תן לשים ת'ראש בקפסולה
על מה עובדות עכשיו הנערות הכי מבריקות בארץ בתחומי המדעים במסגרת פרויקט "מהנדסות העתיד 4"? למשל על פתרון שיאפשר לנו לישון בנוחות במהלך טיסות – במחלקת תיירים, ועדיין יהיה רווחי לחברות התעופה. אפשר רק לחלום מה יהיה אם הן יצליחו
בשיתוף תעשייה אווירית
איך מצליחים לישון במטוס אם אתם במחלקת תיירים, גובה של מעל 1.75 ולא הייתם בגולני (ששם, כידוע, מפתחים יכולת לישון גם בעמידה כשמסביב יורים)? על מנת להצליח להתמודד עם שאלה זאת, הבנות מקבוצה 7 של פרויקט "מהנדסות העתיד 4" - שנועד לתת לנערות מצטיינות בתחומי המדעים טעימה מהחיים כמהנדסות של ממש – עברו סדנה להכרת המטוס המודרני.
בין היתר הן למדו שמטוסי נוסעים רבים עוברים כיום הסבה למטוסי מטען. כן, ככל שאנחנו קונים יותר באינטרנט, כך עולה הביקוש למטוסים כאלה, בעיקר כשמדובר בהעברת סחורות אורגניות כמו מזון, פרחים ואפילו בעלי חיים, שאותן לא ניתן להעביר במסע דרך הים שלוקח המון זמן. "מטוס חדש עולה רבע מיליארד דולר. לעומת זאת, השקעה במטוס מוסב תעלה ללקוחות כמו אמזון, שהיא בעלת צי המטוסים הגדול בעולם, רק כ-25 מיליון דולר. זהו פער עצום", הסבירה לבנות דיאנה פן, מנהלת פרויקט בחטיבת תעופה בתעשייה האווירית. "המטוסים המוסבים מקבלים בעצם הזדמנות לחיים חדשים. אנו מתאימים אותם לצרכי נשיאת מטענים על ידי שיפוץ כולל של המטוס והם יוכלו לטוס עוד כ-25 שנה. עד היום הסבנו 130 מטוסים מסוג זה".
בשלב הבא, הבנות זכו לעלות אל תא הטייס של מטוס הבואינג 767 המוסב, שם סקר בפניהן יעקב צורף מחטיבת תעופה את כלל המערכות שבהן עושים הטייסים שימוש. הוא אף התייחס בדבריו להתרסקותו לאחרונה של מטוס חברת אתיופיאן אירלנייס, ואמר כי "למטוסים יש מערכות הגנה מפני הגעה למצב של הזדקרות, שבו המטוס למעשה מאבד את כוח העילוי מכנפיו. במקרה כזה תפקיד הטייסים הוא לתת מקסימום כוח מנוע ולהוריד את אף המטוס על מנת לצאת מהמצב המסוכן. ההערכה היא שמה שקרה במטוס האתיופי זה שילוב של תקלה במערכות האלה לצד גובה נמוך יחסית שבו היה המטוס, שלא איפשר לטייסים לייצב אותו".
בתום הסיור הגיעו הבנות לכיתת הלימוד שלהן , שם הן עמלות, כאמור, על פיתוח פתרון לבעיית השינה הלא נוחה במטוסי הנוסעים. "הקבוצה שלנו עוסקת בפיתוח של קפסולות (תאי) שינה למחלקות תיירים, על מנת שגם אנשים שידם אינה משגת לטוס במחלקת עסקים יוכלו להרשות לעצמם לישון בטיסות ארוכות", הסבירה דיאנה, אחת ממנטוריות הקבוצה.
"אנחנו חושבות על סדר גודל של כ־15 תאי שינה במטוס", סיפרה נוי אסרף (16 וחצי) מנצרת-עילית. "בכל תא תהיה מיטה, שמיכה, תאורה מותאמת לשינה ובידוד מרעשים. זה יהיה שירות בתשלום, אבל הוא יהיה סמלי כי בסופו של דבר זו רק מחלקת תיירים".
לדברי נועם הזובר (16) ממודיעין, "הרבה פעמים טסנו עם המשפחה ובגלל שלא יכולנו לישון טוב במטוס בזבזנו בעצם יום מהטיול כי כולם היו עייפים. האופציה של קפסולת השינה תהיה עדיפה לכולם. אנחנו כרגע חושבות היכן הכי משתלם כלכלית לפנות את הכיסאות לטובת הקפסולות, ומתחשבות במשתנים כמו כמה שעות שינה יוקצו לכל אדם, התנאים המתאימים לשינה ועוד".
טל אליה (16 וחצי) מגבעת-ברנר: "אני מאמינה שהדבר הזה מאוד ישים ומקווה שגם אנחנו נוכל לחוות את זה בעתיד כנוסעות במטוסים. לישון בקפסולה שקטה עם כרית ושמיכה זה בונוס גדול עבור כל נוסע".
איפה הקאץ'? "אנחנו מנסים ליצור רעיון שיהיה גם רווחי לחברות התעופה", מסכמת המנטורית סמיליה צפריר, מהנדסת חוזק בחטיבת התעופה. לא פשוט, אבל אם זה יצליח – איזה כיף.
אוטונומי בשטח
במקביל לפעילות שעברה קבוצה 7, קיבלה קבוצה 1 סקירה על מספר רכבים רובוטיים שאותם פיתחה ומפתחת התעשייה האווירית. זה קרה בשדה בוצי ובו חביות, חלקן דרוסות, "מגרש המשחקים" שבו עושים המפתחים את ניסוייהם על הכלים הקרביים. איזה כלים? למשל ה-RoBattle (רובאטל), רכב אוטונומי לא מאויש בעל יכולת תמרון גבוהה המיועד לביצוע משימות לחימה ותמיכה בלחימה דוגמת איסוף מידע, גילוי מטענים, הגנת שיירות, הטעיית אויב ועוד. "על הרובאטל אפשר לשים מערכות תצפית, לפנות באמצעותו מטעני חבלה, בעצם לפתוח את הדרך", הסבירה המנטורית רונית רכניץ. "באמצעות מערכת השליטה והבקרה ניתן לנהוג אותו מרחוק, אבל הוא יכול באופן אוטונומי להחליט כיצד לבצע כל פעולה בשטח".
האתגר של קבוצה זו: פיתוח פיתרונות קירור מתקדמים לקרונות תקשורת צבאיים. הקרונות האלה נמצאים בשטח, או על גבי משאיות ניידות. הם נועדו לספק תקשורת לכלל הכוחות בגזרה. הבעיה היא שרכיבי התקשורת בקרונות מפיצים חום רב, ואם לא מוצאים דרכים לקרר את הקרון זה יכול להזיק למחשבים ולאמצעים האלקטרוניים האחרים שנמצאים בתוכם.
לדברי המנטורית מעין בירקנפלד, שכמו רכניץ שייכת לחטיבה הצבאית בתעשייה האווירית, "הפיתרון הנוכחי בצבא הוא קירור כל קרון - שכל גודלו הוא כ-8 מ"ר - על ידי שלושה מזגנים חזקים מאוד. החיסרון הוא כמובן צריכת אנרגיה עצומה. בנות הקבוצה שלנו צריכות לייצר פיתרון עם צריכת אנרגיה מינימלית, שאף יעשה שימוש באנרגיות ירוקות שלא מזהמות את הסביבה. גם אם נצליח להגיע לשימוש במזגן ביתי אחד לקירור כל קרון, זו תהיה הצלחה מבחינתנו".
רומי בולדן (16) מראשון-לציון מוסיפה כי "המערכות הפועלות בקרונות התקשורת קורסות לפעמים בתנאים של טמפרטורות גבוהות מדי. בישראל, שבה יש לא אחת מבצעים צבאיים וגם חם מאוד, זה דבר קריטי".
הבנות כבר העלו מספר פתרונות יצירתיים. שחר הירשפלד (17) מפתח-תקווה מספרת: "דיברנו על כמו משאבות חום, שישאבו את החום החוצה; על לוחות קירור שיוצבו בקרונות; על שימוש באנרגיה סולארית לצורך הקירור; בידוד הקרונות באמצעות תקרה כפולה, מה שיעזור לשמור על טמפרטורה אחידה בקרון, ועוד".
גלית לבדב (16) ממגדל-העמק מציינת כי "אנו דנות בפיתרון משולב, שבו לצד החשמל שממילא ייעשה בו שימוש - באופן חסכוני אנחנו מקוות, יהיו גם אנרגיות מתחדשות וירוקות".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
לפנייה לכתב/ת 
