שתף קטע נבחר
 

המצב הביטחוני: לדבר כבר עם הילדים?

ההסלמה במצב הביטחוני דורשת היערכות גם בבית. הילדים מבינים מה קורה סביבם גם אם המצב לא מוסבר להם מפורשות, ולכן כדאי לעשות איתם שיחה ולהסביר להם בהתאם לגילם. מה לומר וממה להימנע? מדריך

ביממה האחרונה כלי התקשורת מוצפים בתמונות של מטחי טילים, בתים שנפגעו, אנשים רצים לתפוס מחסה עקב אזעקות, נפגעים ופצועים שהובהלו לטיפול ודיווחים על תקיפות צה"ל ברצועה המשדרים אווירת מלחמה של ממש. מטבע הדברים גם השיח בבית, ברחוב, בבית הספר וכמעט בכל מקום עוסק במצב הביטחוני ומשדר - מעל או מתחת לפני השטח - חרדה.

 

שום דבר מאלה לא פוסח על הילדים שלנו. בין אם נרצה ובין אם לאו, ילדינו חשופים למציאות המטרידה של הימים האחרונים. לאור זאת, הורים רבים שואלים עצמם אם וכיצד לתווך את המציאות הזו לילדים: האם עלינו לנסות להסביר להם את המצב (ולתת להם כלים חשובים כמו לרוץ לממ"ד עם הישמע אזעקה) או להסתיר כדי לחסוך מהם חרדות.

 

 

לתווך את המציאות

הקלישאה הידועה שילדים כמו ילדים אלופים בלזהות את כל מה שקורה מתחת לפני השטח, גם אם אינו נאמר להם מפורשות, עובדת גם פה, ולכן הטיפ החשוב ביותר להורים הוא - פשוט לא משקרים.

 

כדאי ורצוי לתווך את המציאות לכל ילד בכל גיל, באופן התואם את גילו ויכולתו להבין את המצב. צאו מתוך ההנחה שהוא מרגיש את המצב ממילא, ותפקידנו הוא להסביר לו את המציאות בשפתו ועל פי יכולתו להבין. כדאי ורצוי ליזום שיחה כזו גם אם הילד לא שואל באופן ישיר.

 

הסבירו אבל אל תציפו

כאשר אתם מסבירים לילדים על המצב ומה צריך לעשות כדי להתגונן, אל תציפו אותם בתיאורים מכלילים ומלחיצים שיגבירו את החרדה. מטרת השיחה היא להוריד חרדה ולא להגבירה. כך למשל אל תגידו "הערבים זורקים עלינו טילים כדי להרוג אותנו", אלא הסבירו שיש קבוצה של אנשים שהיא האויב שמנסה לפגוע בנו.

 

קראו עוד:

לומדת מחדש להיות אמא

"לפעמים ילד מספר שנתנו לו תרופה בבוקר"

איך נכנסתי לבטן של אמא?

 

צרו עוגנים

צרו לילדים עוגנים שיתנו להם ביטחון - "בכל מקום שאנו נמצאים יש חדר או מקום מוגן, שאם נהיה בו אנחנו נהיה מוגנים". הראו לילדים היכן המרחב המוגן בבית ובבית הספר והרגיעו אותם שזהו מקום בטוח עבורם.

 

לא פחות חשוב מלייצר עוגן עבור הילד זה לא לייצר עוגן בדוי. אל תבטיחו לילדים דבר שאינכם יכולים לעמוד בו. אולי העוגן החשוב ביותר מבחינת ילד הוא העובדה שההורה שלו הוא אדם שניתן לסמוך עליו. אם נבטיח דבר שלא נוכל לקיים או שלא יתקיים, אז ילדינו יאבדו בנו ובעולם המבוגרים את האמון, ובטווח הארוך יהיו לכך השפעות שליליות.

 

אל תציפו אותם בתיאורים מלחיצים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אל תציפו אותם בתיאורים מלחיצים(צילום: shutterstock)

שגרה זה ממש לא רע

בעולם המבוגרים המילה "שגרה" יוצרת לעיתים קונוטציה שלילית של שעמום, אילוצים יומיומיים מעייפים ומיאוס כללי. דווקא בזמן חירום, ובמיוחד עבור הילדים שלנו, השגרה היא עוגן חשוב מאוד ומספקת תחושת שליטה וביטחון שאנו מאבדים לעיתים.

 

עבור ההורים באזורים בארץ שבהם בוטלו הלימודים - צרו שגרה בבית. אל תיתנו ליום של הילדים שלכם להיות חסר מסגרת ופורק עול. גם אם בעינינו זה מצטייר כ"כיף", הדבר פוגע בתחושת הביטחון של הילדים. קחו דף חלק, ויחד עם הילדים צרו סדר יום כיפי, עם מסגרות זמן ברורות ומה שעושים בכל אחת ואחת מהן, ותלו אותו על המקרר: שעה למשחקי מחשב, שעה ליצירה, שעה למשחקי קופסה, ארוחות מסודרות, מפגש עם חברים ועוד.

 

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

 

עבור ההורים באזורים שבהם לא בוטלו הלימודים - הורים רבים, המונעים מתחושת חרדה, בוחרים שלא לשלוח את הילדים לבית הספר או לגנים בימים אלה על מנת להיות איתם בבית ולהשגיח עליהם בעצמם. זוהי גישה שגויה, שמשדרת לילד תחושת חירום ואיבוד שליטה.

 

היציאה מהשגרה מגבירה אצל הילד חרדה, שכן אם לא הולכים לבית הספר או לגן אז כנראה המצב בחוץ ממש מסוכן. דווקא ההמשך בשגרת היום, תוך כדי מתן דגשים איך לנהוג במצב של אזעקה, משרת טוב יותר את הילדים, מעניק להם תחושת שליטה וביטחון ומצייד אותם בכלים אמיתיים להתמודד עם מצבי סיכון נוכחיים ועתידיים.

 

הביעו רגשות ועודדו את הילדים להביע את שלהם

אל תסתירו את הפחד שלכם כהורים. אתם אנושיים, ואתם רוצים לגדל ילדים רגישים לסביבתם ובעלי יכולת להביע את הרגשות שלהם בעצמם. עודדו את הילדים לדבר על מה שהם מרגישים ושמשו דוגמה לכך בעצמכם. דווקא מצב שהילד משדר "הכול כרגיל" צריך להדליק אצלכם נורה אדומה.

 

 

יש שינויים בהתנהגות של הילד? הוא לא אוכל כרגיל? מתעורר בלילה? צמוד אליכם? זו התנהגות טבעית, ויש לאפשר את זה במידה, תוך הענקת תמיכה, אהבה וחיבוק (שיש לו כוחות ריפוי של ממש). לרוב זה יחלוף כמו שזה בא. יחד עם זאת, אתם ההורים ואתם יודעים ומכירים את הילד טוב מכולם. אם יש לכם ספק לגבי התנהגותו - תתייעצו עם מומחה.

 

שיהיו לכולנו ימים שקטים!

 

הכותב הוא פסיכותרפיסט, עובד סוציאלי קליני (M.S.W), מייסד ומנהל "מרכז לימן" ומרצה בחוג לחינוך בקריה האקדמית אונו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
כדאי ליזום שיחה גם אם הילד לא שואל
צילום: shutterstock
מומלצים