צאו לצעוד איתנו למען עתיד טוב יותר
אם אתם מקשים ושואלים: למה לי התחממות גלובלית עכשיו? קבלו כמה סיבות שאולי ישכנעו אתכם שגם לכם צריך להיות אכפת, ואולי אפילו תשתכנעו לצאת לצעוד במצעד האקלים ביום שישי
סליחה שאני מטריד אתכם שוב בענייני ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים. אני יודע, היה חורף טוב, גשמים ברוכים, זרימות בנחלים, הכינרת עלתה ואפילו היה קר, אז על מה אני מדבר? כן, נמאס כבר מכל נבואות הזעם על סוף העולם, וכל העניין הזה של עלייה במעלה אחת או שתיים בכמה עשרות שנים, שנראה לפעמים כמו עוד תאוריות קונספירציה של מחבקיי עצים. בכלל, אם להיות פרקטיים, אנחנו מדינה קטנה, אז מה כבר ישנו הפליטות שלנו לעולם? והרי יש לנו עניינים חשובים וכבדים יותר על הראש, מהאיום האיראני והחיזבאללה ועד לעמידה בפקקים ומחירי הדיור, אז יאללה "שחרר".
ובכל זאת, מחר בבוקר (יום ו) יצעד ברחובות תל-אביב מצעד האקלים, אירוע בינלאומי המתקיים מאז שנת 2014 בערים שונות בעולם, במטרה לעלות את המודעות והמחויבות להפחתת פליטות גזי החממה ולקרוא לפעולה. המצעד הוא גם הזדמנות טובה לבוא ולשמוע במה מדובר, אם עוד לא שמעתם, להשתתף באירוע הסביבתי הגדול ביותר בישראל ולהיות חלק מתנועה עולמית, שמבקשת להוביל שינוי למען עתיד טוב יותר.
רבות נכתב על ההתחממות הגלובלית ועל השלכותיה. ראשי ממשלות, בכירי המדענים בעולם ומובילי דעת קהל מתחומי הכלכלה, החברה והסביבה, סימנו את הנושא כאתגר הגדול ביותר של האנושות בימינו, וכאיום שמשפיע כבר עתה על כל היבט בחיינו. הצפות ועליית פני הים, בצורות ועלייה במחירי המזון והסחורות, נדידת עמים והידלדלות המגוון הביולוגי, ועוד ועוד. ובכל זאת, קשה לנו "לתפוס" את הנושא, "להרגיש" אותו, לשנות הרגלים ולהפנים שכל אחד מאיתנו יכול וצריך לעשות את ההבדל.
על כן, אם אתם מקשים ושואלים: למה לי התחממות גלובלית עכשיו? להלן כמה סיבות שאולי ישכנעו אתכם שגם לכם צריך להיות אכפת, ואולי אפילו תשתכנעו לצאת לצעוד.
בהקשר הבינלאומי, לישראל, כמדינה בין מדינות העולם, יש אחריות ומחויבות לקחת חלק פעיל במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית. האחריות הזאת מתבטאת במגוון מישורים, החל בהפחתה בפועל של פליטות ועד לפיתוח טכנולוגיות חדשות וחלופות לתהליכים קיימים.
אם זה לא נראה לכם מספיק חשוב, אז אל תשכחו ששינוי האקלים הוא גם סוגיה מקומית ואפילו ביטחונית, בטח באזור שלנו. במציאות שבה האוכלוסייה גדלה, הפערים הכלכליים והחברתיים גדלים והמשאבים מצטמצמים, למשל מים זורמים או מזון, שינויי האקלים מאיימים על היציבות הכלכלית והחברתית במדינות רבות, בעיקר במדינות נחשלות. המשמעות היא יותר פליטים, יותר מאבקים ופחות יציבות, וכשכל זה מתקרב לגבול שלנו מכל הכיוונים, האיום הופך מוחשי יותר.
למאבק בהתחממות הגלובלית יש גם פן כלכלי משמעותי, ממחירי החיטה והתירס או הקפה, היין והשוקולד, ועד להטלת מס פחמן על פליטות גזי חממה. יחד עם זאת, במאמץ לריסון ההתחממות הגלובלית יש גם הזדמנויות כלכליות, בעיקר לפיתוח ולקידום של טכנולוגיות נקיות בתחום האנרגיה, התחבורה, המים והחקלאות, שיאפשרו לספק את הביקושים בדרך אחרת, נקייה יותר. זו הזדמנות מצוינת בשביל מדינת ישראל לחדש ימיה כקדם ולהיות מדינה מובילה בפיתוח ובייצוא של טכנולוגיות שכאלה.
לצד פליטות גזי חממה, שריפה של דלקים מאובנים בתחנות כוח ובמגזר התחבורה גורמת גם לזיהום אוויר, לתחלואה ולתמותה. מעבר לאנרגיה ממקורות מתחדשים, יאפשר להפחית את זיהום האוויר, ומעבר לתחבורה ציבורית יעילה גם יגביר את הנגישות והניידות ויפחית את הפקקים.
אך מעל לכל, המאבק להפחתת פליטות גזי החממה הוא מאבק בין עבר לעתיד; בין כלכלה המבוססת על דלקים מאובנים לזו המבוססת על אנרגיות חליפיות ומחדשות; בין צמיחה המבוססת על צריכה המכלה את משאבי הטבע, לצמיחה ירוקה שמאפשרת פיתוח תוך חידוש מתמיד של משאבי הטבע. המאבק מעלה גם שאלות מהותיות לגבי היכולת של כדור הארץ לשאת את המשך גידול האוכלוסין בעולם ואת העלייה המתמדת באיכות החיים.
לפני כשבועיים צעדו ברחבי העולם - כולל בישראל - מאות אלפי בני נוער בקריאה למבוגרים ולמנהיגים להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות, ועכשיו. הם כנראה מבינים שלמרות שהם לא מקבלים את ההחלטות הם אלה שיצטרכו לשאת את המחיר של ההתחממות הגלובלית בעתיד. אך יותר מכל הם מבינים שבמקרה הזה אחד ועוד אחד שווה יותר משניים, ורק אם כל אחת ואחד מאיתנו יעשה צעד קטן נוכל להוביל שינוי גדול.
אז צאו לצעוד כדי לעשות שינוי בהרגלים שלכם, צאו לצעוד כדי לקרוא לכולם לפעול ביתר שאת, צאו לצעוד וזכרו שיש לכם הזדמנות לקחת חלק במשהו גדול יותר מכל אחת ואחד מאיתנו, צאו לצעוד למען הילדים שלנו, הנכדים שלנו, הדורות שיחיו כאן ובעולם אחרינו.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד " (פרדס, 2016).
לפנייה לכתב/ת 
