עונש קל לראש מנהל מקרקעי ישראל לשעבר

בית דין למשמעת של עובדי המדינה גזר אתמול (יום ב') את דינו של בנצי ליברמן, ראש מנהל מקרקעי ישראל לשעבר, שהורשע באוקטובר 2018 בעבירות משמעת לאחר שפעל בניגוד עניינים והפר הסדר למניעת ניגוד עניינים. הוטלה עליו נזיפה חמורה ופסילה של שלוש שנים מתפקידי ניהול בכירים בשירות המדינה. יש לציין כי ליברמן כבר אינו עובד מדינה.

בנצי ליברמן(צילום: טל שחר)

פרקליטות המדינה ביקשה להטיל עליו עונש חמור יותר של פסילה מעבודה בשירות המדינה עד גיל 67 ופסילה לצמיתות מכל תפקיד ניהולי בכיר בשירות המדינה. מנגד, סנגוריו של ליברמן, עורך הדין עמית חדד ונועה מילשטיין ממשרד "חדד-רוט", טוענים כי מכלול השיקולים חייבו את הטלת אמצעי משמעת הקל ביותר. חדד הסביר כי ליברמן נחקר תחילה על שוחד אלא שההליך נסגר כי "לא היו דברים מעולם". לטענת הסנגור, ליברמן הודח מתפקידו ושילם מחיר ציבורי, חברתי וכלכלי בשל הפרשה והפרסומים.

לפני ארבע שנים נחקר ליברמן בחשד שניצל את מעמדו לקידום עסקאות בלוד של חברת קרדן, שבה הועסק בעבר, והמשטרה אף הודיעה אז כי יש תשתית ראייתית להעמידו לדין. ליברמן הורשע בבית הדין למשמעת בשני אישומים: האחד, פעולותיו בפרויקט רמת אלישיב בלוד. בית הדין טען כי ליברמן פעל תוך ניגוד עניינים חמור ותוך הפרה בוטה של ההסדר למניעת ניגוד עניינים.

בניין מנהל מקרקעי ישראל (צילום: גיל יוחנן)

עורך דין עמית חדד(צילום: רפאל מזרחי)

הוא עשה זאת בכך שסייע לחברו הקרוב, חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל, לקדם פרויקט לבניית מאות דירות בשכונת רמת אלישיב, שאותו קידמו במשותף חברת קרדן שבה הועסק ליברמן כיועץ לפני מינויו למינהל מקרקעי ישראל, וכן לנגנטל עצמו. בהסדר ניגוד העניינים שעליו חתם, התחייב ליברמן שלא יעסוק בכל עניין הנוגע הן לחברת קרדן והן לפרויקט הספציפי בלוד.

מהכרעת הדין עולה כי ב-2013 נקט ליברמן שורה של פעולות על מנת לקדם במהירות את העברת הזכויות שנדרשו ליזמים לצורך בניית השלב הרביעי בפרויקט. בין היתר פנה ליברמן למנהל מחוז מרכז באותה עת, עדיאל שמרון, וביקש שיפעל לזירוז הטיפול בפרויקט. לאחר שהתעוררו קשיים משפטיים בנוגע להעברת הזכויות, המשיך ליברמן בפניות לשמרון בנושא, ולבסוף אף כינס ישיבה במשרדו בנוכחות לנגנטל, היזמים, והיועץ המשפטי של רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) באותה עת, ינקי קוינט (כיום מנהל רשות החברות).

על פי האישום השני שבו הורשע, נמצא שליברמן פעל בניגוד עניינים בסדרה של פעולות ביחס לחברה קדישא בסוגיה הקשורה לקרקעות ברמת אביב אשר בבעלותה. ליברמן השתתף במשא ומתן בין חברה קדישא לבין רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, בזמן שעו"ד לנגנטל, חברו הקרוב, ייצג את חברה קדישא.

נגד ליברמן נפתחה בתחילת 2014 חקירת משטרה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, ובתחילת 2015 הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להעמדתו לדין בעבירות של הפרת אמונים. בנוסף הודיעה המשטרה כי קיימת תשתית ראייתית להעמיד לדין גם את עו"ד לנגנטל. ואולם, היועץ המשפטי דאז, יהודה וינשטיין, החליט לסגור את התיק ולהסתפק בקיום הליך משמעתי בלבד.