המשק ממשיך לצמוח - והשכר שלנו לא מדביק את הקצב

הגידול בשכר הממוצע ממשיך להיות מנותק מהצמיחה במשק, מס הכנסה שלילי לא מהווה פתרון לאי השוויון בישראל, ו-44% משכר הדירה ששילמו שוכרי הדירות ב-2017 הגיעו לידי העשירון העליון. אלו הם חלק מהממצאים שמעלה מרכז אדוה בדו"ח תמונת המצב החברתית לשנת 2018 המתפרסם היום (א').

"השקעה של 150 אלף אירו - וכל המשפחה תוכל לקבל דרכון אירופי"

את הדו"ח פותח מרכז אדוה בביקורת על היעדר שיח כלכלי-חברתי במערכת הבחירות: "לכאורה, בימים שכאלה אמור להתקיים דיון ציבורי ער ביעדים של המדיניות הציבורית. למרבה הצער, לא כך הדבר. ההתנצחויות בין הרשימות השונות ממעטות לעסוק בסוגיות של מדיניות בכלל ושל מדיניות חברתית-כלכלית בפרט".

>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

(צילום: shutterstock)

הצמיחה במשק לא תורמת להעלאת השכר

בניגוד לקשר שמנסים לעשות פוליטיקאים וכלכלנים רבים בין הצמיחה במשק לשכר, כשהם טוענים שגידול בשכר ובעקבותיו צמצום אי השוויון, הוא תולדה של צמיחה, מרכז אדוה טוען כי צמיחה לא מיתרגמת לעליית שכר. הרי כבר לפני שלושה עשורים התנתקה הצמיחה - הגידול בתמ"ג לנפש, מהגידול בשכר הממוצע.

במהלך השנים 1968-1989 הגידול בתמ"ג לנפש אכן היה מלווה בעלייה המקבילה של השכר הריאלי, אולם בתחילת שנות ה-90 נפתח פער ביניהם כשהתמ"ג לנפש החל לגדול יותר מהשכר הממוצע. במשך מספר שנים נשאר הפער בעינו, אולם בתקופת האינתיפאדה השנייה "חלה התנתקות של ממש בין השניים והתמ"ג לנפש גדל הרבה יותר מהשכר הריאלי".

בין 2013-2014 הגיע הפער בשיעור הגידול של השניים לשיא ורק מ-2015 החלה מגמת ירידה איטית בפער.

(עיבוד של האגף לכלכלה ומחקר בביטוח הלאומי עבור מרכז אדוה)

אמנם בעקבות חוק פנסיה חובה גדל שיעור משקי הבית המפרישים לפנסיה בין 2009-2017, בעיקר בעשירונים הנמוכים (מ-13.6% ל-28.5% בעשירון התחתון ומ-37.9% ל-54.4% בעשירון השני), אך ב-2017 עדיין היה שיעור לא מבוטל של משקי בית - 30.3%, שהעומד בראשם הוא בגילאי העבודה העיקריים (25-64), שלא הפרישו כלל לחיסכון פנסיוני.

שכר נמוך יותר משמעותו כמובן הכנסה קטנה יותר מפנסיה בשנים שלאחר הפרישה. לכן אין זה מפתיע שקיים אי שוויון בהכנסה הממוצעת מפנסיה בין העשירונים. בעשירון העשירי הכנסה זו עומדת של 14,517 שקל, בתשיעי על 10,027 שקל ובשמיני על 7,151, לעומת 815 שקל בלבד בעשירון הראשון, 1,784 בעשירון השני ו-1,906 בעשירון השלישי. גם שיעור משקי הבית המקבלים פנסיה, לפי נתוני 2017, אינם שווים בין העשירונים - 81.7% בעשירון העליון, 79.9% בעשירון התשיעי ו-81% בעשירון השמיני, לעומת 4.2% בלבד בעשירון הראשון.

הכנסות מהון? רק בעשירונים העליונים

בדו"ח שב וחוזר מרכז אדוה על הגידול במשקל ההכנסה מעבודה במשקי הבית בין 2000-2017 על רקע הצטמקות הכנסות משקי הבית מקצבאות ומתמיכות מאז הקיצוצים הגדולים בקצבאות הביטוח הלאומי בשנות האינתיפאדה השנייה, שהונהגו על ידי שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, תחת הסיסמא "שייצאו לעבוד".

בעשירון התחתון עלה משקל ההכנסות מעבודה מ-31.7% ב-2000 ל-52.3% ב-2017 ואילו משקל ההכנסות מקצבאות ותמיכות ירד בעשירון זה מ-66.6% ל-45.8%. הנפגעים העיקריים מהקיצוצים בקצבאות היו ששת העשירונים הנמוכים, כאשר. בעשירון השני ירד משקל ההכנסה מקצבאות מ-50.4% ל-32.2% ב-2017, בעשירון השלישי ירד משקלן מ-35.4% ל-24.8% וכן הלאה.

(נתונים: ניתוח של מרכז אדוה מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

מבחינת ההכנסות מעבודה בשנת 2017, ניתן לראות כי המשקל של הכנסות אלו עולה מהעשירון התחתון ועד העשירון השביעי, כאשר משקלן בעישרון התחתון עמד על 52.3%, ובעשירון השביעי על 83.4%. מהעשירון השמיני, משקל ההכנסות מעבודה החל לרדת (82.9%, 81.6% בתשיעי ו-79.5% בעשירון העליון). זאת לא משום שהשכר בעשירונים אלה נמוך יותר, אלא משום שהכנסותיהם מהון גדולה יחסית. הון כולל רכוש בארץ ובחו"ל, ריבית על פיקדונות ועל אגרות חוב ודיבידנדים על מניות.

המשמעות היא שרק מיעוט נהנה מהכנסות משמעותיות מהון, ומיעוט זה מורכב מהעשירים ביותר. גידול ההכנסה מהון בין 2000-2017 נובע בין השאר מהגידול בשכר הדירה שגובים בעלי הדירות.

מס הכנסה שלילי: "לגיטימציה לשכר נמוך"

באשר לעובדים עניים, טוען מרכז אדוה כי הפיצוי שהנהיגה הממשלה עבור בעלי השכר הנמוך בדמות מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), "רחוק מלהיות פיצוי של ממש". אם, לפי פרסומי בנק ישראל, עומד שיעור המיצוי של המענק (שיעור אלה שמממשים את זכותם לקבלו) על 70% - שיעור נמוך משיעור המיצוי של קצבאות הביטוח הלאומי, שעומד על 90%, ואם עבור מקבלי שכר המינימום מהווה המענק תוספת שנתית של לא יותר מ-5%, הרי שמענק זה "לא מהווה פתרון לאי השוויון בישראל".

יותר מכך, לפי מרכז אדוה, המענק, שמתקבל במספר תשלומים במועדים שמנותקים ממעוד ההשתכרות, "אך מהווה סבסוד למעסיקים ומקנה לגיטימציה לנורמה של תשלום שכר נמוך".

בסופו של דבר, עוגת ההכנסות של משקי הבית מארבעת מקורות ההכנסה העיקריים - עבודה, קצבאות ותמיכות, פנסיות וקופות גמל והון, רחוקה מלהיות שוויונית: שני העשירונים העליונים קיבלו יחד 43.3% מכלל עוגת ההכנסות של משקי הבית שבראשם עומד שכיר, ואילו שמונת העשירונים הנותרים קיבלו יחד 56.7% - התפלגות שנותרה יציבה על פני העשור האחרון.

העשירון העליון גרף כמעט חצי משכר הדירה בארץ

אי השוויון בישראל מתבטא גם בבעלות על דירות. שיעור משקי הבית בישראל שהיו בעלים של דירה אחת לפחות עמד ב-2017 על 71.7%, אבל ממוצע שיעור בעלות זה שונה בין העשירונים. אם בעשירון העליון שיעור הבעלות על דירה אחת לפחות הוא 90%, בעשירון התשיעי 86% ובעשירון השמיני 83%, הרי שבעשירון הראשון השיעור צונח ל-38%.

שיעור הבעלות על דירה - בעשירון העליון: 90%, בעשירון התחתון: 38%(צילום: shutterstock)

חישוב של מרכז אדוה על בסיס נתוני הלמ"ס מראה כי שוכרי הדירות (בשוק הפרטי בלבד, לא כולל דיור ציבורי) שילמו ב-2017 סכום מצטבר של 27 מיליארד שקל בשנה לבעלי דירות. עם זאת, סך ההכנסה משכר דירה עמד ב-2017 על 15.68 מיליארד שקל. מדוע יש פער כל כך גדול בין ההוצאה על שכר דירה לבין ההכנסה שמתקבלת ממנו? במרכז אדוה משערים שהפער נובע מכך שישראלים שנפקדים על ידי הלמ"ס מקפידים לדווח יותר על הוצאות מאשר על הכנסות, וככל הנראה חלק מהנהנים מהכנסות שכר דירה הם תושבי חו"ל שאינם נפקדים על ידי הלמ"ס.

כך או כך, 6.85 מיליארד שקל מתוך הכנסה של 15.68 מיליארד שקל משכר דירה הגיעו לידי העשירון העליון, 2.63 מיליארד שקל מהם לידי העשירון התשיעי ו-20.02 מיליארד שקל לעשירון השמיני. המשמעות היא ששלושת העשירונים הגבוהים קיבלו יחדיו 73% מסך ההכנסות של משקי הבית משכר דירה. העשירון העליון לבדו גרף כ-44% מהכנסה זו לכיסו, כך שהוא הנהנה העיקרי מהוצאות השוכרים על שכר דירה.