סקר "ידיעות אחרונות": כחול לבן מובילה, גוש הימין גדול יותר
מהסקר עולה כי מפלגת כחול לבן מובילה עם 31 מנדטים, לעומת 27 של הליכוד. הרשימות הקטנות "שותות" מנדטים מהמפלגות הגדולות. מעמדו של נתניהו כ"מר ביטחון" מתערער, ועדיין גנץ לא עוקף אותו. 11 יום לפני הבחירות - והמאבק צמוד מתמיד
שבוע וחצי לפני הבחירות - והמאבק על הנהגת המדינה נותר צמוד: כחול לבן בראשות בני גנץ ממשיכה אמנם להוביל על הליכוד בראשות בנימין נתניהו, אבל גוש הימין גדול יותר מגוש המרכז-שמאל, ולנתניהו הסיכוי הגדול יותר להרכיב את הממשלה הבאה. כך עולה מסקר "ידיעות אחרונות" שערכו ד"ר מינה צמח ומנו גבע ממכון מדגם. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, גילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית היא פלוס-מינוס 4.4%.
מהסקר עולה כי רשימת כחול לבן מובילה עם 31 מנדטים, ואילו הליכוד נחלש מעט ומקבל 27 מנדטים. מפלגת העבודה זוכה לפי הסקר לתשעה מנדטים, ואחריה יהדות התורה (שבעה מנדטים), חד"ש-תע"ל (שבעה) והימין החדש (שישה).
חמש מפלגות מקבלות חמישה מנדטים כל אחת: כולנו, ש"ס, מרצ, איחוד מלגות הימין וזהות. שתי הרשימות האחרונות שעוברות את אחוז החסימה הן ישראל ביתנו ורע"מ-בל"ד, עם ארבעה מנדטים כל אחת. מפלגת גשר של אורלי לוי-אבקסיס לא עוברת את אחוז החסימה עם 2.7% בלבד.
תוצאות הסקר מלמדות על תופעה חריגה: יותר מפלגות קטנות מתחזקות ועוברות את אחוז החסימה, וזאת דווקא על חשבון שתי הגדולות, כחול לבן והליכוד, שנחלשות ומאבדות מנדטים. כך, לדוגמה, מפלגת זהות של משה פייגלין, שבסקר הקודם של "ידיעות אחרונות" לא עברה את אחוז החסימה, מזנקת בסקר הנוכחי לחמישה מנדטים. המגמה ברורה: זהות נמצאת במגמת התחזקות - כשהתומכים שלה מגיעים הן מימין והן משמאל.
בחלוקה לגושים, הימין יחד עם המפלגות החרדיות מוביל עם 64 מנדטים, לעומת גוש המרכז-שמאל שיחד עם המפלגות הערביות מגיע ל-56 מנדטים. כלומר, הסקר מלמד כי למרות שכחול לבן היא עדיין המפלגה הגדולה, גוש הימין המלוכד בשלב זה סביב נתניהו הוא הגוש הגדול ובשל כך גם מלאכת הרכבת הממשלה תהיה קלה יותר עבור נתניהו מאשר גנץ. לכן, גם האתגר של כחול לבן הוא לנסות ולהעביר אליהם עוד מנדטים מהימין.
בהנחה שזה יהיה המצב אחרי הבחירות, כל קואליציה שתקום תורכב על פי תמונת המצב הזאת ממפלגות קטנות מאוד - דבר שיקשה על מלאכת הרכבת הממשלה וקביעת מפתח התפקידים. לכן, השאלה הגדולה לפני הבחירות תהיה אם גנץ ולפיד יצליחו "לשתות בחזרה" מנדטים ממפלגות הלוויין בגושים, או שהמגמה הקיימת דווקא תחזק את המפלגות הקטנות. גם גנץ וגם נתניהו מעריכים כי אם יסתמן קרב צמוד ביום הבחירות, מצביעים של המפלגות הקטנות יחזרו אליהם בניסיון להכריע את הבחירות.
עוד עולה מהסקר כי הקרדיט של נתניהו כ"מר ביטחון" נשחק. בעקבות ההתחממות בדרום וירי הטילים על תל אביב והשרון, נתניהו קיבל למעשה ציון נכשל: 63% מהמרואיינים אמרו שהם לא מרוצים מהאופן שבו טיפל ראש הממשלה בעימות מול חמאס.
רק 28% מרוצים או די מרוצים מהצעדים של נתניהו. בנקודה זו יש לנתניהו סיבה לדאגה: התדמית שלו, כפי שעולה מהסקר, לא מתיישבת עם הססמה הקבועה שלו: "חזק בביטחון". ועל אף כל זאת, ראש הממשלה נתניהו עדיין נחשב כמתאים יותר מהרמטכ"ל לשעבר גנץ לנהל את העימות מול חמאס. התוצאה המפתיעה ביותר מתייחסת לפעולה של צה"ל נגד חמאס. מהסקר עולה כי יותר ישראלים תומכים בפעולה קרקעית בעזה מאשר מתנגדים לה (42% תומכים מול 34% מתנגדים). בסוגיית העברת הכסף הקטארי לחמאס התוצאה אפילו יותר מובהקת: 63% מתנגדים להעברת הכסף, ורק 16% תומכים.
עוד עולה מתוצאות הסקר כי יש רוב ברור בחברה הישראלית התומך בתחבורה ציבורית בשבת ובנישואים אזרחיים. מבין חמשת החוקים שנבדקו, אלה גם שני החוקים שעשויה להיות להם השפעה גדולה יותר על החלטת הבוחר למי להצביע. גם השפעתו של חוק הלאום דומה: 58% אומרים שתהיה לו השפעה רבה או רבה מאוד בקלפי, ורוב הנשאלים אמרו שיש צורך לשנותו, כך שיכלול סעיף המעגן שוויון למיעוטים. מבין הנשאלים, קבוצת התומכים בכל אחד מהחוקים אמרו גם שהם מייחסים לו חשיבות גבוהה כשהם מחליטים עבור איזו רשימה להצביע, יותר מאשר הוא אלה המתנגדים לחוק. לדוגמה: 66% מהתומכים בחוק הגיוס אומרים כי עמדת המפלגה כלפי החוק היא שיקול בהחלטת ההצבעה שלהם, לעומת 36% מקרב המתנגדים לו.
הסקר נערך בקרב 510 מרואיינים במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל, גילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית בסקר: 4.4%+. איסוף הנתונים נערך בתשאול אינטרנטי באמצעות הפאנל האינטרנטי "אייפנל" וראיונות טלפוניים מהמוקד הטלפוני של מכון "מדגם".