"נכות זו מתנה - ולא מגבלה"
במסגרת פרויקט "אל תפספס חבר" הצטרפנו ל-13 תנועות הנוער השונות כדי להבין כיצד פועלת התכנית להשתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות הנוער ברחבי הארץ ולפגוש את האנשים שתנועות הנוער שינו את חייהם. היה מרגש. צפו
בשיתוף התכנית להשתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות הנוער
המאמצים של התוכנית הארצית להשתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות, הצליחו לשלש את כמות החניכים עם מוגבלות בתנועות הנוער השונות ולהגדיל את מספר המדריכים הנחשפים ועוסקים בתחום.
הצטרפנו לתנועות הנוער השונות במשך מספר חודשים, במסגרת פרויקט "אל תפספס חבר" המשותף ל-ynet, "ידיעות אחרונות" והתכנית להשתלבות חניכים עם מוגבלות בתנועות הנוער. בסדרת הכתבות נציג את תחום ההשתלבות ב-13 תנועות הנוער ברחבי הארץ ואת האנשים שתנועות הנוער שינו את חייהם. הכירו כמה מהם בווידיאו בראש הכתבה.
"גדלתי בתנועות נוער, עד שהקימו את תנועת הנוער הדרוזי, מאז הייתי חניך בה עד לפני הגיוס", מספר חמודי שחאדה, רכז סניף ירכא, תנועת הנוער הדרוזי. "בצבא איבדתי את עין ימין תוך כדי מבצע עופרת יצוקה. אמרתי אין מצב לחזור לאחור, החלטתי להשלים עם זה, אני חזרתי לתנועת הנוער הדרוזית בתור מתנדב לחפש את ההזדמנות לצאת לאור".
"אני חושב שכל ילד עם מוגבלות צריך להיות במסגרת, במיוחד בתנועות הנוער, כי תנועת נוער מעריכה ומכבדת נערים עם מוגבלות, היא לא נותנת לו שירגיש שהוא מוגבל או שהוא בעל צרכים מיוחדים".
"אני במכבי צעיר, בצוות קהילה, פרסום", מספר יגל ברוזדוביץ', צוות פרסות במכבי צעיר. "התפקיד הזה בצוות פרסום דורש אחריות גם גדולה וגם קטנה - דואגים לקהילה למשל להתנדבויות, למשל יום ורוד, של סרטן השד. תנועת מכבי זה כמו בית שני, כמו משפחה".
"המסר שהייתי רוצה להעביר שכדי להצליח צריך לשאוף הרבה ואז זה פתאום קורה, כי לי זה קרה וזה יכול לקרות לעוד הרבה אנשים".
טל גוליאנקה הוא בן 19 וכבר תשע שנים בתנועת הצופים. כיום הוא מדריך את שכבת ד' בצופים. "אני מתנדב במסגרות בתי ספר, מועדונית. עכשיו עושה שנת שירות. אני חי ונושם את זה, גר בקומונה, ההדרכה העניקה לי לאהוב את הילדים, להיות איתם, לסמוך עליהם, לתמוך בהם, להפגין עוד יותר נוכחות חזקה, איך להעביר את הפעולות", מספר גוליאנקה.
"אני בדרך כלל מצוות בזוג, כי יותר קל לי לשבת ליד מישהו שיכוון אותי איך לכתוב, למצוא נושא לפעולה, אני התגברתי על הקשיים עם אנשים שסייעו לי", אומר בגאווה.
מונירה עליי, (24) רכזת בתנועת הנוער הדרוזי מספרת על המגבלה שלה - העיוורון. "גדלתי בתנועת הנוער הדרוזי שהיא עזרה לי המון. לאפשר לי דימוי עצמי יותר חזק, להוביל, להדריך, לתרום לחברה. הקמתי את המרכז לטיפוח ללקויי ראייה ועיוורים - הוא מדגיש את עניין השילוב. המגבלה היא אך ורק הגדרה, לא יותר מכך".
"זה לא מובן מאליו שבחורה עם עיוורון בעדה הדרוזית להגיע להשכלה גבוהה ולהוביל שם, ושגם כן המדריכים והמדריכות בתנועת הנוער הדרוזית לומדים ממני כל כך הרבה דברים".
הדס אמרוסי 19, שינשינית בשומר הצעיר מספרת שלמרות השיתוק המוחי הקל שלה היא הקומונרית בקן גונן. "יש לי שיתוק מוחין קל, שזה בעצם מגביל אותי ברגליים. אני לא יכולה לטפס, אני הולכת יותר לאט מאחרים, ואני צריכה לחשוב פעמיים אם אני עושה משהו שהוא לא נראה לי, וזה בתוך הראש, הכל אפשרי, הכל בראש. אם לא מנסים לא מצליחים".
"אם פעם הייתי בורחת והייתי שוכחת מה להגיד, זה פיתח בי דברים עצומים ושאני יכולה לעמוד מול קהל ולהיות עם ביטחון עצמי ויכולת הדרכה. אנחנו בעצם מעבירים פעולות, פעם בשבוע, זו אחריות מאוד גדולה, אבל אני נהנית מכל שנייה".
"כולם יכולים להיות בתנועת הנוער, להשתלב במסגרות, ואם אני רואה מישהו שהוא קצת שונה אז אני אומרת לו: "אתה שווה. תראה אותי, אני גם יכולה לעשות את הדברים האלה. באמת כולם יכולים".
משרד החינוך פועל לשילוב חניכים עם מוגבלויות בתנועות הנוער תוך ביסוס חוסנה הערכי של החברה בישראל בהבנה כי שוויון ערך האדם לא נמדד לפי קיומה של יכולת כזו או אחרת אלא בדרך התמודדותו עם המציאות באומץ הנדרש לכך.
אירית ברוק, מנהלת המחלקה לתנועות נוער, קהילה והגשמה במשרד החינוך, מציינת כי בחמש השנים האחרונות, תחום ההשתלבות, ביוזמת מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, ג'וינט אשלים ומועצת תנועות הנוער, תוך צירוף מספר גדול של שותפים - משרד הרווחה, קרן שלם, קרנות הביטוח הלאומי ואיגוד מנהלי מחלקות החינוך. כלל התנועות שותפות. בכל אחת, מונה רכז ייעודי, מתקיימות הכשרות לצוותי מד"צים, נכתבו תדריכים והוקם אתר אינטרנט שינחיל את תורת ההשתלבות לתנועות ולכלל הציבור".
לדבריה, משרד החינוך העלה את תקציב ההשתלבות ל-6 מיליון שקלים ועד היום נקלטו 7,500 ילדים עם מוגבלויות".
בשיתוף התכנית להשתלבות ילדים ונוער עם מוגבלות בתנועות הנוער
לפנייה לכתב/ת 
