מיי לאיחוד האירופי: לדחות את הברקזיט ב-3 חודשים
ר"מ בריטניה לא מצליחה לאשר את הסכם הפרישה מהאיחוד בפרלמנט, וביקשה רשמית מבריסל לדחות את הברקזיט ל-30 ביוני. הנציבות האירופית מתנגדת: "או דחייה קצרה – או דחייה ארוכה, לפחות עד סוף השנה"
ראש ממשלת בריטניה תרזה מיי הגישה היום (ד') בקשה רשמית לאיחוד האירופי לדחות את הברקזיט – פרישתה של בריטניה מהאיחוד – מ-29 במרץ ל-30 ביוני. זאת לאחר שלא הצליחה להשיג את אישור הפרלמנט הבריטי להסכם שגיבשה עם האיחוד על תנאי הפרישה ועל היחסים העתידיים בין לונדון לבריסל.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
במכתב שבו הגישה את הבקשה הדגישה מיי כי היא עדיין רוצה שפרישת בריטניה מהאיחוד תיעשה באופן מסודר, כלומר במסגרת הסכם המקובל על שני הצדדים, וכי היא מתכוונת לשוב ולהביא את ההסכם שגיבשה עם האיחוד להצבעה בפרלמנט. הפרלמנט הבריטי הצביע כבר פעמיים נגד ההסכם הזה.
סוכנות הידיעות רויטרס דיווחה בצהריים כי לפי מסמך של האיחוד האירופי שהגיע לידיה, הנציבות האירופית מתנגדת לדחיית הברקזיט עד ל-30 ביוני. בנייר שהובא לדיון בישיבתה השבועית של הנציבות האירופית כתבו בכירים באיחוד שבפגישה שתיערך מחר בין מנהיגי אירופה לתרזה מיי יעמדו בפני האירופים שתי אפשרויות: האחת – דחייה קצרה של הברקזיט, מ-29 במרץ עד למועד כלשהו לפני 23 במאי, אז ייערכו הבחירות לפרלמנט האירופי; והשנייה – דחייה ארוכה, לפחות עד לסוף השנה, שבמסגרתה תהיה בריטניה חייבת להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופי.
פקידים בכירים באיחוד האירופי מסבירים ששני סוגיי הדחייה האלה הם היחידים שאפשריים, משום שהם יגנו על תפקודם של מוסדות האיחוד ועל יכולתם לקבל החלטות. מדינות האיחוד שאמורות לקבל מושבים נוספים בפרלמנט האירופי אחרי פרישת בריטניה צריכות לדעת עד לאמצע אפריל או עד לסוף אפריל אם המושבים האלה לא יינתנו להן – משום שבריטניה נשארת לעת עתה באיחוד.
אזרחי בריטניה, נזכיר, הצביעו ב-2016 ברוב של 52% מול 48% במשאל עם בעד עזיבת האיחוד האירופי. אף שתרזה מיי הייתה מהמתנגדים לפרישה, היא הסכימה להתמנות לראש הממשלה ולקבל על עצמה את התפקיד לנהל את תהליך הפרישה, "הברקזיט", כדי לממש את רצון העם. עם זאת, בשנתיים וחצי של תכנונים ומשא ומתן עם האיחוד לא הצליחה מיי להביא לפרלמנט הסכם על תנאי הפרישה שישכנע את המחוקקים.
מתנגדי ההסכם שהביאה מיי לפרלמנט, גם במפלגתה שלה, טוענים ברובם כי ההסכם מוביל ל"ברקזיט רך" בלבד, כלומר שמדובר בהסכם פרישה שישאיר את היחסים בין בריטניה לאיחוד הדוקים מדי, יקשה על הממלכה לחתום הסכמי סחר עם מדינות אחרות בעולם – ולמעשה ישעבד את בריטניה לאיחוד האירופי, משום שמצד אחד היא תישאר כפופה לחלק מתקנותיו ומצד שני לא תוכל עוד להשפיע ישירות על מדיניותו. מתנגדים אחרים, תומכי ההישארות באיחוד האירופי, טוענים כי כעת, משהציבור הבין עד כמה גדולות ומסוכנות השלכות הפרישה, יש לערוך משאל עם חדש, שבו לפי חלק מהסקרים ינצח המחנה התומך בהישארות.