"חדשנית ומבריקה": הוכרזה כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

פרופ' קמחי(צילום: מכון ויצמן)

שר החינוך נפתלי בנט הודיע היום (ד') על זכייתה של כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים פרופ' עדי קמחי, מומחית לגנטיקה מולקולרית ממכון ויצמן למדע ברחובות. בראש ועדת הפרס שבחרה בפרופ' קמחי עמד פרופ' חיים סידר והיו חברים בה גם פרופ' שולמית מיכאלי ופרופ' מנחם סגל. על רקע הביקורת שנמתחה בנושא בשנה שעברה, בכל ועדות הפרס השנה חברות נשים.

"פרופ' עדי קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים", ציינה ועדת הפרס בנימוקיה. "פרופ' קמחי פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים אשר משפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמאלית והסרטן. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים מערכתיים חדשניים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם. לפרופ' קמחי תרומה ארוכת שנים לטיפוח מדענים צעירים ונשים במדע".

פרופ' עדי קמחי נולדה ב-1947 להורים שעלו מסלוניקי ביוון. בתום לימודיה התיכוניים, היא החלה את לימודיה באוניברסיטת תל-אביב במסלול המיקרוביולוגיה במסגרת העתודה האקדמית. לאחר שסיימה תואר שני בהצטיינות ב-1970, שירתה כקצינה בחיל הרפואה. את לימודי הדוקטורט שהסתיימו ב-1977 ביצעה במחלקה למיקרוביולוגיה באוניברסיטת תל-אביב בהדרכת יוג'ין רוזנברג.

בשנת 1982 הצטרפה לסגל של המחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן והקימה קבוצת מחקר שגילתה וביססה בשנים 1982-1988 את התקשורת בין ציטוקינים מעכבי גידול וביטוי גנים אונקוגניים מסוימים המובילה לעיכוב גידול תאים סרטניים. היא התמנתה לדרגת פרופסור חבר במחלקה לגנטיקה מולקולרית ב-1988 והועלתה לפרופסור מן המניין ב-1997.

פרופ' קמחי נבחרה לכהן בקתדרה למחקר בסרטן ע"ש הלנה רובינשטיין. ב-2001 פרופ' קמחי מונתה לרשות המחלקה לגנטיקה מולקולרית ושירתה בתפקיד זה שש שנים. ב-2011 מונתה ליושבת ראש מועצת הפרופסורים במכון ויצמן. היא הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה בישראל והשתתפה בפיתוח תוכניות לימוד באוניברסיטאות ומכללות ובחיזוק הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה.

"חלוצה ומובילה בתחום" 

בהודעת משרד החינוך נכתב כי פרופ' קמחי "ידועה כחלוצה ומובילה בתחום מוות תאי מתוכנת והתמודדות של תאים עם מצבי חירום כולל מסלולי אוטופגיה, תהליכים ביולוגיים מרכזיים הנחוצים להתפתחות עוברית תקינה ובשמירת האיזון הפיזיולוגי של רקמות באורגניזם הבוגר. במחקריה גילתה מנגנונים מולקולריים חדשים שמשתתפים בתהליכי מוות תאי ותנאי עקה שונים ואיתרה תקלות במנגנונים אלו שמובילים למחלות שונות.

"הפריצה בכיוונים אלו התרחשה בשנות ה-90 המוקדמות, כשהציעה שיש לפתח גישות גנטיות חדשות בלתי משוחדות (unbiased) שיתאימו לחילוץ גנים שמשתתפים במוות תאי בתגובה לתנאי עקה מסוימים, ובכך להגדיל ולהרחיב את הידע המולקולרי בתחום מוות תאי".

עוד נכתב בהודעה כי "במקביל לעבודות המוזכרות, מחקריה של עדי פתחו אפיקים חדשים בהסתכלות מערכתית על כל חלבוני המוות הידועים עד כה. היא הוכיחה ששלושת הערוצים העיקריים הקשורים להחלטות בין מוות וחיים של תא, דהיינו אפופטוזיס, אוטופגיה ונקרוזיס מתוכנת, קשורים זה לזה דרך מנגנוני גיבוי, ודרך חלבונים בי-פונקציונליים, כולל מעברים מבוקרים בין ערוץ לערוץ. הידע שהצטבר בקבוצה הוביל לראשונה לשרטוט של מפת דרכים של מוות תאי המשלבת יחדיו כמאה חלבונים מתוך שלושת הערוצים ומתארת את התקשורת ביניהם היוצרת רשת מורכבת של אינטראקציות בין חלבונים.

"בהמשך עדי פיתחה גישות המאפשרות למדוד בזמן אמת בתוך התא את כל מכלול האינטראקציות בין חלבוני המוות בבת-אחת ובכך להפוך את מפת הדרכים למפה דינמית. בנוסף פותחו גישות פונקציונליות בקבוצתה לאיתור נקודות התורפה של הרשת במצבים פתולוגים שונים כולל גידולים סרטניים ומצבים של תמותה פתולוגית של תאי עצב במוח במטרה להאיץ או לבלום מוות תאי, בהתאמה".

השר בנט כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "פרופ' קמחי היא כל מה שכלת פרס ישראל ראויה להיות. חדשנית, מבריקה, פורצת דרך ושוברת מוסכמות. במשך שנים היא פעלה לקידום נשים במדע ולחיזוק מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם".