החרדים ניצחו. לחילונים לא אכפת מדת ומדינה
למרות השליטה בנישואים, בגירושים, בכשרות, בתחבורה הציבורית ובמסחר בשבת, עבור מצביעי המפלגות הלא-דתיות זה בכלל לא אישיו בבחירות
(צילום: אורן אהרוני)
נושא העומד במרכז ההוויה והמחלוקת הציבורית נעדר ממוקדי ההכרעה במערכת הבחירות הכאוטית המתחוללת לנגד עינינו: דת ומדינה. סקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה שהיחידים שאכפת להם מסוגיות דת ומדינה הם החרדים. המשמעות פשוטה: בעוד הנציגים החרדים בכנסת יודעים שהציבור שלהם מתעניין בזהותה היהודית של המדינה, שאר הנבחרים הפוטנציאליים יודעים שהבייס שלהם פחות מוטרד מזה כשהוא הולך לקלפי. התוצאה הבלתי נמנעת היא המשך השליטה החרדית בכמה מהנושאים המרכזיים בחיינו.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
יחסי דת ומדינה נשמעים אולי ענין מרוחק, אבל הם מכתיבים את החיים של כל אחד אזרח בכמה תחומים מרכזיים. במדינת ישראל 2019 הדת עדיין קובעת איך נתחתן, איך נתגרש, אם נוכל לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת (לרוב לא), כיצד נבלה את יום המנוחה שלנו, איזו כשרות נצרוך, אם נרצה, אם נעמוד בפקקים בגלל עבודות תשתית ביום חול ועוד.
בשל המתח החברתי הקיים סביב הסוגיות הללו, נדמה שקיים עימות מתמשך בישראל בין דתיים וחילוניים - עימות שניצת מדי כמה חודשים ומאיים להבעיר את הזירה הציבורית. המחלוקת בסוגיות הללו היא גם פוליטית והיא מייצרת חוסר יציבות מתמשך כמעט בכל ממשלה בעשורים האחרונים, שלפחות באופן פורמלי הביא לנפילתה של הממשלה היוצאת.
סערת אוטובוס השבת בטבריה (צילום: אלי סגל )
בסקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה עולים נתונים לא מפתיעים, אבל מתסכלים. בשאלות העוסקות בהסדרים הרצויים בסוגיות המרכזיות של דת ומדינה, יש תמיכה גורפת של רוב מצביעי המפלגות בפתרונות ליברליים יותר מאלו הקיימים, המבטיחים יותר חופש בחירה ופלורליזם דתי לאזרחי ישראל. היחידים שמתנגדים באופן גורף לפתרונות הללו הם החרדים.
כך למשל, מצביעי רוב המפלגות - מלבד הדתיות והחרדיות - תומכים ברוב גורף בנישואים אזרחיים או בתחבורה ציבורית בערים חילוניות. הבעיה היא שיש יחס הפוך בין התמיכה בהסדרים הללו לבין הנכונות להצביע עבורם. בעוד שבמפלגות החרדיות רוב משמעותי של מצביעים אומר שסוגיות דת ומדינה הן החשובות לו ביותר, בקרב מצביעי שאר המפלגות, החשיבות של הסוגיות הללו קטנה הרבה יותר כשהם מתייצבים בקלפי.
המשמעות של הנתונים הללו היא שאף כי ברוב סוגיות דת ומדינה מסכים רוב הציבור על הפתרון, נמשיך לחיות במצב משברי מתמיד. הרבנות תמשיך לשלוט בנישואין ובגירושין, מונופול הרבנות בכשרות יונצח, בשבת לא תהיה תחבורה ציבורית, והעימות המדמם עם יהדות התפוצות שמתרחקת והולכת מישראל גם בגלל הסוגיות הללו, ימשיך לאיים על שלמותו של העם היהודי.
הדרך היחידה לשנות את המגמה הזו היא לומר לפוליטיקאים שמייצגים את הרוב הדומם מדי שהגיע הזמן לשנות כיוון. אם מעכשיו ועד הבחירות, בכל חוג בית או עצרת בחירות יעמדו סוגיות דת ומדינה במרכז הבמה, או לפחות על השולחן, יש סיכוי לשינוי. לא בעוד 100 שנים אלא בבחירות הקרובות.
- ד"ר שוקי פרידמן הוא מנהל מרכז לאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ומרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
ד"ר שוקי פרידמן
צילום: דוד וינוקור
מומלצים
