המבקר: ארדן הסיט 434 מיליון שקל מתקציב המשטרה למטרות אחרות

ביישובים הערבים התלוננו לא פעם על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול בפשיעה. מדו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), עולה כי תקציבים בגובה 434 מיליון שקלים שיועדו בין היתר למגזר הערבי בתקציב המשרד לביטחון הפנים, הועברו למטרות אחרות.

השר גלעד ארדן ומ"מ המפכ"ל מוטי כהן(צילום: שאול גולן)

לקריאת הדו"ח המלא

עוד בדו"ח המבקר:

המבקר: חשש לפלילים ברכש משטרתי; החברה של גנץ קיבלה הקלות תמוהות

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב בין היתר בדו"ח כי המשרד לביטחון הפנים החליט באפריל 2018 להסיט מאות מיליוני שקלים בתקציב המשטרה מהפרויקטים שאושרו לביצוע בשנת העבודה 2018 לטובת פרויקטים חדשים, שהשר גלעד ארדן ומשרדו ביקשו לקדם בשנה זו. זאת, בלא שקיים, לפני קבלת ההחלטה, כל התייעצות עם המשטרה בנושא ובלא שעמד לרשותו מידע מפורט מהמשטרה, על אופן יישומו האפשרי של מהלך זה, על השפעותיו, על יישום התכניות המאושרות של המשטרה, על יכולתה למלא את תפקידה ולעמוד ביעדיה ועל הנזקים המבצעיים והכספיים שייגרמו למשטרה ולספקיה בגין החלטה זו.

המבקר הוסיף כי מדובר, בין היתר, בהשפעה על פרויקטים של בינוי תחנות משטרה, בעיקר בחברה הערבית ובפריפריה, בביטול פרויקטים טכנולוגיים-מבצעיים ובביטול רכש ניידות לאגף התנועה. לפי המבקר, השר ארדן ביקש מידע בנושא מהמשטרה רק בדיעבד לאחר שהתקבלה החלטתו על הסטת התקציבים, ובעקבותיו החליט כי ייקבע מתווה תקציבי חדש, מהלך שנמשך כחצי שנה.

זירת רצח כפול בטירה

המשטרה טענה כי הסטת התקציבים הותירה אותה ב"חשיפה משאבית חסרת תקדים", באופן "השומט את הקרקע מתחת לתוכנית העבודה" שלה, ומדובר בזניחה חד-צדדית של תקציב שהבטיח המשרד לביטחון הפנים למימון פרויקטים שסוכמו מראש. לדברי המשטרה, בכך פעל המשרד באופן שיש בו משום "הפרת מחויבות משאבים חתומה בין המשרד לבין המשטרה כפי שהתבטאה בסיכום התקציבי לשנים 2017 ו-2018 וזאת ללא זכות תגובה או שיח טרם הפצת הסיכום. מדובר באירוע תקדימי".

לאחר שקיבלה המשטרה את המתווה התקציבי, פנה ראש אגף התכנון במשטרה למנכ"ל המשרד לבטחון הפנים וציין כי אופן התנהלותו של המשרד הוא בבחינת פגיעה אנושה ביכולת התכנון של המשטרה, וכמו כן הוא פוגע באמון מול המשרד לבטחון הפנים, ופוגע פגיעה ניכרת בתהליכי בניין הכוח בשל "שינוי סיכום תקציבי לאחר יותר ממחצית הדרך למימושו". בעקבות פניית המשטרה למנכ"ל המשרד באפריל 2018 התקיים לראשונה דיון בנושא המתווה התקציבי במשרד, שבו השתתף ארדן. באותו דיון ציין סמנכ"ל בכיר באגף תכנון ארגון תקציבים ובקרה במשרד כי "אכן בוצעו התאמות והפחתות בתקציבים עליהם סוכם בעבר. ואולם, היקף הפגיעה בתוכניות נמוך מניתוח הנתונים המוצג על ידי אג"ת".

פתיחת תחנת משטרה בכפר קאסם לפני חודשיים. התושבים הפגינו(צילום: שאול גולן)

המשטרה ציינה כי הסטת התקציבים גרמה בין היתר לפגיעה ממשית בתוכנית לחיזוק המגזר הערבי וירושלים, תוכנית שכללה בין היתר הקמת תחנות משטרה ביישובי החברה הערבית, ונועדה לשפר את אופן ההתמודדות עם הפשיעה ביישובים אלה. לטענת המשטרה, מהלך זה יפגע באמון הציבור הערבי במשטרה.

לגבי הפשיעה במגזר הערבי - המפכ"ל לשעבר, רב ניצב רוני אלשיך, אמר בדיון בכנסת בוועדה לביקורת המדינה באוקטובר 2018, בהתייחסו לדוח ביקורת מיוחד של מבקר המדינה בנושא התמודדות המשטרה, כי "אני חרד מהעתיד מבחינה תקציבית: לא רק שקיצצו לנו 400 מיליון ב-2018, 2019 לא נראית טוב, ו-2020 ו-2021 תלויות באוויר לחלוטין". עוד צוין בדיון זה, כי "הממשלה מקצצת במחי יד מאות מיליוני שקלים מכבשת הרש הזו, שמחירה יהיה המשך האלימות והקורבנות".

המבקר כתב כי על המשרד לביטחון הפנים להפיק לקחים מתהליך קבלת ההחלטות שהתקיים בשנת 2018 לעניין תקציב המשטרה, ולבסס עם משרד האוצר והמשטרה הליכי עבודה משותפים באופן שההחלטות בנושא תקציב המשטרה יתבססו על כלל המידע הרלוונטי תוך היוועצות עימה, ושהמשטרה תהיה צד לסיכום התקציבי בין המשרדים. הדבר יאפשר להעריך נכונה, עוד לפני קבלת ההחלטה לגבי תקציב המשטרה את התוצאות הצפויות תוך שקילת החלופות, באופן שיקדם את מימושו של עיקרון השקיפות בתהליך קביעת התקציב השנתי של המשטרה.