קמפיין הפרנויה
קמפיינר בבחירות הופך לפתע לפסיכיאטר לעת מצוא שמאבחן בעיה נפשית אצל ראש המפלגה היריבה. איבדנו את הבושה, את הטעם הטוב ואת השכל הישר. 56 שנים חלפו, ולא למדנו דבר מהמקרה העגום של בארי גולדווטר
ככל שמתקרבות הבחירות זה קורה יותר, לעמיתי למקצוע וגם לי: טלפון מאחד העורכים או התחקירנים שעובדים במדיה המשודרת. הם מבקשים שנתייחס בתוכנית שלהם, כאנשי מקצוע, למצב בריאותו הנפשית של אחד מן הפוליטיקאים שמתמודדים בבחירות האלה, או למצב בריאותם הנפשית של בני משפחתו. האם מדובר בפסיכוזה? בפרנויה? בהפרעת אישיות? מה דעתך, פרופסור?
- לטורים נוספים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
אבל זה אסור, אני אומר להם. זה לא מכובד, וגם לא ראוי. והכי חשוב – אין לי מושג. אני לא יודע. איך אני יכול לדעת? הרי האיש הזה מעולם לא בא אלי להתייעצות או טיפול. וחוץ מזה, אבחנה פסיכיאטרית היא לא קללה, אלא בעיה רפואית שצריך ואפשר לטפל בה. אולי אתם רוצים שנדבר במקום זה על הכשלים במערכת הבריאות? ועל מה ששר הבריאות מדושן-העונג שלנו היה יכול לעשות כדי לתקן אותם, ולא עשה?
תודה, פרופסור, אומר לי התחקירן, אולי נעסוק בזה בפעם אחרת. אבל בכל זאת, תהיה מוכן לתת לנו את האבחנה הפסיכיאטרית, באופן תאורטי, בלי להזכיר שמות כמובן, של מישהו שמתנהג כמו שאותו אדם התנהג? ככה באופן כללי, אתה יודע, לא אישי חס וחלילה, ובלי להתחייב. כאיש מקצוע, אתה חושב שזאת התנהגות נורמלית?
אז הנה מה שאני חושב, "כאיש מקצוע": אני חושב שירדנו מהפסים כאן בארץ. חד וחלק. אנחנו מדינה שבה קופירייטר של קמפיין בחירות של מפלגה הופך לפסיכיאטר לעת מצוא, ויודע בדיוק ממה סובל מנהיג המפלגה היריבה. תגידו לי, אנשים טובים, במחילה, ומה שאתם עושים, האבחנות שאתם מדביקים, זה נראה לכם נורמלי?
אני חושב שאיבדנו כאן בארץ לא רק את הבושה ואת הטעם הטוב, אלא גם את השכל הישר. אנשים שלא היו מעלים בדעתם לאבחן מישהו, ועוד מרחוק, כסובל מאי-ספיקת לב, או מפגיעה בתפקוד הכבד, או מתסמונת נוירולוגית, לא מהססים להעניק אבחנה פסיכיאטרית למנהיג המפלגה שאותה הם רוצים להביס בבחירות. בצדק יצא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, ד"ר צבי פישל, נגד הקמפיין האינטרנטי ש"מאבחן" את הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ כחולה נפש.
אני לא יודע איך להגיד את זה יותר בעדינות: זה לא רק שקר, זה גם מגעיל. אני חושב שלהשתמש באבחנות פסיכיאטריות כדי ללכלך באינטרנט על אדם המתמודד בבחירות האלה - זה לא רק חוסר רגישות וחוסר אחריות, ולא רק פגיעה באנשים שמתמודדים עם בעיות נפשיות אמיתיות, אלא גם מעשה נבלה. זה לא גימיק, וגם לא בושם אקזוטי ומגניב. זה פשוט מסריח.
וזה גם מסיח את הדעת מן העיקר. כי במקום לשאול על העמדות ועל המעשים של אותו אדם, שואלים אם הוא שפוי או משוגע. וכך, דיון שהיה צריך להתנהל על ערכים, על טוהר מידות ועל אמת, הופך להיות דיון כאילו-רפואי, שבו אנשים שאינם פסיכיאטרים מפיצים במדיה החברתית והמשודרת אבחנות פרועות, שקריות ומעליבות, על אנשים שאותם הם רוצים להביס בבחירות.
לא רק בברית המועצות החשוכה השתמשו באבחנות פסיכיאטריות שקריות ופומביות כדי להרוס אנשים. אפילו בארה"ב הנאורה לכאורה זה קרה. ב-1963 התמודדו על כס הנשיאות לינדון ג'ונסון הדמוקרטי, שהיה סגן הנשיא של קנדי, והפך לנשיא לאחר שקנדי נרצח, מול הסנאטור בארי גולדווטר הרפובליקני, מיליונר מאריזונה שאביו היה יהודי.
גולדווטר, כמו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, היה אדם אמיץ ורב-פעלים. עם כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם השנייה הוא התנדב, בגיל 33, לחיל האוויר האמריקני ועבר קורס טיס. הוא הטיס פעמים רבות מטוסי תובלה מעל ה"דבשת" של הרי ההימלאיה, על מנת להעביר אספקה חיונית לכוחות הסיניים שלחמו ביפנים. זאת הייתה משימה מסוכנת, שבה היתקלות במטוסי קרב יפניים פירושה היה מוות, ורבים לא חזרו ממנה.
אחרי המלחמה נבחר גולדווטר לסנאטור ובקמפיין הבחירות ב-1963 היה כבר פוליטיקאי ותיק ומנוסה. ככל הידוע לי, לא היו לו בעיות נפשיות מיוחדות. כל זה לא עזר לו. המגזין הפופולרי "פאקט" ("עובדה") ערך סקר בקרב כמה אלפי פסיכיאטרים אמריקנים על השאלה אם גולדווטר ראוי להיות נשיא. התוצאות התפרסמו ערב הבחירות, בגיליון מיוחד של המגזין, שבו נכתב באותיות של קידוש לבנה: "עובדה: 1,189 פסיכיאטרים אומרים שגולדווטר לא כשיר מבחינה פסיכולוגית להיות נשיא!".
רבים סבורים שהכתבה הזאת הכריעה את הכף והביאה לבחירתו של ג'ונסון. הרי 1,189 פסיכיאטרים אמריקנים לא יכולים לטעות. ואולי כן? אחרי הבחירות הגיש גולדווטר תביעת דיבה נגד המגזין, וזכה. האיגוד הפסיכיאטרי האמריקני עשה את חשבון הנפש שלו. ב-1973 הופיע סעיף 7 בקוד האתי של האיגוד, שבו נאמר שבלי בדיקה אישית ובלי אישור לעשות כך, אסור לפסיכיאטר לאבחן דמות ציבורית במדיה.
תגידו לי, ידידי הקופירייטרים הזריזים של המפלגות, אין סעיף דומה אצלכם?
ואם כבר אתם מתעקשים לדבר על פרנויה, הנה חלק ממה שמאפיין פרנויה: הנטייה לראות את הרוע ואת השיגעון אצל כולם, חוץ מאשר אצלך. "כולם אשמים חוץ ממני, וכולם משוגעים חוץ ממני". קוראים לזה "מנגנונים השלכתיים", ולא נעים לראות את זה בפעולה.
אז תרגיעו, קופירייטרים ואושיות פייסבוק, תרגיעו. הקמפיין המכוער הזה, שמשפיל ומשמיץ לא רק פוליטיקאים, אלא גם את הישראלים הרבים שמתמודדים עם בעיות נפשיות אמיתיות, לא מוסיף לכם כבוד.
בעוד שבועיים הבחירות כבר יהיו מאחורינו והרשתות החברתיות יירגעו. החברה הישראלית תקום לבוקר יום של חול ותצטרך להתמודד עם הפצעים, השנאה והלכלוך שאתם מפיצים בה עכשיו. זה לא יהיה פשוט. קל מאוד לשסע וללעוג, וקשה מאוד לאחות ולרפא. אז תפסיקו. בשם אלוהים, תפסיקו. כי אם כל האמצעים כשרים בעיניכם, אז אין לכם אלוהים.
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
