד בני יהודה. אם יש מישהו שמגיע לו להיות מוזמן לנבחרת, זה עטר. המאמן אנדי הרצוג חושב אחרת, ולזכותו נימק בצורה עניינית ומקצועית.
לוזר השבוע
בית"ר ירושלים איבדה את ההזדמנות האחרונה לפלייאוף העליון מול הפועל ת"א הבינונית מאוד, למרות תקציב גדול שהעמיד משה חוגג, סגל נוצץ וקהל תומך.