היא רק נסעה לרילוקיישן, תנו לה להצביע
הגיע הזמן לאפשר לישראלים בחו"ל לממש את זכותם. הכוונה אינה למאות האלפים שהיגרו מכאן לצמיתות, אלא למי שנסעו לטיול אחרי צבא, לימודים וכו'
(צילום: shutterstock)
נועם, סטודנט מצטיין למדעי המדינה, נסע בסוף הקיץ האחרון לגרמניה ללימודי פוסט-דוקטורט של שנה. אורלי גרה כבר שנתיים יחד עם משפחתה באזור סן פרנסיסקו במסגרת רילוקיישן של חברת ההייטק שבה היא מועסקת, ועומדת לשוב ארצה בסוף הקיץ. איציק ומוריה, זוג חברים שהשתחרר מצה"ל לפני כמה חודשים, נסעו לאוסטרליה ומעבירים את הזמן בין עבודות מזדמנות לבין טיולים. גם הם יחזרו ארצה בעוד כמה חודשים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
כל החבר'ה האלה הם אזרחים ישראלים פטריוטים ומעורבים שממשיכים לעקוב גם מחו"ל אחר ההתרחשויות בארץ. אבל מכולם תימנע האפשרות לממש את זכותם הדמוקרטית היסודית – להשתתף בבחירות 2019. הם יוכלו, כמובן, לתפוס טיסה ולהצביע בישראל, אך בהינתן המרחק והעלויות הכספיות הגבוהות - יש להניח שהם פשוט יוותרו.
כך נמנעת בפועל זכות ההצבעה מעשרות אלפי ישראלים השוהים מחוץ למדינה ביום הבחירות. החוק מספק כיום מגוון הסדרי הצבעה מיוחדים לאנשים המנועים מלהצביע בקלפי שהם משויכים אליה (חיילים, אסירים, מאושפזים), אבל רק בתחומי הארץ. מחוץ לגבולות ישראל מתאפשרת הצבעה רק לאזרחים הנמצאים בשליחות רשמית מטעם המדינה, בעיקר ממשרד החוץ והסוכנות היהודית. מצב זה מביא לאפליה של ציבור בוחרים משמעותי. בעידן הגלובליזציה והשמיים הפתוחים, חוסר הצדק הזה מצריך פתרון.
בחירות 2019 - טורים נוספים:
- תסתכלו על מפלגת העבודה ותבינו שמירי רגב צדקה
- משה פייגלין - אופיום להמונים
- עלייתו ונפילתו של אביגדור ליברמן
- קשה להזדהות עם הבית היהודי החדש
הדיון על הצבעת אזרחים מחו"ל נמצא בשנים האחרונות על סדר היום הציבורי במדינות רבות. רבות מהן אימצו הסדרים המאפשרים להשתתף בבחירות ממדינות אחרות, אבל התנאים למימוש זכות זו מגוונים. במדינות אחדות הזכות להצביע מחו"ל היא בלתי מותנית, בעוד שבמדינות אחרות היא פוקעת אחרי פרק זמן מסוים של שהייה בחו"ל.
מה עשו הפוליטיקאים ביממת ההסלמה? (צילום: רן דיקשטיין)
בהקשר שלנו, מובן שהפתרון לא צריך לחול על מאות אלפי הישראלים שמרכז חייהם אינו בארץ. אלו איבדו במידה רבה את הזכות המוסרית להשפיע על בחירת ההנהגה הלאומית, על קביעת המדיניות ועל חלוקת המשאבים. לפיכך צריך לחשוב על תיקון חוק הבחירות לכנסת באופן שיאפשר לחלק מהישראלים לממש את זכות הבחירה שלהם גם מחו"ל, אך יש לעשות זאת באופן זהיר ומאוזן ולהציב קריטריונים ברורים לזכאות להצבעה שכזאת.
למשל, אפשר לקבוע שהזכאות להצביע מחו"ל תינתן רק לאזרח ישראלי שביום הבחירות עברו לכל היותר שלוש שנים מאז שהה בישראל 90 ימים ברציפות. בנוסף, יש להתנות את זכאות ההצבעה ברישום מוקדם ובהצהרת המבקש על כוונתו לשוב ולחיות בישראל.
לרפורמה כזו יש מטבע הדברים השלכות תקציביות ולוגיסטיות משמעותיות, והיערכות בסדר גודל שונה בתכלית מצד ועדת הבחירות המרכזית והנציגויות הישראליות בחו"ל, שתבטיח קיומו של הליך בחירות תקין. אך חשוב לזכור: הזכות לבחור היא זכות יסודית וראוי שמדינה דמוקרטית תפעל להבטיח אותה לקהלים רחבים ככל הניתן. ראוי שגם לנועם, אורלי, איציק ומוריה תינתן האפשרות להשתתף בחגיגה הדמוקרטית של הבחירות.
- ד"ר עופר קניג הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עופר קניג
מומלצים
