כך הספרות הארוטית מרימה לנו את הליבידו
דנה לוי אלגרוד לא תכננה לכתוב ארוטיקה כשהיא החריבה את העולם ברומן הראשון שלה, אך במהלך הכתיבה נבנה מתח מיני כל כך מטורף בין הדמויות, עד שהיא הרגישה צורך עז לפרט את האקטים המיניים לפרטי פרטים. ואז הגיעו התגובות, ואיתן גם התובנות בנוגע להשפעה הדרמטית של ארוטיקה על החיים שלנו
"אל תזוזי", הוא מצווה פתאום ומתרחק ממני. אני מביטה בו בחוסר הבנה. "אל תזוזי", הוא מצווה שוב ונכנס לתוך הבית. אני מפשקת את רגליי על האופנוע, משכיבה את בטני על המושב השחור החם ומחכה לו בשקיקה. כשהוא חוזר הוא מלביש על עצמו קונדום ואז רוכן מעליי ומתיישב מאחוריי. אני מתכוונת להסתובב, אך הוא מניח את כף ידו על גבי ואז מותח את כפות ידיי לצדדים וסוגר אותן סביב מוטות הכידון. "לא חשבתי שמשהו יכול לגרום לי לאהוב את הכלי הזה יותר, אבל עכשיו אני מסתכל על יצירת אמנות", הוא אומר והקול שלו צרוד מתשוקה.
סקס רווי יצרים בשבת הראשונה שלי כלוחם
אני ילד טוב, רק קצת סוטה: קהילת ה-BDSM יוצאת מהארון
הוא תופס את התחתונים שלי וקורע אותם, מרים את האגן שלי וחודר אליי בחוזקה. אני פולטת צעקה והוא נעמד והאגן שלי מתרומם אתו. ברכיי נאחזות במושב והוא חודר אליי באטיות ומלטף את הישבן שלי. היד השנייה שלו מחליקה על גבי, ואני אוחזת במוטות הכידון בחוזקה וגונחת.
"המוח עדיין נלחם?" הוא שואל בשקט. "המוח משותק", אני משיבה בלחישה. "בואי נדאג שהוא לא יפריע לנו". הוא אוחז במותניי וחודר אליי בפראות פעם אחת פעם. התנוחה הארוטית הזו מרגשת אותי בטירוף, ואני זורקת את ראשי לאחור וגונחת. החדירות שלו חזקות, תובעניות, ואני נמלאת תסכול נוכח השליטה המוחלטת שלו בגוף שלי ובתגובותיו. ידו מרפה מהמותן שלי ועוברת ללטף את הדגדגן שלי. "וואו...", אני ממלמלת ונאנחת.
"נעים לך?" הוא שואל וגונח. "כן... אל תפסיק", אני מתחננת, והוא מרים את כף ידו, מחדיר אותה לפי ולאחר שאני מלקקת אותה מחזיר אותה לדגדגן הבוער שלי. הוא חודר אליי פעם נוספת ואז נעצר. "מוכנה?" הוא שואל בצרידות. "מוכנה למה?" אני מתנשפת. "לזה", הוא מתניע את האופנוע והגוף שלי עף קדימה ונתמך בכף ידו האוחזת בי. קול המנוע מחריש אוזניים, והכלי השחור רועד תחתיי. ליאם יוצא ממני ואז חודר שוב ושוב בעוצמה גוברת. אני מהדקת את גופי למושב ומרגישה את הרעידות בברכיי ואת הרעידות בתוכי ואז מתפוצצת לרסיסים בצעקה ומתמוטטת על לוח המחוונים (מתוך הרומן של דנה לוי אלגרוד, "התנגשות").
לחמם את האווירה
לא פעם וגם לא פעמיים שואלים אותי מדוע כדאי לנו לקרוא ספרות ארוטית. הרי עד המהפכה שחוללה כאן סדרת הספרים 'חמישים גוונים של אפור' לא יצא לי להיתקל בהרבה ספרים ארוטיים שיצאו לאור בחסות הוצאות הספרים הגדולות, וגם אלו שקראו את הז'אנר הזה לרוב לא בחרו לעשות זאת באופן גלוי. ואז הגיע כריסטיאן גריי וסחף את נשות העולם אל תוך החדר האדום שלו עם האזיקים והחבלים, ואנחנו נכנסנו לשם בצעדי ריקוד קלילים ובהתלהבות רבה. מאז ועד היום, תורגמו מאות ספרים בז'אנר של הרומן הארוטי ויצאו עוד מאות ספרי מקור של סופרות ישראליות, ואני ביניהן.
אגלה לכן שלא תכננתי לכתוב ארוטיקה כשהחרבתי את העולם בספר הראשון שלי, אך במהלך כתיבת הספר הזה נבנה בין הדמויות הראשיות מתח מיני מטורף, וכשהגיע הרגע שסוף-סוף הגיבור תכול העיניים כבש את הגיבורה, הרגשתי צורך עז לשתף כיצד הוא עשה את זה לפרטי פרטים. כששחררתי את הספר לעולם והתחלתי לקבל תגובות מעשרות נשים שקראו אותי בשקיקה, הבנתי את גודל המהפכה שהספרות הארוטית חוללה. קודם כל, והכי חשוב לדעתי - היום אנחנו הנשים מדברות על סקס באופן גלוי וחופשי, חולקות פנטזיות וחוויות ואפילו ומשמיעות בקול רם וברור את הצרכים המיניים שלנו. התובנה השנייה שגיליתי היא שכשמדברים על סקס גם רוצים לחוות אותו, ועל אחת כמה וכמה כשקוראים קטעי סקס יש חשק אדיר לנסות ליישם אותם. וכך בחורות צעירות בשנות העשרים לחייהן ונשים בוגרות ובשלות חולקות בספרות את אותן הפנטזיות ומגלות את החשק המיני שלהן בחזרה.
לא מעט כתבתי על השגרה השוחקת, על הילדים כקוטלי תשוקה ועל עייפות החומר והזוגיות. לגברים תמיד היה את סרטי הפורנו ואילו אנחנו, הנשים, פחות התחברנו לצפייה בהם. מתנצלת מראש על ההכללה הבאה, אך אכתוב אותה בכל זאת: גבר מתחרמן בקלות לאחר שלושים שניות של צפייה באקט מיני פורנוגרפי, ומוכן להסתער בתשוקה עזה על בת הזוג שלו. אצל רוב הנשים התשוקה מגיעה ממשהו עמוק יותר, ולכן הצפייה באקט המיני ללא כל קונטקסט תהיה פחות מחרמנת.
אז למה קריאת ארוטיקה כן משפיעה על התשוקה שלנו? בספר ארוטי העלילה נבנית בהדרגה וכך גם המתח המיני שעושה נפלאות לליבידו שלנו. עד שמגיע האקט עצמו, אנחנו כבר בשלות נפשית כדי להכיל ולהעריך אותו. הדמויות הגבריות בספרים כמעט תמיד מסוקסות, שריריות ומצוידות היטב, ואנחנו צוללות אל תוך עולם קסום של פנטזיה מינית ממכרת. רוב הקוראות בוחרות להבין שזה רק עולם דמיוני; שהפנטזיה היא רק פנטזיה ושהתפקיד שלה הוא לחמם את האווירה בזמן שאנחנו מממשות אותה עם בני הזוג שלנו.
אבל יש גם קומץ של קוראות שדיווחו לי על ירידה בחשק המיני. לדבריהן, הצלילה לתוך עולם הפנטזיות הקשתה עליהן להרים את הראש מהספר ולהתמודד עם המציאות של השוכב בבטלה על הספה, והן מייללות במצוקה שהן ללא ספק היו מעדיפות את הגיבור המסוקס מהספר. אלא שה'גבר-גבר' הכול יכול מהספרים, לא באמת קיים. והגבר הזה שחולק אתכן את היופי במסע של החיים הוא זה שנמצא כאן ובאמת יתרגש כשתיזמו ותסעירו ותלהיטו אותו, כי תמיד הייתן ותמיד תהיו הפנטזיה שלו (כן, נו, אני רומנטיקנית חסרת תקנה. מה חדש?).
אז ההמלצה החד-משמעית והמשוחדת שלי היא שתקראו כמה שיותר ארוטיקה, שתלמדו ממנה ושתיישמו אותה, כי אין דבר יותר נהדר מהמיניות שלנו. חברות, כל אחת מאתנו זכאית ליהנות מתשוקה הנהדרת ששוכנת בתוכה, הן בפנטזיות והן במציאות.
דנה לוי אלגרוד היא סופרת של רבי מכר ארוטיים בארץ ובעולם.
