מכת תאונות באתרי בנייה: "אלוהים לא מרחם על הפועלים"
עובדי הבניין חוששים מהאסון הבא אך טוענים: "האחריות על החיים שלנו - היא שלנו". קולות אחרים מפנים אצבע מאשימה למדינה שלא ממסדת את המקצוע, אחרים כועסים על הפוליטיקאים שמתעלמים מהנושא במצעי הבחירות
רצף תאונות קטלניות באתרי בנייה: פועל שלישי נהרג אתמול (ג') בנפילה מגובה שש קומות בבניין בעיר חריש. שלשום נהרגו שני פועלים באתר סמוך, המרוחק כעשרים מטרים ממקום האסון. משרד הרווחה סגר ארבעה אתרים בשל ליקויי בטיחות, והשאלה - מי אחראי למחדלי התאונות - מהדהדת בין הפיגומים.
מחוץ לאתר הבנייה של חברת י. שטרן ביכו העובדים את מותו של חברם הבוקר. "אלוהים כנראה לא מרחם על הפועלים בחריש השבוע", אמר אחד מהם.
אחר סיפר על ההרוג, בן 34, שעזב את ילדיו ואשתו במולדובה והגיע לעבוד בישראל. "הוא היה אדם חביב וטוב לב. שקט יחסית, כשדיבר זה היה על הילדים שלו, וכמה שהוא מתגעגע אליהם".
"החברה הזאת (י. שטרן. ר"ר) הכי בטיחותית שיש", אמר עובד נוסף מאחד האתרים שנסגרו. "אני אומר את זה בתור אחד שעובד בכמה חברות. בכל בוקר מתקיים תדריך בטיחות. פעם כשתפסו מישהו הולך באתר בלי קסדה, הוא חטף דו"ח ומיד פוטר מעבודתו". אכן לפי עדויות של פועלים בבניינים סמוכים, העבודות ברוב האתרים הופסקו היום למשך כחצי שעה ותדריכי בטיחות הועברו לצוותים.
"המקרה הזה והמקרה ביום ראשון מפחידים את כל מי שעובד בבנייה", אמר ראמזי שוקרי, פועל טיח בבניין בשכונה. "אני גם עובד הרבה פעמים בקומות גבוהות וזה מפחיד, אתה צריך לשמור על עצמך, לעלות רק עם ריתמה ולדעת בכל רגע שיש מעקה שאתה יכול להישען עליו. זה המקצוע שלנו, כל מוות מוחלט על ידי אלוהים ואנחנו רק צריכים להיזהר".
יאן, שעובד בבניין סמוך, טען כי האחריות היא על העובדים עצמם. "אם היו אומרים לי לעבוד בלי ריתמה לא הייתי עובד. יכולים להגיד שאלה הקבלנים, המשטרה שלא באה לבדוק, אבל בסוף רק אני אחראי לחיי".
בין השוטרים והפרמדיקים שנכחו בזירה במהלך היום, היו גם פקחים של משרד העבודה והרווחה. מיד לאחר קביעת מותו של הפועל, הוציא המשרד הודעת תנחומים, שבה גם נכתב כי "לאור מספר ההרוגים מתחילת השנה בתאונות עבודה בבנייה בחריש, משרד העבודה והרווחה שלח תגבורת של מפקחים שפשט על האתרים ברחבי העיר, וסגר ארבעה מהם ללא הגבלת זמן בשל ליקויי בטיחות מהותיים שנמצאו בהם".
על פי משרד העבודה והרווחה, ברשות הקבלן שבאתרו התרחשה התאונה הבוקר יש 22 אתרי בנייה פעילים, והיסטוריה של חמש תאונות עבודה ו-17 צווים בגין עבודה מסוכנת בגובה, ליקוי חשמל מסכני חיים, וחיבור פיגומים לקוי.
המדינה, הפוליטיקה או העובדים עצמם - מי אחראי?
מתחילת השנה האזרחית החדשה נהרגו 19 פועלים. עשרה מהם פועלי בניין, שלושה מתוכם מצאו את מותם השבוע בעיר חריש. השאלה מי אחראי לרצף הבלתי נגמר של מות פועלי בניין ריחפה גם היום סביב אתרי הבנייה בעיר.
רוב הפועלים טענו כי האחריות נופלת בעיקר עליהם ומעט ממנה על מעסיקיהם. הטענה החוזרת היא שהם כפועלים צריכים להחליט האם לעבוד או לא בתנאים שניתנים להם.
ראובן בן שמעון, מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה, חושב שלמדינה יש בהחלט משקל וחלק בסוגיה. "מה שקרה בחריש הוא צירוף מקרים מזעזע", אמר. "הבנייה שם אינטנסיבית מאוד בימים אלה ומישהו נרדם בשמירה. חריש ידועה כאזור בעייתי, והמדינה חייבת לאייש משרות מיידיות של מפקחי בנייה.
"הבטיחו 60 מפקחים, וכיום יש 22 מפקחים על כ-15 אלף אתרים", המשיך בן שמעון. "לצערי, למרות הדחיפות, המפלגות לא עוסקות בתחום הבנייה במצעים שלהן. זה לא מעניין את הפוליטיקאים".
איציק, סגן מנהל בנייה באתר בחריש, הצטרף לטענה כי יש למדינה אחריות למצב. "מבחינה פוליטית, קל לנו שערבים יעבדו בבנייה בארץ כי זה קונה לממשלה שקט. אבל זה מביא גם לבעיות. רק היום, חצי שעה אחרי המקרה, העפתי פועל מהאתר כי הוא הסתובב על הגג ללא ריתמה".
לדבריו, על המדינה להפוך את עבודת הבנייה למקצוע - ועל העובדים בבנייה להפוך למקצוענים מרצונם.
"מישהו שאל את עצמו למה באירופה או באוסטרליה יש פחות חוקים על בנייה וגם פחות תאונות? ההסבר פשוט: אם לא למדת בנייה במשך שלוש שנים, ואין לך תעודה של פועל מוסמך, אתה לא נכנס לאתר בנייה. בישראל כל אחד יכול להגיע לאתר ולהגיד שהוא רוצה עבודה - וייתנו לו. צריך למסד את הדברים ואז יהיו לנו פועלים שיודעים איך לעבוד ואיך להיזהר".
לפנייה לכתב/ת 
