סטארט אפ ישראלי: כך יצילו היתושים את העולם ממחלות
פיתוח של חברת סטארט אפ ישראלית מקווה לשים סוף להפצת מחלות כמו קדחת הנילוס והזיקה בידי יתושים באמצעות פתרון יצירתי – להשתמש ביתושים עצמם. כך עובדת השיטה
צפו בטכנולוגיה להפרדת יתושים זכרים מנקבות:
החיה שגורמת להכי הרבה מקרי מוות בעולם היא לא טורף קטלני או גדול מימדים, אלא חרק קטן – היתוש.
העברת מחלות על ידי יתושים היא בעיה עולמית שרק הולכת ומחריפה – ההתחממות הגלובלית, מחסור בחיסונים חדשים והגעת אנשים אל מקומות שבעבר לא ביקרו בהם גורמים לכך שכ-700 מיליון בני אדם נדבקים בשנה במחלות באמצעות עקיצת יתוש. כמיליון מתוכם ימותו, והמספרים של המקרים רק הולכים וגדלים.
לא רק הכמות הגוברת של המקרים מדאיגה את ארגוני הבריאות בעולם, אלא גם תפוצתם. מחלות כגון קדחת הנילוס המערבי, מלריה, קדחת הדנגי והזיקה, מופיעות ומתפרצות במקומות חדשים, תוקפות אזורים נרחבים באירופה ובאמריקה, מתפשטות אל ארצות שבעבר לא סבלו מהבעיה.
עוד בנושא:
יתושים נגועים בקדחת הנילוס המערבי נמצאו במקומות נוספים בארץ
התפרצות קדחת הנילוס: אילו אזורים נגועים בישראל?
30 חולי זיקה ישראלים בשנה וחצי; חצי מהנדבקים - מהמזרח
בשנה שעברה הודיע המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית כי מספר האנשים שנדבקו במחלה המועברת על ידי עקיצת יתוש, קרציה או פרעוש גדל פי שלושה תוך עשור. מאז 2004 הופיעו במדינה תשע מחלות חדשות, אשר לרובן אין טיפול.
בשל מחזור החיים הקצר של יתושים – כשבוע עבור זכרים ועד חודש לנקבות – ותהליך האבולוציה המואץ שזה מכתיב, הם מפתחים במהירות עמידות להדברה כימית. פיתוח כימיקלים חדשים דורש כסף רב, דבר אשר הפך את בעיית הפצת המחלות בידי יתושים למוקד לדאגה עולמית.
פיתוח של חברת ההזנק הישראלית Senecio Robotics עשוי בעתיד הלא רחוק לסייע בפתרון הבעיה באמצעות רעיון יצירתי – להשתמש ביתושים כדי להדביר את עצמם.
מנכ"ל החברה, חנן לפק, מסביר את שיטת ההדברה: "מפזרים כמות אדירה של יתושים זכרים עקרים. נקבת יתוש מזדווגת במחזור חייה פעם אחת בלבד. אם הפעם הזו תהיה עם יתוש עקר היא לא תעמיד צאצאים. אין דור חדש של יתושים. באופן הזה אפשר לחסל כמעט לחלוטין בתוך שבועות ספורים אוכלוסיות שלמות של יתושים. ניתן להגיע לירידה דרמטית של כ-95 אחוז מכמות היתושים המקומיים בשבועות ספורים".
מנכ"ל חברת הסטארט אפ מתאר כי שיטת ההדברה היצירתית, אשר הוכיחה את עצמה עם זבובי הפירות, נתקלה במחסום קשה – הצורך להפריד בין היתושים ליתושות.
"הדברת אוכלוסיית יתושים בעיר של כ-100 אלף תושבים מצריכה הפצת עשרות מיליוני יתושים זכרים עקרים בשבוע. אם מחצית מעשרות המיליונים של היתושים הן נקבות זה יוצר שתי בעיות – אחת, האוכלוסייה באזור בו הופצו היתושים תסבול קשות מהעקיצות של היתושות, שכן, כידוע, הן אלו שעוקצות בני אדם, ושנית ישנה סכנה שמיליוני היתושות יפיצו מחלות ויחריפו את הבעיה במקום לפתור אותה".
לפק מוסיף ומתאר כי כיום מפרידים מפעלי יתושים בין זכרים ובין נקבות באופן ידני באמצעות בחינה תחת מיקרוסקופ. "זו כמובן שיטה מאוד לא יעילה. מפעלים מגיעים כיום לייצור של חצי מיליון עד מיליון יתושים בשבוע. כאמור, כדי להדביר אוכלוסיית יתושים בעיר של כ-100 אלף תושבים אנחנו זקוקים לעשרות מיליונים של יתושים בשבוע".
המנכ"ל ושותפיו לחברה יצרו מנגנון לסיווג היתושים על פי מינם: "המיון נעשה באמצעות מצלמה. אפשר להבחין יחסית בקלות בהבדלים בין זכרים ונקבות של יתושים. הבעיה העיקרית הייתה התעופה של היתושים. איך מצלמה יכולה לעקוב אחר כמות עצומה של יתושים שעפים בחלל או בכלוב?
"הפתרון עליו חשבנו הוא מסוע חכם שעליו מובלים היתושים. כשהם מגיעים לשלב המיון של התהליך מופעל עליהם לחץ אוויר שגורם להם לעמוד במקום ולא לזוז. באופן הזה המצלמה יכולה לבחון אותם במבט על בקלות ולהבדיל בין הזכרים ובין הנקבות. למעשה אנחנו מקפיאים את תנועת היתושים ואז באמצעים ויזואליים מבדילים בין הזכרים והנקבות".
לאחר שהמצלמה ממיינת בין היתושים ובין היתושות מובלים החרקים אל התחנה הבאה. "בתחנה הזו יש זרוע רובוטית שבקצה שלה יש יחידת שואב אוויר. הזרוע מקבלת קואורדינטות של מיקומי היתושות ומסלקת אותן. משם מובלים היתושים הזכרים אל תחנת ההטענה ומוכנסים למחסניות. כמו מפעל של קוקה קולה רק עם יתושים. רמת הדיוק של שיטת הסיווג שלנו היא של יותר מ-99 אחוזים".
בחודש שעבר זכתה Senecio Robotics במקום הראשון בתחרות של חברות הזנק בכנס Future of AI שהפיקה קבוצת אנשים ומחשבים. החברה, שמצויה בסבב גיוס משקיעים נוסף, גם זכתה במענק של רשות החדשנות שמפעילים משרד ראש הממשלה ומשרד הכלכלה.
מנכ"ל החברה מספר כי מכונה של החברה כבר מוצבת במפעל יתושים בארצות הברית, ובקרוב גם תנוסה במפעלי יתושים באפריקה ובברזיל. "הצפי הוא להפוך את המוצר שלנו למסחרי בתחילת השנה הבאה", מפרט לפק, "הפיתוח שלנו גורר הרבה עניין ואנחנו מקווים שבעתיד הלא רחוק הוא כבר יוכל לסייע למגר הפצת מחלות".
לפנייה לכתב/ת 
