"הנפש שלי מחלימה": הקורבן לתקיפה המינית שריגשה את שופטי העליון
בית המשפט דחה ערעור של צעיר שתקף מינית את אחותו ונשלח לשלוש שנות מאסר, ובאופן חריג השופטים ציטטו את דבריה של הקורבן בפסק הדין. ראש ההרכב נועם סולברג: "יש אמונה בכוחן של המתלוננות"
בית המשפט העליון דחה היום (רביעי) ערעור של צעיר שהורשע בתקיפה מינית של אחותו ומתלוננת נוספת ונשלח לשלוש שנות מאסר לצד פיצוי של 25 אלף שקל לכל אחת מהן.
באופן חריג, בית המשפט ציטט דברים שנאמרו על-ידי האחות שריגשו את השופטים. "עינינו הרואות את עוצמת הכאב, את הפגיעה הקשה, את האופי הנחוש, את המאמץ, את השבר; יש תקווה להצלחה, ויש אמונה בכוחן של המתלוננות", כתב ראש ההרכב נועם סולברג, אליו הצטרפו השופטים דוד מינץ ועופר גרוסקופף. ynet מביא את דבריה של המתלוננת במלואם:
"אני פה היום כדי להוכיח בעיקר לעצמי איזה תהליך מדהים עברתי בשנה החולפת, כמה התחזקתי והחלמתי. אני כבר בשנה השנייה של השירות הלאומי. סוף סוף יצאתי מהכלא שהייתי כלואה בו שנים ארוכות. הפגיעה פוגשת אותי בכל מיני צמתים כל הזמן, כל יום הוא מלחמה, לקום בבוקר ולהחליט שוב ושוב להתקדם זה לא פשוט בכלל.
"אני נלחמת בהמון חזיתות, בפלאשבקים, בזיכרונות, ברתיעה מגברים, בזהות המינית שלי. אני פנויה היום להילחם את המלחמות האמיתיות כי השהות של הפוגע בכלא חוסכת לי מלחמה ענקית. אני לא פוחדת ממפגשים משפחתיים, ממפגשים אקראיים, ומכל מה שזה כולל. בשבילי כל יום שהוא נמצא בפנים, הוא יום רגוע יותר. אני ישנה טוב יותר, הנפש שלי מחלימה. הידיעה שמערכת המשפט בצד שלי מרגיעה אותי. ומגיע לי את הרוגע הזה אחרי שנים של כאב וייסורים.
"המשפחה חזרה להיות איתי בקשר כי אף אחד לא יכול לומר להם שאני שקרנית ומדמיינת דמיונות", כתבה הצעירה. "לא מזמן ניהלתי שיחה עם אחד מבני משפחתי ושאלתי אותו: 'מה קרה שאתה מאמין לי פתאום?' אז הוא ענה לי, ואני מצטטת בדייקנות, 'אני יכול להתווכח עם שופטים?'. ההכרה שנתנו במעשים החמורים שנעשו, העונש אמנם הלא גדול הוכיח את צדקתי לכולם.
"השהות של אחי בכלא נתנה גם למשפחה להבין שיש פה פוגע וקורבן. ואחרי שנים שלא ראו אותי, סוף סוף רואים אותי. אור הזרקורים כבר לא מופנה אליו. אני בטוחה שהיציאה שלו לחופשי תערער שוב את כל הנ"ל, ולכן מבחינתי כל יום נוסף שאני אוכל להכין את עצמי ליציאתו לחופשי הוא קריטי וחשוב.
"אני אוספת את עצמי, שהייתה מפורקת לחתיכות, בונה לעצמי עמוד שדרה והולכת לטיפול. יש לי שקט נפשי, וכל עוד יכול להיות לי אותו, אני רוצה אותו והוא מגיע לי ביושר. זה לא מאסר ארוך, אז לפחות שיישב אותו עד הסוף. כדי שאני אוכל לעמוד ולומר לנפגעות אחרות יש דין ויש דיין, יש מעשים ויש להם השלכות. זה לא אני אמרתי. את זה אומר החוק".
"תהליך השיקום מאפשר חיים חדשים"
הצעירה לוותה על ידי צוות של מרכז הליווי והסיוע לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד. לדבריה, ללא הליווי של המרכז היא לא הייתה מצליחה להשלים את ההליך המשפטי.
עו"ד לירון אשל, מנהלת המרכז, בירכה על פסק הדין: "ילדים נפגעי עבירות מין ואלימות נאלצים להתמודד עם קשיים ייחודיים לאורך ההליך הפלילי, הליך ארוך ומורכב שבו לעתים קרובות הם מוצאים את עצמם לבד במערכה, נעדרי תמיכה ומבלי שהם יודעים מה לעשות, למי לפנות ומהן הזכויות שלהם.
"המועצה לשלום הילד מפעילה את מרכז הליווי והסיוע לילדים נפגעי עבירה - על מנת שלא יהיה ילד שיעבור את התהליך הזה לבד. במסגרת הליווי מלווים מתנדבי המועצה את הילדים ובני משפחותיהם באופן אישי לכל אורך ההליך הפלילי ומהווים עבורם מקור תמיכה זמין וקבוע, ומקלים על ההתמודדותם הקשה.
"המתנדבים מיידעים את הילדים ובני משפחותיהם על התפתחות ההליכים בעניינם, מנגישים להם את ההליך בשפה פשוטה ומובנת, מלווים אותם יד ביד לפגישות בפרקליטות ולדיונים בבית משפט, ניצבים לצידם בהליך עדותם ומסייעים במיצוי זכויותיהם.
"כמנהלת מרכז הליווי אני פוגשת את אותם ילדים בסמוך להגשת התלונה, ברגעי הקושי והמשבר, במצוקות ובלבטים, בצמתי הדרכים ובהתמודדות הארוכה עם השלכות הפגיעה. אין פרופיל קבוע לפוגע או לנפגע - זה יכול להיות כל אחד ובכל מקום. אין ספק שרק בעזרת מערכות תמיכה, ליווי צמוד ומקצועי ושיתופי פעולה בין הגורמים השונים המציאות של ילדים נפגעי העבירה יכולה להשתנות ותהליך השיקום יכול לאפשר בנייה של חיים חדשים".
עורכי דינו של התוקף, יהודה פריד וטל גבאי, מסרו בתגובה: "מדובר במקרים שאירעו לפני שנים רבות. מפאת צנעת הפרט לא נרחיב את מה שעבר על מרשינו במשפחתו הגרעינית ומחוצה לה, רק נאמר כי מעבר לעובדה שמרשינו לקח אחריות מלאה על מעשיו, התנצל בפני הנפגעות ועשה ככל שלאל ידו בכדי לפייס אותם ולהביא שלום למשפחה.
"מרשינו מטופל זה שנים רבות, הוא התחתן והקים משפחה חדשה, הוא מרצה את עונשו וגם בכלא הוא מתנהג למופת וממשיך בדרך הטיפולית גם שם. גם בית המשפט העליון כתב בפסק הדין כי 'המערער לקח אחריות על מעשיו, הכיר בחומרתם, מביע אמון ביכולתו להשתקם ולבנות את ביתו, וראוי למידה של רחמים וזריקת עידוד'.
"הדברים של בית המשפט מדברים בעד עצמם, ונותר רק לקוות כי יום אחד ימצאו את מקומם גם בלב המתלוננות. אדם, גם שפגע, ראוי לרחמים ולסליחה. מרשינו שילם את חובו לחברה, ולמתלוננות והגיע הזמן לתת לו צ’אנס ולהשתקם כיאות".
לפנייה לכתב/ת 
