זכו בפרס: מהנדסות העתיד במרכז פרס לשלום וחדשנות
100 המשתתפות בפרויקט "מהנדסות העתיד 4" הגיעו לביקור במרכז פרס לשלום וחדשנות, ערכו "סיור בחלל" באמצעות משקפי מציאות מדומה, פגשו הולוגרמות של היזמים המובילים בישראל שסיפרו להן על מחקריהם, ושמעו איך פרס שכנע את בן־גוריון להקים את התעשייה האווירית, שהתחילה בכלל כמוסך למטוסים
בשיתוף תעשייה אווירית
על רקע חוף ימה המרהיב של יפו, בנות המחזור הרביעי של פרויקט "מהנדסות העתיד" ערכו סיור חווייתי במרכז פרס לשלום וחדשנות, שנפתח ממש לאחרונה למבקרים. הביקור החל ב"היכל ההשראה", שבו צפו הבנות במיצג וידיאו אשר סקר את הפיתוחים הישראליים המפורסמים ביותר בארבע קטגוריות שונות: סייבר, ICT, חקלאות/ מזון ורפואה. בין היתר היו שם וייז, מובילאי והטפטפות לחקלאות.
בתחנה הבאה התוודעו הבנות לפרצופים שמאחורי ההמצאות הגדולות. הדבר נעשה באמצעות הולוגרמות של יזמים וחוקרים דוגמת דב מורן, זיו אבירם, פרופסור מרסל מכלוף, עזיז קעדאן, יסמין אבו פריחה, יובי תשומה כץ, ד"ר קירה רדינסקי ואחרים, שהוקלטו מספרים על דרכם האישית והמקצועית. בסך הכל כללה התחנה ספקטרום מגוון של 18 דמויות יזמיות - גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, ערבים ויהודים.
בתחנה הבאה נכנסו הבנות לחדר שנבנה כהעתק למשרדו של שמעון פרס (שנמצא אגב גם הוא במבנה, בקומה השלישית) שדרך סיפורו וחזונו מסופר סיפור החדשנות הישראלית בסרטון בן 7 דקות. "ההבנה של פרס הייתה שאין מקום פיזי בארץ שמספר את סיפורה של החדשנות הישראלית לאורך השנים. לשם כך הוא יזם והקים את המרכז הנושא את שמו", מסבירה תמי חי-שגיב, מנהלת מחלקת חינוך במרכז.
ד"ר אמירה שרון, סמנכ"ל טכנולוגיות ומו"פ בתעשייה האווירית, סיפרה לנערות כי התעשייה האווירית, שם הן יוצרות פרויקטים טכנולוגיים מתקדמים עם מהנדסות בכירות, קיימת בזכות פרס.
"ב-7 באוגוסט 1951 פנו בכתב שמעון פרס, אז מנכ"ל משרד הביטחון, ואל שווימר, טייס יהודי-אמריקאי, לדוד בן גוריון, ראש הממשלה דאז. במכתב קצר הם הסבירו כי צריך להקים תעשייה אווירית בישראל. בתוך כארבעה חודשים בן גוריון אישר את ההחלטה ואל שווימר ופרס החלו לתכנן את ההקמה. התע"א הוקמה ב-1953."
גולת הכותרת של הביקור במרכז פרס הייתה לא ספק "קפסולת הזמן" – מתקן דמוי קפסולה המעניק טעימה חווייתית באמצעות משקפי VR (מציאות מדומה) לאתגרים בפניהם עומדת האנושות. בין השאר ניתן לחוות בקפסולה מסע לחלל ו"טיול" כננו-רובוט בתוככי גוף האדם.
"בתכנון הקפסולה חשבנו מה יהיו האתגרים שעימם תצטרך האנושות להתמודד בעתיד הלא רחוק", אמרה חי-שגיב, "ההנחה הבסיסית היא שהצפיפות בעולם תגדל, מה שיוביל למחסור במקורות מים, מחסור במזון וצפיפות רבה מדי בכבישים. בעזרת משקפי ה־VR יכולות הבנות לחוות בצורה מהנה ומשחקית את הפיתוחים הישראליים שקשורים לתחומים אלו".
פטריס אוקלנדר (16) ממגדל-העמק, שמשתתפת ב"מהנדסות העתיד 4", אמרה: "הסיור כאן היה ממש מדהים. ראינו בין השאר סרטון על החיים של שמעון פרס ז"ל ואיך הוא קידם את ממד החדשנות במדינה. הסרטון מאוד ריגש אותי כי אני מאוד ציונית. הלוואי שהיו עוד אנשים כמוהו. כל מה שראיתי מבחינה טכנולוגית גרם לי לרצות יותר להיות בתחום ונתן לי דחיפה לכיוון הטכנולוגיה, שאני מתלבטת כרגע בינה לבין רפואה".
הדר וינדיש (16) מתל-אביב הוסיפה: "הקפסולה עם משקפי ה־VR הייתה מאוד מעניינת. שיחקתי במשחק שדימה טיסה בחללית משמי הארץ לחלל וזה היה מגניב מאוד. לפי דעתי זה נושא שיהיה מציאותי ויתממש בעתיד. במהלך הסיור עברנו גם בתחנה שבה היו מעין הולוגרמות של יזמים ויזמיות. רוב היזמים שם היו גברים ובעיניי זה ממחיש את החשיבות בהליכה של נשים לתחומים אלו. אני מאמינה שלכל אחת מהבנות בפרויקט יש את השאיפה להפוך לאישה חשובה בתחומי המדע וההנדסה. מבחינתי זה היה מאוד מעורר השראה לראות ישראלים שהגו רעיון והגשימו אותו".
הדר אלמקייס (17) ממושב יגל סיפרה ש"במהלך היום נחשפנו הרבה לטכנולוגיות הסובבות אותנו ולמורשתו של פרס. יחד עם כל החשיבות בטכנולוגיה, אני חושבת שצריך גם קצת להיזהר ממנה כיוון שמכונות ומחשבים יודעים להפעיל רק רציונאל – ללא הרגש שמאפיין את בני האדם וחשוב באותה מידה".
ניקול רוזובסקי (16) מאשדוד אמרה: "כל הסיור היה השראה אחת גדולה עבורי, בעיקר נוכח העובדה שראינו מצד אחד שלחדשנות הישראלית יש שורשים היסטוריים עוד מראשית המדינה, אבל למדנו שיש עוד מקום לשאוף ולפתח דברים בעתיד".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף תעשייה אווירית
