עוקץ הקשישים: כך הפכה ישראל לגן עדן לנוכלים
לא רק חברות טלמרקטינג: מתברר כי בישראל רווחת תופעה מדאיגה במסגרתה מטפלים מתוחכמים מנצלים את מצוקת הקשישים, משתלטים על חייהם, מרחיקים אותם ממשפחתם וגוזלים את כספם. הבעיה: בהיעדר פיקוח, גם אם המטפלים נתפסים ומפוטרים, הם יכולים להמשיך ללא הפרעה לקשיש הבא
כשליבי גולדמן (62) חזרה עם אמה, סילביה ויניצקי (90), מבית החולים, ציפתה לשתיים הפתעה: אלפי שקלים שהיו בביתה של האם נעלמו כלא היו. "אנשים זקנים שומרים כסף בכל מיני חורים בבית ליום סגריר, ואני יודעת שהיו שם כמה אלפי שקלים", היא מספרת. "באותו יום, כשנסענו לבית החולים, לא לקחתי את המפתח מהמטפלת כי סמכנו עליה במאת האחוזים". ליבי ואמה מיהרו להתעמת עם המטפלת, שהכחישה מייד. "אמא שלך זקנה ולא זוכרת כלום", היא אמרה לליבי. "אבל בדקנו, ולא היה בבית אף אחד חוץ מהמטפלת", היא אומרת בצער.
יש לכם תלונה? עקצו אתכם? כיתבו לנו >>
עוקץ הקשישים נמשך: בת 80 שילמה 15 אלף שקל על מוצרים שלא ביקשה
עושק קשישים בעשרות אלפי שקלים: מי יעצור את הונאות הטלמרקטינג?
תלונות על עוקץ קשישים: "מחייבים על ביטוח למוצרי חשמל - ונעלמים"
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לא עזרו התחנונים, הכסף נגוז. בחלוף הזמן המטפלת עזבה, אבל מתברר שגם למחליפה שלה היה תרגיל בשרוול. "אמא נתנה לי סכום כסף גדול מאוד ליומולדת של הבת שלי", מספרת ליבי. "התעקשתי להחזיר לה ולבן הזוג שלה, אבל היא סירבה". ימים אחדים לאחר מכן הגיע לליבי מכתב מפתיע. על החתום: עורך דין, בשם האם. הדרישה: "תחזירי את הכסף לאמא שלך לאלתר".
ליבי נבהלה, התקשרה למקום שבו עובד עורך הדין וביררה האם עורך הדין דובר רוסית. "לא", השיבו לה. היא התקשרה לביתו של עורך הדין ושאלה אותה שאלה. "בעלי לא מדבר רוסית", השיבה אשתו. "מייד הבנתי שזה עוקץ, ואין סיכוי שאמא שלי דיברה אי-פעם עם עורך הדין הזה, כי היא לא מבינה עברית". בחקירה קצרה התברר שהמטפלת היא זו שפנתה לעורך הדין וטענה בפניו שהכסף צריך להגיע אליה. היא סיכמה איתו שאם יצליח יחלקו יחדיו בכסף. ליבי מיהרה לשלוח לעורך הדין מסמכים שמוכיחים כי אמה סובלת מדמנציה, והדרישה בוטלה. "שני הסיפורים האלה כל כך פגעו בי", היא אומרת, "כי במשך השנים סמכתי תמיד על המטפלות וקניתי להן מתנות, כדי שיהיה להן טוב".
הסיפור הזה של ליבי וסילביה, מסתבר, הוא חלק מתופעה רווחת בישראל בשנים האחרונות. אם עד היום שמענו בעיקר על חברות שמתמחות בעוקץ קשישים באמצעות מכירת מוצרים חסרי ערך עבורם, כעת מסתבר שישנם גם לא מעט אנשים פרטיים שמנצלים את אוכלוסיית הקשישים החלשים והשותקים כדי לגזול את כספם. הבעיה העיקרית היא שכמעט אין דרך להתמודד עם התופעה, ומכיוון שאין רישום ותיעוד מסודר, יש מטפלים שגזלו את כספם של קשישים, פוטרו — ופשוט עברו לקשיש הבא.
"לקחו ממנו מיליון שקל"
ראומה (89) היא אחת מאותן נפגעות. "הייתה לי מטפלת שקיבלתי דרך הביטוח הלאומי", היא אומרת. "מאוד אהבתי אותה, ובמשך שנה הכל היה בסדר". לדברי בתה, חנה, גם היא הייתה רגועה לחלוטין בכל מה שנוגע לטיפול בעניינים הכלכליים של אמה. "היא שמעה שיש כל מיני גנבים, ולכן הקפידה ללכת ישירות לפקיד בבנק ולהוציא בכל פעם 300 שקל", היא מספרת, "זה היה התקציב שלה".
לכל הביקורים בבנק ליוותה אותה המטפלת, והכל התנהל על מי מנוחות עד שבאחד הימים הציעה המטפלת לראומה לחסוך את העמידה בתור וללמד אותה כיצד למשוך כסף מהכספומט, באופן בטוח. "הלכתי איתה, ורק בדיעבד הבנתי שהיא עמדה מאחוריי ורשמה בטלפון את המספר שהקלדתי בכספומט".
מאותו יום, התברר רק כעבור חודשים, הצליחה המטפלת למשוך מחשבון הבנק אלפי שקלים. "היא הייתה משכנעת את אמא שהיא צריכה לקרוא עיתון כל יום", מספרת חנה, "ובתירוץ הזה הייתה יוצאת למרכז, מוציאה 6,000 שקל וחוזרת עם עיתון שמצאה על הדרך".
התרגיל התגלה כשראומה עיינה באחד מדפי החשבון שהגיעו לביתה וזיהתה משיכות בסכומים לא הגיוניים, כמעט מדי יום. "מייד ביטלנו את הכרטיס והגשנו תלונה", מספרת הבת. "אבל התברר שהמטפלת הייתה יותר מתוחכמת מזה: היא חיטטה בפנקס שבו נהגה אמא לרשום את הקודים הסודיים ומשכה כסף גם מחשבון הבנק השני שלה. כשקראו לנו מהבנק לראות את התמונות ממצלמת האבטחה, זיהינו את המטפלת באופן ברור. לאמא זה היה מאוד קשה נפשית, לראות מישהי שהיא זקוקה לה וסומכת עליה מרוקנת לה את החשבונות. אמא שלי עבדה קשה כל החיים כדי להזדקן בכבוד".
המטפלת פוטרה לאלתר מחברת הסיעוד, אבל למרבה האבסורד לאחרונה התברר כי היא עדיין עובדת עם קשישים. "אין חוק במדינת ישראל שמקנה לך את האפשרות לבדוק אנשים במקצוע הזה", אומרת חנה. "אם היא לא הורשעה בבית משפט או יושבת בכלא, היא יכולה להמשיך לגנוב מאחרים".
לדוד העיוור של אורית גבריאל אירע מקרה מסובך יותר, שעל פי עדויות שהגיעו אלינו מתרחש גם הוא לעיתים קרובות. "הוא בן 93, עיוור ורווק", היא מתארת. "יום אחד הוא סיפר לי שיש איזו בחורה בת 50 שעובדת בחנות בגדים, ומדי פעם כשהגיע לסניף הבנק שלו באזור היא הייתה עוזרת לו לחצות את הכביש".
לטענת אורית ואחיה, ברגע שגילתה אותה אישה את היכולות הכלכליות של הדוד היא החלה להתקרב אליו וללוות אותו לביתו. חודשיים לאחר מכן התברר שהוא הוחתם על צוואה שבה התחייב להעביר את כל רכושו לאותה אישה. "פנינו לעורך דין עם אישור פסיכו-גריאטרי שהוא לא כשיר לחתום על מסמך כזה, והסיפור נעצר", מספרת אורית. "אבל אותה אישה הבינה שאני והאחים שלי מעורבים בסיפור, והתחילה להפעיל על דוד שלי לחצים להתרחק מאיתנו בטענה שרק היא תדאג לו".
בינתיים ניסו בני המשפחה להגן עליו, ובהסכמתו החליפו את המנעול בבית והציבו לחצן מצוקה, "אבל ברגע שהיא גילתה את זה היא החליפה את המנעול, ודאגה שרק לה ולמטפלת שלו יהיו מפתחות, וגם העבירה את שמות אנשי הקשר בלחצן המצוקה לשמות שלהן".
גבריאל פנתה לחברת הסיעוד והתריעה שאותה אישה החלה גם לקחת כספים מהדוד, לשווא. "גם למשטרה לא יכולנו לגשת, כי הוא רק דוד שלנו", היא ממשיכה. "כך שבעצם אף אחד לא עזר לנו". בסופו של דבר הוחתם הדוד על ייפוי כוח לעורך דין מטעמן של החברה והמטפלת, כך שביכולתו לעשות כרצונו בכסף ובדירה. האחים עוד ניסו להיאבק, והתריעו בפני הבנק, אבל אז התברר שהדוד הוחתם על צ'קים בסכומים גבוהים עבור האישה, הבת של המטפלת וגם עבור חתנהּ. "בסך הכל לקחו ממנו מיליון שקל", אומרת גבריאל בצער. "רק אחרי מאבק ממושך הצלחנו למנות לו אפוטרופוס, וכרגע העניינים בשליטה".
המטפלת, אגב, פוטרה על ידי חברת הסיעוד, "אבל זה לא מפריע לה להמשיך להגיע לדוד שלי במסווה שהיא עדיין עובדת", מספרת אורית. "היא קונה לו מצרכים על חשבונו ולוקחת הכל אליה".
קודם תלות, ואז ניצול
מי שלקחה על עצמה לטפל במקרים כאלה היא חברת הכנסת לעתיד מירב כהן (כחול-לבן), שבשנים האחרונות הקימה מערך שלם של מתנדבים שנאבקים יחד איתה בעושק הקשישים בישראל. רק לאחרונה, התברר, היא נתבעה על ידי אחת מאותן חברות, במה שנראה כתביעת השתקה קלאסית.
"מדי יום אני מקבלת תלונות מאנשים מבוגרים שנוצלו כלכלית", היא משתפת. "בחלק מהמקרים הפונה הוא הנפגע עצמו ובחלק מהמקרים בן משפחה או מכר. האתגר הגדול ביותר הוא ניצול על ידי מטפל או מטפלת: האדם המבוגר נמצא במצב של לחץ וחוסר יציבות, וקשה לו לצאת נגד המטפל שהפך לחלק בלתי נפרד מחייו".
לדבריה, הדפוס קבוע ומוכר. "המטפל נכנס לביתו, לחייו ולליבו של המבוגר, רוכש את אמונו, יוצר בו תלות, ואז מתחיל הניצול. בחלק מהמקרים המטפלים ממש פועלים לנתק את הקשיש מבני משפחתו ולבודד אותו".
איך מתמודדים עם התופעה?
"קודם כל להעלות את הנושא למודעות, והדרך הטובה ביותר למנוע ניצול היא מעורבות גבוהה של המשפחה. שנית, יש מחסור אמיתי במטפלות, שצפוי לגדול עם העלייה במספר האזרחים הוותיקים בישראל. המטפלות האלה, שרובן עושות עבודה נפלאה, לא עוברות לרוב הכשרה מתאימה, מרוויחות משכורות נמוכות, וגם הפיקוח של המדינה חלקי. צריך לזכור שיותר מ-150 אלף אזרחים ותיקים בישראל נזקקים לטיפול צמוד, ולכן אנחנו חייבים לחזק את המעמד של מקצוע המטפלת ולתקן את הליקויים. בכוונתי לשים את הדגש בעבודתי בכנסת על הכשל הזה שהופך את מדינת ישראל לגן עדן לנוכלים".
לפנייה לכתב/ת 
