משחקות אותה: הטירוף סביב כדורגל הנשים / מר עולם
חודשים בודדים לפני שמונדיאל הנשים יוצא לדרך בצרפת חצי מהכרטיסים כבר נמכרו, בפיפ"א חולמים על מיליארד צופים ל-52 המשחקים והאוהדים באירופה ממלאים את האצטדיונים של אתלטיקו מדריד ויובנטוס. מאמנת מילאן: "לשידורים שלנו רייטינג גבוה יותר מאשר לפרמייר-ליג"
חודשיים וחצי לפני משחק הפתיחה של מונדיאל הנשים, וההתרגשות בעיצומה. בצרפת, המדינה המארחת, מקווים כמובן לדאבל היסטורי: שנבחרת הנשים תזכה בגביע העולם שנה בדיוק אחרי הזכייה של נבחרת הגברים.
24 נבחרות ישתתפו במונדיאל השמיני שייפתח ב-7 ביוני ויסתיים ב-7 ביולי, והמשחקים יתקיימו בתשע ערים, מולנסיין שבצפון ועד מונפלייה שבדרום. כבר עכשיו די ברור שזה יהיה מונדיאל הנשים הגדול בהיסטוריה מבחינת מספר הצופים, באצטדיונים ובטלוויזיה.
650 אלף כרטיסים כבר נמכרו, והמטרה היא למכור את כולם, כ-1.4 מיליון בסה"כ. בדבר אחד אין ספק, שיאי הצפייה בטלוויזיה יישברו ובגדול. מדובר במאות מיליונים של צופי טלוויזיה בכל העולם, כאשר הרשתות הגדולות בצרפת, אנגליה, ארה"ב, ברזיל, אוסטרליה וקנדה ישדרו את כל המשחקים. גם בישראל ישודרו מרבית המשחקים המרכזיים בכאן11.
שיא רודף שיא
אין ספק, ימים גדולים עוברים על הכדורגל הצרפתי והגברים ממש לא מתעלמים ממה שקורה אצל הנשים. עובדה: דידייה דשאן, מאמן נבחרת הטריקולור, היה אחד מאלו ששלפו את הפתקים בטקס ההגרלה המפואר שהתקיים בפריז בדצמבר. בכלל, כדורגל הנשים נמצא בפריחה מטורפת, כאשר שיאי קהל וצפייה נשברים בזה אחר זה. ובמקביל גם הספונסורים מבינים את הפוטנציאל הכלכלי שנמצא כאן ומתחילים להשקיע כסף גדול.
לפני שבועיים התמלא אצטדיונה של אתלטיקו מדריד, הוואנדה מטרופוליטנו, בלא פחות מ-60,739 אוהדים נלהבים שהגיעו לצפות במשחק העונה של ליגת הנשים בספרד, בין אתלטיקו לברצלונה. לא עברו כמה ימים וגם אצטדיונה של יובנטוס התמלא כמעט עד אפס מקום ב-39,027 צופים שהגיעו כדי לחזות במשחק הליגה בין יובנטוס לפיורנטינה. בליגת הנשים כמובן.
ההתפוצצות הזו לא בלעדית רק לאירופה. בחודש מאי האחרון התקיים גמר ליגת הנשים במקסיקו בין קבוצות הנשים של טיגרס ומונטריי. 51,211 אוהדים ואוהדות הגיעו לאצטדיון כדי לצפות במשחק. זה היה אז שיא עולמי למשחק ליגה, שיא שנשבר כאמור לא מכבר בספרד. אגב, המשחק בין אתלטיקו לברצלונה רשם שיא צפייה לא רק באצטדיון אלא גם בטלוויזיה. ערוץ "גול-טי.וי" דיווח כי 413 אלף איש צפו בשידור הישיר של המשחק, הנתון הגבוה ביותר באותו שבוע בערוץ המשדר כדורגל נון-סטופ.
לפני כחודשיים הגיעו לאצטדיון סן מאמס בבילבאו 48,121 צופים כדי לראות את משחק חצי הגמר גביע המלכה בין אתלטיק בילבאו לברצלונה. מדהים, אבל באף משחק העונה של קבוצת הגברים של בילבאו לא הגיעה כמו כזו של צופים. כמה ימים לאחר מכן התקבצו 21,234 צופים באצטדיון אנואטה בסן סבסטיאן לצפות בדרבי הבאסקי בין קבוצות הנשים של ריאל סוסיאדד ואתלטיק בילבאו.
מה שקרה בבילבאו, מדריד וטורינו היה חדשני ופורץ גבולות: הנהלות המועדונים החליטו לקיים את משחקי הנשים באצטדיון המרכזי שלהם, ולא כמו שהיה נהוג עד עתה, במגרשים קטנים ופחות מוכרים לקהל הרחב. וזה עבד. ועוד איך עבד. בספרד ובאיטליה הבינו שקל מאוד לגייס את האוהדים של קבוצת הגברים לאהוד באופן פעיל גם את קבוצת הנשים. במיוחד מול יריבות מושבעות. אם אתה אוהד של אתלטיק בילבאו, באופן טבעי יהיה חשוב לך שגם קבוצת הנשים תנצח בדרבי את ריאל סוסיאדד. כי האהבה היא לקבוצה, לצבעים, לסמל, לרוח של המועדון, ולאו דווקא לשחקנים כאלה ואחרים.
בשבועות שלפני המשחק בין אתלטיקו לברצלונה נערך מסע יחסי ציבור מאסיבי כדי לגרום למודעות ציבורית. צילומי השחקניות של אתלטיקו הופיעו על גבי האוטובוסים במדריד, ברשתות החברתיות הופיעו סרטונים שיצרו באזז עצום. לא היה במדריד אדם אחד שלא ידע על המשחק שמתקרב. וכך עשו גם ראשי יובנטוס לקראת המשחק מול פיורנטינה. אז נכון שהכניסה הייתה בחינם, אבל רק מי שנרשם מראש יכול היה לקבל כרטיס. אגב, השיא האיטלקי הקודם למשחק נשים היה 14 אלף בלבד.
קרולינה מוראסה, מאמנת קבוצת הנשים של מילאן, אמרה: "לא רבים יודעים, אבל יש לשידורי ליגת הנשים ברשת סקיי איטליה רייטינג גבוה יותר מאשר לשידורי משחקי הליגה השנייה לגברים או הפרמייר-ליג האנגלית". אז נכון, המשחקים הללו הם עדיין אירועים יוצאי דופן, וממוצע הקהל במשחקי הליגה הרגילים הוא כמה אלפים בודדים במקרה הטוב. אבל אירועים מהסוג הזה, שזוכים לחשיפה תקשורתית אדירה מעבר לשידור עצמו – הנה, גם אנחנו בישראל כותבים על כך – מגבירים את העניין בכדורגל הנשים והופכים אותו לספורט לגיטימי.
כי נכון לעכשיו במרבית מדינות העולם ההתעניינות האמיתית והמאסיבית בספורט נשים (למעט אולי טניס), מוגבלת לאירועי שיא – אולימפיאדה, אליפות עולם, מונדיאל. ואלו אירועי קצה שמתקיימים רק פעם בכמה שנים. רק אז הנשים מקבלות יחס שווה לגברים. אבל במרבית ימות השנה, אין בכלל מה להשוות. ובכדורגל על אחת כמה וכמה.
גם במולדת הכדורגל חלה התעוררות
המהפכה שמתחוללת ממש עכשיו מול עינינו היא בדיוק הדבר הזה: כדורגל הנשים מתחיל לעניין את הציבור הרחב בלא מעט מדינות באופן קבוע, לא רק פעם בארבע שנים או פעם בשנתיים. פתאום גם משחקי ליגה רגילים צוברים אוהדים, צופים, פרסום, כסף. והנה זה קורה באנגליה, מדינה שעד 1971 כדורגל נשים היה אסור בו על פי חוק. בשבוע שעבר הודיעה ההתאחדות האנגלית כי נחתם חוזה אימוץ לליגת הנשים המקצוענית עם בנק ברקליס, שהיה בעבר הספונסר של הפרמייר-ליג. 10 מיליון פאונד בכדורגל הגברים הוא סכום צנוע, אבל בכדורגל הנשים מדובר בפריצת דרך של ממש.
התקשורת בבריטניה דיווחה כי בנק ברקליס יתמוך בליגת הנשים ב-10 מיליון פאונד בשלוש השנים הקרובות, וזהו הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם לענף ספורט נשים כלשהו במדינה. קלי סימונס, יו"ר אגף כדורגל הנשים בהתאחדות האנגלית, אמרה: "המהלך הזה הוא הצעד הראשון לעתיד של כדורגל הנשים והוא ישפיע לא רק על הליגה אלא על כל הפעילות במדינה, בכל הגילאים. המטרה העיקרית שלנו היא להפוך את ה-WSL (ליגת הנשים המקצוענית) לטובה ביותר בעולם, על המגרש ומחוצה לו".
בשנים האחרונות יש התעוררות עצומה בכדורגל הנשים באנגליה, מדינה שעד לפני כמה שנים השתרכה הרחק מאחורי ארה"ב, גרמניה, צרפת והמדינות הסקנדינביות. ואז הגיע המונדיאל בקנדה לפני ארבע שנים. ההצלחה של נבחרת אנגליה במונדיאל 2015, כשהגיעה לחצי הגמר, יצרה בום אדיר בכל המדינה. מאות אלפי ילדות ונערות התאהבו בספורט והחלו לשחק. מועדוני העילית כמו ארסנל, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי הקימו קבוצות נשים בהשקעה משמעותית. גם התקשורת החלה להתעניין והפסיקה להתייחס לכדורגל נשים כאל קוריוז. ועובדה, לגמר הגביע של 2018, שבו צ'לסי ניצחה את ארסנל 1:3, הגיעו לאצטדיון וומבלי לא פחות מ-45,423 צופים.
בברצלונה ובליון, הקבוצה מספר אחת בכדורגל הנשים באירופה, עושים את זה כבר שנים: אינטגרציה שיווקית בין קבוצות הגברים והנשים. עכשיו גם במנצ'סטר סיטי החלו לעשות זאת, כשהשחקנים של פפ גוורדיולה הצטלמו יחד עם שחקניות המועדון בשורה של אירועים של יחסי ציבור. טוני דוגאן היא אחת מכוכבות נבחרת אנגליה. הקיצונית בת ה-27 שיחקה ארבע שנים במנצ'סטר סיטי לפני שעברה בקיץ לברצלונה. ב-2015 הנהלת מנצ'סטר סיטי בחרה בשער שכבשה כשער העונה של המועדון כולו, גברים ונשים.
דוגאן, שכבשה 22 שערים ב-68 משחקים במדי הנבחרת, סיפרה: "בברצלונה אוהדי קבוצת הגברים אוהדים גם את קבוצת הנשים, כי כולנו מתחת לאותה מטרייה. בקיץ נסענו יחד עם קבוצת הגברים למסע המשחקים בלוס אנג'לס, זה היה צעד ענקי. הנשיא הגיע לאימונים שלהם ואחר כך לאימונים שלנו". שידורי הטלוויזיה בוודאי מסייעים להגברת המודעות ולהגדלת מספר המתעניינים, שעד עתה אולי התייחסו לכדורגל הנשים באדישות, שלא לומר בזלזול. אבל זה כמובן לא מספיק, ומה שקורה כעת במדינות כמו אנגליה ואוסטרליה, שגם כלי התקשורת האחרים החלו לגלות עניין. לא מדובר במחווה, במהלך שקשור לתקינות פוליטית - אלא בצעד הגיוני שבא לענות על צורך.
היעד: מיליארד צופים
כל מי שנכנס לאתרי חדשות פופולריים כמו ה"גרדיאן" או ה"טלגראף" מזהה בחודשים האחרונים שינוי מגמה דרמטי במדורי הספורט. אם בעבר היה צריך לחפש בזכוכית מגדלת כתבות על כדורגל נשים, היום הן נמצאות בכותרות הראשיות. וכן, יש להן רייטינג גבוה. אחרת הן לא היו נמצאות שם. ארה"ב היא כמובן סיפור שונה לגמרי. זו המדינה המובילה בכדורגל הנשים, שנבחרתה הלאומית היא אלופת העולם, ואשר הכוכבות שלה הן סופרסטאריות ברמה לאומית. אין חובב ספורט בארה"ב שלא יודע מי זו אלכס מורגן.
אגב, את גמר גביע העולם 2015 שבו ארה"ב ניצחה את יפן 2:5 ראו 13.3 מיליון צופים ברשת ABC. זה כמעט כפול ממספר הצופים בגמר 2011, שבו האמריקניות הפסידו בפנדלים ליפניות. וברור שהמספרים במונדיאל 2019 ימשיכו לשבור שיאים. בפיפ"א הציבו יעד של מיליארד צופים ל-52 המשחקים. יעד נוסף: שעד שנת 2026 יהיו בעולם 60 מיליון ילדות, נערות ונשים שישחקו כדורגל.
ארה"ב היא הפייבוריטית לזכייה בגביע העולם גם במונדיאל בצרפת, אבל אף אחד כבר לא מזלזל באנגליה ההולכת ומתחזקת וכמובן בצרפת המארחת. כל מה שנותר זה להמתין למשחק הפתיחה, צרפת מול דרום קוריאה בפארק דה פראנס ב-7 ביוני. ולא, אין יותר כרטיסים למכירה אם רציתם להגיע. כל ה-48 אלף אזלו כבר מזמן.
לפנייה לכתב/ת 
