מהחשדות לשוחד עד לתפנית של גנור: תולדות פרשת הצוללות
עם חשיפת החשדות לעסקאות מפוקפקות ברכישת כלי שיט עבור חיל הים מתאגיד טיסנקרופ, הודיע היועמ"ש כי אין בהם ממד פלילי. בהמשך נפתחה חקירה שבסופה הומלץ להעמיד לדין שישה מעורבים, בהם מקורבים לרה"מ. עד המדינה חזר בו בשבוע שבו הועלו טענות חדשות נגד נתניהו
פרשת הצוללות היא שם כולל לסדרה של עסקאות רכש עבור חיל הים, שבוצעו בעשור האחרון תוך מעורבות חריגה של לשכת ראש הממשלה. העסקאות האלה כוללות רכישת צוללת שישית לחיל הים מהחברה הגרמנית טיסנקרופ, כוונה להזמין שלוש צוללות נוספות מהגרמנים, ורכישת ארבע ספינות טילים לשם הגנה על המים הכלכליים של ישראל ועל אסדות הגז.
בנוסף, נבדק נושא האישור שקיבלו הגרמנים מגורמים ישראלים למכור צוללות דומות לצבא המצרי, ובימים האחרונים עלה לכותרות נושא המניות של חברה שהעניקה שירותים לטיסנקרופ שהחזיק ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הפרשה, המכונה גם תיק 3000, נחשפה לראשונה על ידי העיתונאי רביב דרוקר בתוכנית "המקור" בנובמבר 2016 והיא עוסקת בחשדות למסכת של עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון סביב העסקאות עם טיסנקרופ. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע תחילה שאין חשד לפלילים בפרשה, אך כעבור כמה חודשים הודיע פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת חקירה פלילית.
בנובמבר האחרון הודיעה המשטרה שיש תשתית ראייתית להגשת כתבי אישום נגד שישה מהמעורבים בפרשה - מקורבו של ראש הממשלה, עו"ד דוד שמרון; סגן ראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, תא"ל (מיל') אבריאל בר יוסף; מפקד חיל הים לשעבר, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום; השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד מודי זנדברג; ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה, דוד שרן; תא"ל (מיל') שייקה ברוש.
ההסכם עם גנור
לפי ממצאי החקירה, במהלך 2009הוחלף במפתיע נציג התאגיד הגרמני בישראל, תא"ל (מיל') שייקה ברקת, ומונה במקומו מיקי גנור - הציר המרכזי בפרשה. ביולי 2017נחתם עם גנור הסכם עד מדינה שבו נקבע כי הוא יועמד לדין בגין עבירות מס, ירצה 12 חודשי מאסר, ישלם קנס של עשרה מיליון שקל, ובמקביל ישתף פעולה עם המדינה.
לפי עדותו, גנור איתר אנשים שיוכלו לפתוח עבורו דלתות ולקדם את העסקאות עם הגרמנים, ונהג להזמינם למסעדות יוקרה ולפנק אותם במתנות קטנות. לגנור, לפי החשד, היו שלוש שיטות: יצירת קשר עם איש הציבור והבטחה לקיום מיזמים פרטיים לאחר פרישתו מהשירות הציבורי (כמו במקרה של מרום); העברת הכספים לאותו מקבל החלטות באמצעות מתווך (כמו שעשה לפי החשד במקרים של שרן ובר יוסף); באמצעות חוזה פיקטיבי של ייעוץ (שמרון וזנדברג לפי החשד).
העסקה שהייתה אמורה להגדיל את צי הצוללות הישראלי לתשע, דרשה השקעה ענקית של 1.5 מיליארד אירו (שליש מהתקציב אמור היה להגיע מממשלת גרמניה), וזאת בזמן שצבא היבשה משווע לנגמ"שים מודרניים, למערכות הגנה לרכב משוריין ועוד.
לאחר חשיפת המהלך - שנוהל בידי לשכת ראש הממשלה ולא בידי משרד הביטחון האמון על הרכש הביטחוני וללא מעורבות שר הביטחון דאז, משה (בוגי) יעלון, וללא דרישה מחיל הים - טענו בלשכת נתניהו שהצוללות החדשות אמורות להחליף את שלוש הצוללות הוותיקות אח"י דולפין, לווייתן ותקומה. אולם, צוללות אלה אמורות לצאת משירות רק החל משנת 2028. בנוסף, העסקה הייתה אמורה לכלול רכש מטיסנקרופ של שתי ספינות ללוחמה בצוללות – אמצעי לחימה שחיל הים מעולם לא ביקש.
פרשת הצוללות כוללת בתוכה עסקה לרכישת ספינות טילים להגנה על שדות הגז: באמצע 2014 פרסם משרד הביטחון מכרז בינלאומי לרכישת ארבע סטי"לים במשקל של 1,200 טון. מספנות מדרום־קוריאה, איטליה וגרמניה התמודדו על העסקה, אבל שלושה חודשים לאחר מכן בוטל לפתע המכרז ומשרד הביטחון חתם על עסקה לרכישת ארבע ספינות גדולות ויקרות משמעותית ממספנות טיסנקרופ בגרמניה, במשקל של 2,000 טון.
ראש מנהל הרכש במשרד הביטחון, שמואל צוקר, העיד כי דוד שמרון, עורך דינו של נתניהו ושל מספנת טיסנקרופ בישראל, ביקש ממנו לזרז את ביטול המכרז וכי גורמים בלשכת ראש הממשלה טענו בפניו שהוא פוגע ביחסי ישראל־גרמניה.
הסתעפות נוספת בפרשה: בין ישראל לגרמניה היה סיכום שלפיו הגרמנים לא ימכרו צוללות מתקדמות למדינות אחרות באזור ללא הסכמה מירושלים. אבל ב־2014 הזמינה מצרים מגרמניה שתי צוללות מתקדמות, מדגם דומה לזה שרוכש חיל הים. נשיא המדינה, ראובן (ראובן) ריבלין, התבקש על ידי שר הביטחון דאז יעלון לברר בפגישה עם הקנצלרית אנגלה מרקל מדוע הסכימו הגרמנים לעסקה. להפתעתו, מרקל הסבירה כי ישראל אישרה את העסקה. עברו שנים, ורק השבוע נחשף כי אלוף (מיל') עמוס גלעד, שהיה אז ראש האגף המדיני־ביטחוני במשרד הביטחון, העיד כי נתניהו אישר לגרמנים את העסקה מבלי שהתייעץ עם משרד הביטחון.
מניות ב-16 מיליון שקל
המניות של ראש הממשלה: בשבועות האחרונים, לאחר שוועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה דחתה את בקשתו של נתניהו לקבל מבן דודו נתן מיליקובסקי סיוע כספי למימון הגנתו המשפטית בתיקים 1000, 2000 ו־4000, נחשף כי ראש הממשלה החזיק במניות של חברה שמספקת פלדה לטיסנקרופ וכי הפרקליטות בודקת את הקשר בין החזקת המניות לפרשת הצוללות. ההחזקה הייתה ביחד עם מיליקובסקי, וב־2010, כשנתניהו היה ראש הממשלה, רכש ממנו בן הדוד את המניות תמורת 16 מיליון שקל.
יו"ר רשימת כחול לבן, בני גנץ, תקף שלשום את נתניהו ואמר: "אפשר שראש הממשלה סחר בקודשי הביטחון שלנו למען רווח אישי. מדווחים כי נתניהו הרוויח 16 מיליון שקל מעסקת הצוללות. זה דברים שלא נתפסים, לא סבירים. אני מקווה שלא נכונים".
אתמול נתניהו הגיב לדברים. "אלה באמת השמצות מצוצות מהאצבע", אמר, "אני לא קיבלתי אפילו שקל מעסקת הצוללות. הדבר הזה נבדק במסרקות ברזל על ידי הפרקליטות ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה. הם קבעו חד־משמעית שאני לא חשוד בדבר ושאין שום רבב במעשיי".
אמש, חלה התפתחות דרמטית בפרשה: עד המדינה גנור הודיע כי הוא חוזר בו מההסכם - ואמר לחוקרים: "לא שיחדתי, נתתי שירותי ייעוץ". גנור נעצר, אך חש ברע ופונה לקבלת טיפול בבית חולים. גורמים במערכת אכיפת החוק הדגישו: "התיק לא בסכנה".
לפנייה לכתב/ת 
