בנק ישראל מזהיר: הצמיחה תרד ל-2.4% בגלל אי שילוב חרדים וערביות

קצב הצמיחה יירד: בנק ישראל מתריע כי קצב הצמיחה של המשק הישראלי יירד מממוצע של 3.3% (כפי שהיה בין שנת 2000 ל-2016) לקצב ממוצע של 2.7% בין השנים 2017-2035, ול-2.4% בממוצע עד 2065. הסיבה העיקרית לפי בנק ישראל היא מרכיב ההון האנושי. כך מפרסם היום הבנק במסגרת חלק מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2018 שנעשה על ידי ד"ר איל ארגוב ושי צור מחטיבת המחקר של בנק ישראל.

האטה גלובלית: ה-OECD הוריד את תחזית הצמיחה העולמית

אומדן ראשוני: האטה בצמיחה במשק

לפי הניתוח שעשה הבנק, הירידה בקצב הגידול של האוכלוסייה צפויה כשלעצמה להפחית את קצב הגידול של האוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64). על פי ההערכות זה יוריד את קצב הצמיחה הממוצע בחצי אחוז לעומת הממוצע של תחילת שנות ה-2000. אולם, מה שיותר קריטי בכל הנוגע למדיניות הממשלה הוא ההיבט השני שצפוי להוריד את קצב הצמיחה - ירידה בקצב הגידול של השכלת העובדים (שנות הלימוד) ושל שיעור ההשתתפות בכח העבודה, כאשר כאן הדגש הוא כמובן על גברים חרדים ונשים ערביות.

>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הממשלה צריכה לדאוג לשילוב הגברים החרדים והנשים הערביות בשוק העבודה(צילום: shutterstock)

(נתונים: בנק ישראל)

על פי התחזית הבסיסית (לפיה הממשלה תנקוט צעדים שידחפו את האוכלוסיות הללו לשוק העבודה - מה שלא קרה מספיק בשנים האחרונות), שתי אוכלוסיות אלו יגדילו הן את ההשתתפות שלהן בשוק העבודה ואת שנות הלימוד שלהן. עליית חלקם של הגברים החרדים והנשים הערביות באוכלוסייה, לאור כך שבכל מקרה הם מאופיינים בערכים נמוכים של תעסוקה והשכלה - תביא לירידה של כחצי אחוז בצמיחה.

בתרחיש פסימי יותר, אם יישארו שיעורי התעסוקה כמו שהם היום, שיעור ההשתתפות הכולל בשוק העבודה יירד ב-6% לפחות מ-80%, והתוצר לנפש יירד ב-6%. בתרחיש אופטימי, אם הממשלה תנקוט בצעדים אפקטיביים יותר בנושא התוצר לנפש יגדל ב-3%. במונחים של תוצר לנפש של היום מדובר בעלייה של 4,000 שקל או ירידה של 8,000 שקל בשנה. אלא שכדי שזה יקרה, הממשלה צריכה לפעול הרבה יותר ממה שעשתה עד כה.

דגש על מתמטיקה והבנת הנקרא

לפי בנק ישראל יש לשים דגש על רמת המיומנויות של גברים חרדים במתמטיקה ובהבנת הנקרא, הנמוכה בהשוואה ליהודים לא חרדים, כאשר הפער הופך לגדול במיוחד כשמדובר בגברים חרדים צעירים. מיומנויות אלה נמצאו בעלות השפעה ניכרת על פריון העבודה. אפשר שהתמונה בקרב החרדים משקפת את התהליך שבו נגרע במרוצת השנים הלימוד של מקצועות אלה מתכנית הלימודים של מסגרות החינוך חרדיות, במיוחד אצל בנים. על כן יש לעודד את הלימוד של אותם מקצועות: הפער לרעת החרדים הצעירים בתחום זה מהווה חסם להשתלבותם בשוק העבודה, וקשה להם להתגבר עליו בבגרותם.

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל(צילום: אוהד צויגנברג)

העלייה הצפויה בחלקם היחסי באוכלוסייה של גברים חרדים מ-3.6% בשנת 2015 ל-11.5% בשנת 2065, ושל סך החרדים לכמעט רבע מהאוכלוסייה בגילאי העבודה העיקריים בשנת 2065, מעצימה את הצורך במדיניות זו. במקביל, מעריכים בבנק ישראל כי הזדקנות תביא לירידה בשיעורי ההשקעה ולכן גם ההון הפיזי ותרומתו לצמיחה (כלומר ההשקעות במשק) יפגעו גם כן.

עוד מעריכים החוקרים בבנק ישראל כי אם ישראל תגדיל את תקציב החינוך שלה לתלמיד לרמה הממוצעת ב-OECD, יגדל תקציב החינוך ב-1% מהתוצר, והדבר יתרום לצמיחה בצורה משמעותית. על פי הערכות הבנק עד 2065 יעלה קצב הצמיחה ב-3% מהתרחיש הבסיסי. שיפור מעבר להוצאה הממוצעת יגדיל את הצמיחה אף יותר. כדי שזה יקרה, מדגישים בבנק, צריך לשפר את החינוך בגילאים הצעירים (0-3), שם הסביבה החינוכית קריטית.

הבירוקרטיה גוררת את ישראל למטה

בתחום התשתיות אמנם זרם ההשקעה הציבורית דומה לממוצע ב-OECD אך כדי לצמצם את הפער ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר. להערכת הבנק השקעה של כ-15 מיליארד שקל נוספים בשנה בתשתיות כמו תחבורה ציבורית ותקשורת בהן ישראל מפגרת, תגדיל את רמת התוצר בישראל ב-6%, שהם 80 מיליארד שקל במונחים של היום.

בכל הנוגע למוסדות המדינה ומדד עשיית העסקים, ישראל ידועה כמי שהתדרדה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל שלא עשתה דבר בעוד שמדינות אחרות פעלו להקל את הבירוקרטיה בתחומן. ישראל מדורגת היום במקום ה-30 מבין 34 המדינות החברות ב-OECD, כאשר הפערים הגדולים הם בתחום רישום הנכסים, תשלומי המסים אכיפת החוזים ועוד. לפי הבנק, אם יחול שיפור מרבי בתחום הזה, צמיחת התוצר תעלה ב-0.12 נקודות האחוז, ורמת התוצר לנפש תעלה ב-6%. שיפור של כל אלו תחת ההנחה כי שיעור התעסוקה ימשיך באותה מגמה של היום יביא לכך ששיעור הצמיחה של ישראל יעמוד בממוצע עד 2065 על 2.8% במקום 2.4%.