שיעור בחזון
מההיי-טק, התעשייה, הצבא והאקדמיה - לחינוך והוראה. אסף ויתר על משרה בהיי-טק לטובת תלמידי המתמטיקה בירוחם, שמואל עזב את האקדמיה עבור הוראת פיזיקה בטבריה, ושרית פרשה מהצבא ומחנכת בכפר הנוער אלוני יצחק. אלו הישראלים שעשו בחירה ערכית והפכו למורים בפריפריה
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים
שמים את הפריפריה במרכז: הם אנשים מצליחים בתחומם, עובדי היי-טק, אנשי צבא בכירים ובעלי תואר אקדמי, שעצרו הכל והחליטו שהם הופכים למורים ולמחנכים בפריפריה. מה הוביל את אסף, שמואל ושרית לקבל החלטה משנת חיים, ולשתף מהידע והניסיון שלהם דווקא בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל?
לא בכל יום נתקלים באנשים שעושים שינוי משמעותי באמצע החיים, ובוחרים לחנך וללמד את דור העתיד בפריפריה. מאות ישראלים, בעלי תארים אקדמיים, ניסיון בתעשייה ובצבא, עשו בשנים האחרונות הסבה להוראה בסיוע מלגות ממפעל הפיס וקרן טראמפ, בדרך לקידום הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה.
שאלנו שלושה מורים טריים, אלו שעד לפני כמה רגעים היו בתפקידים מובילים אחרים לגמרי מה הוביל אותם לבצע את השינוי.
אסף שלו, בן ,53 הוא בעל תואר במדעי המחשב וניסיון עשיר בהיי-טק, שעשה הסבה להוראה לפני שנתיים. "עבדתי 18 שנים בחברות היי-טק גדולות, ולפני כארבע שנים עבדתי בחברה שהייתה בתהליכי צמצום והייתי צריך להחליט מה אני עושה", מספר שלו.
"בשלב ההוא, אמרתי שזה הזמן, רגע לפני גיל ,50 להגשים חלומות ישנים ולעבור לעשייה חברתית. התחלתי תהליך אישי של הבנה בקשר למה שאני רוצה לעשות, ובסופו של דבר הגעתי לשלוש תובנות עיקריות: ראשית, אני רוצה לעסוק בחינוך. שנית, אני רוצה לעשות את זה בפריפריה, ותובנה אחרונה - אם רוצים באמת להשפיע, צריך לקפוץ ראש לתוך המערכת, לעשות שינוי מבפנים בתור מורה מן המניין".
בעקבות ההחלטה, שלו הוציא תעודת הוראה במכללת תלפיות בחולון, שם קיבל מלגה מטעם מפעל הפיס בשיתוף משרד החינוך. "לימדתי בירוחם תוך כדי הלימודים להוצאת תעודה, והיום אני מורה למתמטיקה בבית הספר העל יסודי אורט ספיר בירוחם, ומשמש בתור סגן מנהל מרכז המדעים של ירוחם". מרכז המדעים, לדבריו, "הוא גוף מופלא, שמוציא לפועל לימודי מדע וטכנולוגיה לילדים מגיל גן ועד י"ב, והוא פועל במגוון תחומים, כמו רובוטיקה, לוויינים ועוד. אנחנו עושים שם פרויקטים חדשניים ומטורפים, ואני מאוד גאה בעשייה של המרכז. העבודה מאתגרת ומרתקת".
שמואל מרצבך, ,31 במקור מצפת, מלמד בימים אלו בטבריה וגר במושב סמוך לעיר. לאחר שסיים תואר ראשון בפיזיקה באוניברסיטה העברית, "החברים שלי המשיכו לתארים מתקדמים, והבנתי שזה פחות הכיוון שלי".
מרצבך התחיל ללמד באופן בלתי פורמלי, "ואז ראיתי פרסום להסבת אקדמאים במכללת 'דוד ילין' בירושלים, המיועדת לבוגרי תארים בפיזיקה והנדסה. התחלתי את התוכנית המיועדת לעידוד הסבה של אקדמאים להוראת פיזיקה ומתמטיקה בשנה שעברה".
לדבריו, תוכנית לימודי ההסבה הייתה מוכוונת מאוד לקהל היעד, "ויצאה מתוך הנחה שאת המקצוע עצמו הסטודנט יודע, כך שהמיקוד הוא בהיבט הדידקטי. המסלול היה ייעודי וממוקד, ואז התאים לי מאוד". מרצבך מספר כי התוכנית כללה גם סיוע בהשמה "אני אמנם השתלבתי בישיבה התיכונית של אורט טבריה כבר במהלך הוצאת התעודה, אבל מדובר בהיבט יעיל מאוד".
בעבודה בבית הספר "יש ערך מוסף ברקע האקדמי החזק, ואני מאוד נהנה ללמד ולהעביר את הידע. התלמידים שלי מאוד טובים ואני גאה בהם. יש ביקוש גבוה להוראת פיזיקה, במיוחד לבעלי רקע אקדמי חזק או ניסיון. שמחתי לגלות גם שיש סביבה מאוד תומכת בקרב קהילת המורים והמורות לפיזיקה בישראל - הם מאוד תומכים ומאוגדים", הוא מספר.
שרית שלגי, סא"ל במיל', במקור מתל-אביב, שירתה במשך 20 שנה בחיל האוויר לפני שעברה לארה"ב לרילוקיישן, וחזרה לישראל לזיכרון יעקב לפני 3 שנים. "אחרי שחזרתי, הצטרפתי להסבה במסגרת מיוחדת של אנשי צבא, ובשנה שעברה התחלתי ללמד בכפר הנוער אלוני יצחק, בית ספר שש-שנתי הכולל תלמידים מהפנימייה בכפר הנוער ותלמידים מכל האזור".
את תוכנית ההסבה עברה במכללת אורנים, וקיבלה מלגה המעודדת קידום של הכשרת מורים למדעים המלמדים חמש יחידות לימוד. שלגי מספרת כי משום שהייתה במקור עתודאית ולמדה מתמטיקה ופיזיקה, בחרה בכיוון של הוראת מתמטיקה. "היום אני מורה למתמטיקה, מחנכת ורכזת שכבת י'". באשר לבחירה והשינוי שעשתה בחיים, שלגי מודה כי "אני כל הזמן אומרת - יש לי את הזכות לעבוד בזמן שאני מקבלת פנסיה מהצבא, עם בעל שמספק פרנסה מכובדת, וגם הרצון שלי לעשות דברים שהם לא בגלל הכסף". חוויית ההוראה, מודה שלגי, "היא מטלטלת במידה מסוימת, בגלל הבחירה להגיע לבית ספר עם אוכלוסייה שונה ממה שפגשתי במהלך חיי. אני עדיין מנסה להבין מה המקום הנכון ביותר עבורי, אך מביטה קדימה באופטימיות".
ארז גרניט, מנהל יחידת המלגות של מפעל הפיס, מספר כי המלגות "מוענקות לרוב לאנשים בוגרים, שהצליחו בתחומם, בחברות היי-טק גדולות, מנהלים בכירים, שעשו הקרבה ברורה במעבר לחינוך באמצע החיים, גם מבחינת שינוי בתנאים, ובנוסף גם נותנים שעות תרומה לקהילה. אין ספק שמדובר בבחירה ערכית".
לדברי גרניט, מטרת המלגות היא הגדלה והשבחה של איכות ההוראה בפריפריה, על ידי הבאת מורים מצטיינים ללימוד המקצועות הנדרשים. "מפעל הפיס יצא בתכנית בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, כאשר המפעל נתן מלגות והלוואות לסטודנטים לתעודת הוראה שעמדו בתנאים, ובתמורה, הסטודנטים היו מחויבים בשעות התנדבות בחזרה לקהילה, אותן הם לרוב מבצעים בבתי הספר בפריפריה במהלך לימודי ההסבה".
גרניט מסביר כי חלק מהמטרה של שעות ההתנדבות הוא שהמורה לעתיד ירגיש את השטח, ילמד איך עובדים בתי הספר בפריפריה, וייקלט בבית הספר יותר בקלות. "יש כאן רווח כפול - הסטודנטים להוראה נותנים שעות התנדבות, לרוב בבתי הספר בפריפריה, ובסיום הלימודים הם משובצים על ידי משרד החינוך
בבתי ספר בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בסופו של דבר, המרוויחים העיקריים הם התלמידים, שמקבלים מורים ברי סמכא, עם ניסיון עשיר במגוון תחומים מהתעשייה".
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס והסתדרות המורים