מנהלי בטיחות הבנייה חסרי אונים: "10% מהפועלים לא יכולים להציל"
למרות חתימת ההסכם לשיפור הבטיחות בענף הבנייה בין ההסתדרות לבין משרדי הרווחה, מאז תחילת 2019 נהרגו עשרה פועלי בניין בתאונות עבודה קטלניות. רן כהן, מנהל תחום בטיחות בכיר במשרד העבודה והרווחה, ויגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, התארחו באולפן ynet וניסו להסביר מדוע
הקטל בענף הבנייה: למרות המאמצים הננקטים לשיפור הבטיחות באתרי הבנייה - מאז תחילת 2019 נהרגו עשרה פועלי בניין בתאונות עבודה קטלניות ו-37 נפצעו באורח בינוני וקשה. שלושה מההרוגים איבדו את חייהם בשבוע האחרון בלבד, בשתי תאונות שאירעו בחריש, כולם כתוצאה מנפילה מגובה רב.
בתוך שלושה ימים: פועל שלישי נהרג בחריש
דרמה בחריש: משרד העבודה סגר 6 אתרי בנייה לאחר מותו של פועל
ינואר מדמם בענף הבנייה - 3 הרוגים ו-12 פצועים
מדובר במספר זהה לזה שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד. כלומר, למרות ההבטחות שניתנו אך לפני חודשים ספורים בעת חתימת ההסכם לשיפור הבטיחות בענף בין ההסתדרות לבין משרדי הרווחה, השיכון והאוצר - אין תוצאות מעודדות בשטח.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רן כהן, מנהל תחום בטיחות בכיר במשרד העבודה והרווחה, ויגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים, התארחו באולפן ynet וניסו להסביר מדוע, חרף כל ההכרזות לשיפור הבטיחות בענף, עדיין לא רואים שינוי בשטח. עם זאת, יש גם כמה פעולות שננקטות נגד קבלנים בשל עבירות בטיחות באתרים השייכים להם. לדברי כהן, בעקבות פעילות המשרד, השבוע נשלל לצמיתות רישיון של קבלן בשם מורשד גלובוס, כשבעקבות זאת הוא נאלץ לסגור חמישה אתרי תמ"א שהוא מבצע באשדוד.
כהן מספר, כי בימים האחרונים הופעלה סנקציה דומה נגד שני קבלנים נוספים. "רישיון הקבלן נשלל לו לצמיתות בגלל תיק שאנחנו הכנו והעברנו לרשם הקבלנים", מסביר כהן. "לקח חודשיים-שלושה עד שהוא קרא לו לשימוע ועושים תהליכים, זה הליך דרמטי, אבל בסופו של דבר הרישיון הזה נלקח".
מחכים למימוש ההבטחות
ההסכם, כזכור, הבטיח שורה של מהלכים שנועדו לשפר את הבטיחות בענף הבניין המדמם. חלקם יצאו לדרך, אבל קשה להגיד שההבטחות הגדולות מומשו. כך למשל, הובטחה תוספת של 60 תקנים של מפקחי בטיחות - שהתקבלה אמנם, אך טרם אוישה בפועל וייקח עוד זמן רב עד שתאוייש במלואה. גם את הפיגומים הבטיחו לשדרג בזריזות תוך אימוץ התקן האירופאי, אבל המועד ליישום נדחה בינתיים.
"בשנתיים האחרונות משרד העבודה הוביל שורת חקיקות שעלתה לקבלנים בסביבות 200 מיליון שקל - עיצומים כספיים, חיוב בעוזר בטיחות והחלפת פיגומים לכאלו שיעמדו בתקנים אירופאים", סיפר כהן. "הטלנו את כל כובד משקלנו כדי להעביר את החקיקה הזאת אפילו שבזמנים רגילים, וגם היום כשלכולנו מאוד ברור מה קורה באתרי הבנייה, היו הרבה מאוד אינטרסנטים שניסו לעכב ולמנוע את העניין הזה".
כהן הוסיף, כי "פיזור הכנסת מנע מאיתנו להעביר עם משרד השיכון עוד חקיקה נוספת, שבהחלט תהיה משנת משחק. החקיקה היא חקיקה אופרטיבית, כי כשייהרג עובד באתר בנייה אחרי שהכנסת הבאה תעביר את זה, אתר בנייה ייסגר ל-30 ימים. לגבי האכיפה, אנחנו פועלים כל הזמן בשטח. המבצע בחריש זה הלחם והחמאה של מה שקורה כל הזמן. רק בשנה האחרונה עשינו מבצעים ברמת גן, ברעננה, ברחובות, באלעד ובמודיעין, ובשנה שעברה קרוב ל-50 מבצעי שטח, עם משטרה ושיטור עירוני משולב, וסוגרים אתרים".
אתם מתחילים לתת בראש?
"אנחנו נותנים בראש כבר שנה-וחצי שנתיים".
לא מספיק. הפחד מהיד הקשה שלכם - לא קיים.
"היום יש בערך 10% מההרוגים שאנחנו לא יכולים להציל. אלה הרוגים שמוצאים את מותם באתרי בנייה שלא מדווחים לנו. יש היתר בנייה שנותנת הרשות, הרשות שולחת מפקחים מטעמה לוודא שלא סוגרים מרתף ולא גונבים מהשטח, שלא יגנבו לה ארנונה. אותם מפקחים לא מסתכלים על בטיחות, אפילו שיש להם סמכות בפקודת העיריות. הקבלן הרי לא מודיע לנו, אם זה קבלן רשלן שלא רוצה פיקוח ובונה על שיטת מצליח, הוא לא מודיע לנו על כך שהתחיל לבנות, כפי שהחוק מחייב להודיע למשרד העבודה בנפרד. פנינו לרשויות המקומיות, אמרנו להן תדרשו ותעגנו את היתרי הבטיחות באתרי הבנייה ואז נוכל להציל לפחות 10% מדי שנה".
טיפול ברמה התודעתית
יו"ר איגוד המהנדסים, יגאל גוברין, סבור כי שורש בעיות הבטיחות בענף הבנייה, שמוביל בשיעור ההרוגים הגבוה, בעיקר כתוצאה מנפילות מגובה - הוא בתרבות הארגונית. "נכון שרוב נפגעים הם מנפילות אבל המצב הרבה יותר קשה וחריף וצריך לטפל בו ברמה תודעתית ולא ברמה של טיפול מאוד פרטני, כזה או אחר".
בפועל, מה עושים?
"כמו שידענו כולנו להוביל את האנשים לזה שאסור לקטוף פרחי בר והיום כל אחד יודע שאסור, אותו דבר. צריך לעשות את זה ברמה של תרבות ארגונית".
יש הבדל בין פרחי בר לבין קבלנים עם בצע כסף.
"אני לא חושב שזה בא כתוצאה מבצע כסף, אלא מתוצאה שהענף כולו אינו מודע ומוטה לכיוון של בטיחות. עד שלא יחליטו שעושים את זה באופן כוללני, זה לא יקרה. בשביל לעשות את זה צריך שורה ארוכה של צעדים. היום למשל, בשביל לקבל היתר בנייה, אין חובה להכין נספח בטיחות. עד שלא יאכפו בחוק שצריך לעשות את זה, זה לא יקרה".
היחידה שמטפלת - לא חקרה אף תאונה
אחת ההבטחות לשיפור דרמטי בבטיחות בענף היתה אמורה להגיע מצידה של יחידת המשטרה "פלס" לחקירת תאונות עבודה, שקמה במטרה מוצהרת לטפל במכת תאונות העבודה הקטלניות. עם זאת, השבוע התברר, כי כמעט ארבעה חודשים מאז הקמתה - היא עדיין לא חקרה אף תאונה. מידע זה עלה מתשובת משטרת ישראל לבקשת חופש מידע שהגיש לה ארגון קו לעובד באשר לסמכויות היחידה ועבודתה.
היחידה, הפועלת תחת היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית להב 433 ואמורה לפעול במשותף עם מפקחי משרד העבודה, הוקמה ב-31 בדצמבר 2018, לאחר עיכוב של שנתיים וחצי. פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה היו הראשונים לדרוש את הקמתה של היחידה, זאת לאור הכשלים בחקירות הפליליות בתחום, המתבטאים במיעוט כתבי אישום ובסגירת תיקים פליליים רבים בעילה של "היעדר ראיות".
בתשובת המשטרה נכתב, כי היחידה עדיין בשלבי גיבוש, וכי היא טרם חקרה אירועי תאונות עבודה. בתשובה לשאלה האם הגורם המשטרתי האמון על התאונות יהיה מפלג "פלס", מבהירה המשטרה כי "המפלג יהיה גורם שיטפל בתאונות/ אירועים שינותבו אליו ולא יהווה הגורם הבלעדי במשטרת ישראל המופקד על הטיפול בכלל תאונות העבודה".
כפי שמצוין בתשובת המשטרה: "נכון לעכשיו היחידה, שעתידה למנות 99 תקני משטרה וחמישה חוקרי משרד העבודה, נמצאת בשלבי הקמה ועיצוב תפיסת ההפעלה שלה וטרם איישה באופן מלא את התקנים. בנוסף, חוקרי היחידה טרם קיבלו את כלל ההכשרות הנדרשות.
היחידה עוסקת בהקמת מערך מודיעין ולימוד התחום, על מנת לאתר את מחוללי התופעה, שלהם ההשפעה הרבה על תחום הבטיחות ועל גורמי הסיכון שמובילים בסופו של יום לתאונות. ייעוד המפלג שהוקם הוא לשפר את האכיפה והמניעה בתחום תאונות העבודה, צמצום תאונות העבודה הגורמות לפגיעה בחיי אדם ובהיקף הפיצויים שהמדינה נדרשת לשלם לנפגעי התאונות".
באשר לסמכויות היחידה, מציינת המשטרה כי היא תמקד את אסטרטגיית האכיפה בשלושה צירי פעילות, בהם "אכיפה משולבת - תקיפת עבריינים סדרתיים מתחום ענף הבנייה (כגון גורמים המפעילים אתרי בנייה תוך התעלמות מדרישות הבטיחות והחוק, חברות בנייה וקבלנים הפועלים כאמור), בשילוב זרועות עם גורמי אכיפה מקבילים, אגב הפעלת סנקציות מנהליות, פתיחת תיקי חקירה ואיסוף מודיעיני".
שני אפיקי פעילות נוספים הם "חשיפת פרשיות כנגד מחוללי התופעה - איתור קבוצות של גורמים העוסקים במגוון עבירות המשפיעות על תחום הבטיחות בענף הבנייה", וכן "אירועי תגובה - חקירת אירועים של תאונות עבודה בעלות מאפיינים ייחודיים, לדוגמה תאונות מורכבות, המערבות קריסת תשתיות או המצריכות ידע ומשאבים רבים, בהתאם לשיקול הדעת של הפיקוד".
קו לעובד: "המשטרה לא עושה את עבודתה"
בקו לעובד מסרו בתגובה לתשובת המשטרה, כי "היחידה לא רק שאינה עושה את עבודתה, אלא שאין בכוונתה לעשות אותה. המשמעות הברורה, שמוכחת כתוצאה מפעילות היחידה לאורך החודשים האחרונים, היא שהיחידה לא תחקור את הדבר הברור שעומד לנגד עינינו: פציעתם ומותם של עובדים בתאונות עבודה יום יום".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ככלל, הטיפול בתאונות עבודה מצוי בסמכות ובאחריות משרד עבודה והרווחה. ככל שעולה חשד לקיומה של עבירה פלילית של גרימת מוות או חבלה ברשלנות, בהסתמך על ממצאי הזירה ועל חוו״ד של חוקרי משרד העבודה והרווחה, החקירה הפלילית מנוהלת מטבע הדברים על ידי המשטרה בשת״פ המחוייב והראוי עם גורמי המשרד.
"נציין כי במהלך השנים האחרונות הוכשרו במשטרה למעלה מ-100 חוקרים וקצינים בכל תחנות המשטרה לטיפול בתחום זה. כמו כן הוקמה היחידה לחקירת תאונות עבודה 'פלס' הפועלת כמפלג חקירות בחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433. המערך שהחל לפעול יתמקד הן בהובלת אכיפה משולבת עם מפקחי משרד העבודה והרווחה והן באכיפת תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים. כלל פעילות האכיפה תתמקד בשילוב של סמכויות מנהליות עם חקירות פליליות בתחום".
עד מועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובתו של הקבלן מורשד גלובוס.
