"ואז הבת שלי אמרה שהרסתי לה את החיים"
הם עברו לגור יחד אחרי שהילדים כבר הכירו והסתדרו טוב אבל שום דבר לא הכין אותם למציאות איתה הם מתמודדים עכשיו. איך אפשר לאחד בתים בפרק ב' ולעזור לילדים להסתגל למציאות החדשה שלא תמיד רצויה מבחינתם?
"ואז היא זרקה לי 'אתה הרסת לי את החיים'", חיים אומר ולוקח נשימה. חצי שעה קודם רעות, בת זוגו, פותחת ומתארת עד כמה הם התרגשו מאד לקראת המעבר המשותף. ארבע שנים הם יחד ולפני חצי שנה החליטו לאחד בתים. חיים קצת חשש אבל רעות הציבה עובדה. לשניהם יחד חמישה ילדים: שלושה של חיים - בן תשע, בת 12 ובת 16, ושניים לרעות: בת עשר וחצי ובן שבע.
"היו לנו מפגשים משותפים קודם" היא אומרת "ארוחות שישי, טיולים משותפים", שום דבר שאפשר היה לנבא ממנו את המציאות איתה הם מתמודדים עכשיו.
"לקחנו דירה גדולה, הבנות כל אחת בחדר והבנים בחדר משותף. הם שמחים עם זה. הבנות בחרו את הרהיטים בעצמן. סביבת המגורים קצת התרחקה אבל אף אחד מהם לא היה צריך לעבור בית ספר או לעשות איזה שינוי משמעותי בחיים שלו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
"חשבנו שהכל יזרום. הם היו מדהימים אחד עם השני בהתחלה, לא רק 'בסדר' מדהימים אני אומרת לך ואז פתאום הגדולה של חיים התחילה לעשות פרצופים שרועש לה מדי. לקחנו את הילדים לשיחה ואחר כך בת ה-12 שלו אמרה לחיים בשקט שהגדולה שלי כל הזמן מציקה לה ורוצה לעשות איתה דברים.
"אני לא אשקר, זה פגע בי. לקחתי את הבת שלי לשיחה והסברתי לה בעדינות שצריך לתת זמן לכולם להתרגל לחיות יחד ואז הגיע הפיצוץ. הגיעה חברה של האמצעית של חיים, התלהבה מאיזו תוכנת עיצוב של הבת שלי ושיחקה איתה. איך שהיא הלכה הבת של חיים השתוללה והאשימה אותה שהיא חטפה לה את החברה הסתגרה בחדר ואז חיים נכנס לדבר איתה".
מה עושים עם יריבות בין אחים במשפחה משולבת?
שינויים גדולים נעשים בצעדים קטנים
אני מודה שבכל פעם שהורה אומר לי שאחד הילדים שלו מטיח בו "הרסת לי את החיים" אני כואבת יחד איתו. כהורה זה משפט איום לשמוע מהפה של הילד שלך. גם ככה ההחלטה להיפרד והמחשבה על הכאב של הילדים מייסרים את ההורים. אף אחד לא רוצה שברגע של כעס יוגש לו חשבון כשהמחיר כולל את המשפט הזה שחודר כמו חץ ללב. והורים, קשוחים ככל שיראו הם בני אדם אם מכאיבים להם לא יכאבו?
בואו אני אספר לכם משהו על ילדים - יש להם חושים נפלאים, יכולת טובה לקרוא את רחשי ליבם של האנשים הקרובים אליהם. אט-אט עם השלבים ההתפתחותיים הם גם יודעים לא רק להגיב אלא גם להבין מה יהיו השלכות התגובה על האדם שמולם. כלומר, אם גיליתי שבכל פעם שאני מזכיר להורה שלי משהו שהוא עשה לי, פניו מתכרכמות - יש לי "אס" ביד.
שינויים גדולים נעשים בצעדים קטנים. כלומר, שינוי גדול כמו מעבר דירה, אובדן הורה, גירושין או כל דבר אחר הם שינויים גדולים שההסתגלות אליהם צריכה זמן וסבלנות. לאחים לא ביולוגיים יש היסטוריה לא משותפת כי הם גדלו בשני בתים שונים. שני בתים שהתמזגו ויצרו בית אחד חדש. העבר הלא משותף משפיע עוד יותר על קשיי ההסתגלות כי מקורות ההשפעה על התפתחותם הם שונים. בעצם הדבר המשותף לכל הילדים שמתכנסים יחד תחת גג אחד הוא חווית "אובדן" המשפחה הגרעינית.
כאבי גדילה
כשמחליטים לחיות יחד חשוב שכל הורה ייקח בחשבון את קווי האישיות של כל ילד בנפרד. איך הוא מגיב לשינויים ואיך תגובות אלו עשויות להשפיע על מערכות היחסים בבית.
גם אחים במשפחות גרעיניות לא תמיד מתלהבים מכניסה של אח או אחות חדשים אל תוך המשפחה. זה עוד מישהו להתחלק איתו בתשומת הלב ההורית, מישהו שישאב את הזמן והאנרגיה על חשבוני מישהו שיתחרה איתי על הלב של הסמכות. חוץ מזה תמיד יש חשש ש"החדש" מלהיב יותר מהישן.
אל תיבהלו מהתנגדות והבעות של אי שביעות רצון, אלו "כאבי גדילה" של החיים יחד. חלק מהמיומנויות בחיים זה ללמוד להסתגל למציאות "לא רצויה". כן, גם אם לפני הביעו רצון ועכשיו התחרטו. לא רצויה כי לא הם בוחרים ומחליטים עליה, אבל זה לא אומר שאין לה סיכוי להפוך לרצויה.
הספרות המקצועית העולמית לא מספקת הרבה חומר על מערכות יחסים בין אחים במשפחות משולבות והרבה מהמחקרים לא מבדילים בין שלושת סוגי האחאות בתוך המשפחה המשולבת: אחים ביולוגיים, אחים "חורגים" (ללא קשר ביולוגי) וחצאי אחים (משותפים לזוגיות החדשה). זה מקשה להבהיר מה משפיע על מערכות היחסים ולהפריד ביניהם ובאיזו דרך בדיוק שונה מערכות היחסים בין אחים ביולוגיים למחצה לאחים לא ביולוגיים כלל.
לצד זה נלווים פרמטרים נוספים שמשפיעים על מערכות היחסים הקשורות לרקע המשפחתי, לגיל הממוצע של הילדים, לפערים בגילאים, למגדר הילדים, משך זמן הזוגיות של ההורים במשפחה המשולבת, משך הזמן בו הילדים במשפחה חיים יחד באותו הבית וכמה מהזמן הילדים פוגשים בפועל אחד את השני. אבל על דבר אחד היא לא מתווכחת שיחסי אחים מספקים הזדמנות חשובה לחוות אינטימיות, חיבה וחברות ומאפשרת הזדמנות לייצר קבוצות שווים חדשות ולהתחבר דרך פעולות שונות משותפות.
קראו עוד:
הוואטסאפ המשפחתי של הורים גרושים
הטעויות הנפוצות ביותר של הורים גרושים
להודיע לילדים על גירושין - שלב אחר שלב
כדי שהפוטנציאל יממש את עצמו, הורים צריכים לנהוג בכמה מקדמי הגנה שאינם מתערבים באינטראקציה בין הילדים אלא בביסוס האווירה בבית:
כללים: תאורטית כששתי משפחות מתאחדות הגבולות המוכרים מתערערים, בעיקר אצל ההורים שבאים כל אחד עם סט משלו, תפקיד ההורים הוא לייצר מרחב עם כללים ברורים לכולם ולתווך אותם בסבלנות ונחישות.
חוסר בהירות לגבי כללים הוא קרקע בשלה לתחרותיות. הילדים במשפחה משולבת מסתדרים טוב כשהם לא עוסקים בקנאה המתעוררת כי הם מרגישים יחס לא שווה בבית. הכללים חלים על כולם אף אחד לא נהנה מזכויות יתר, גם לא הילדים שמגיעים פעם או פעמיים בשבוע.
אדיבות: הורים מתייחסים בכבוד הראוי לכולם. כשהורה לא ביולוגי שומר טינה לילד של בן או בת הזוג זה משליך על היחסים בין הילדים.
זמן: ניסיון להאיץ מערכת יחסים טובה בין הילדים עלול לייצר חוויה של לחץ ולגרום לתוצאה הפוכה.
ביטוי אישי: כמו שקורה במערכות בין אחים ביולוגיים, היזהרו מלייצר השוואות בין הילדים. השוואות מייצרות תחרותיות שמשליכה על הרווחה הנפשית ומערכת היחסים בין הילדים בעתיד. האתגר עלול להיות גדול יותר כשמדובר בילדים מאותו המין ואותו הגיל.
חשוב לזכור שלמרות מאפייני הגיל והמגדר הזהים מדובר בשתי אישיויות שונות הבאות מרקעים שונים. אם תנסו לגרום לאחד מהם להיות כמו השני אחד ייהפך ל"מודל" והשני יחוש דחוי וכועס.
כל ילד זקוק למקום אוטונומי משלו הכולל הכלה ותמיכה של החזקות והחולשות שלו ללא קשר לאחר. זה יסלק מהדרך הרבה מוקשים של קנאה.
קבלו את השונות של הילדים החדשים שמגיעים אל תוך הקן המשפחתי ואפשרו להם ליצור את היחסים שלהם אחד עם השני בדרך ובקצב הנוחים להם.
הכותבת היא יועצת משפחתית ומדריכת הורים במשפחות משולבות (משפחה בה לפחות לאחד מבני הזוג יש ילד/ים ממערכת יחסים קודמת)
לפנייה לכתב/ת 
