ריף כהן: "תרגילי פיתוח קול מרדימים את ילדיי"
יש לה שני ילדים קטנים בהפרש של שנה ויום, ולוח הזמנים הלא שגרתי כבר גרם לה להזמין קניות מהסופר ברכב המשוריין של השגריר הישראלי בירדן, אחרי הופעה. הזמרת ריף כהן מתארחת במדור "הכי הורים" ומספרת על החיים כאמא וכיוצרת
כל אמן צריך את הזמן שלו למוזה ושקט כדי לכתוב וליצור, אך איך זה מסתדר כשאת הופכת להיות אמא ופתאום כל סדר היום שלך סובב תינוק? הזמרת ריף כהן מודה שפחדה שלא תוכל לחזור לעצמה ולמרחב האישי הזה, אחרי שילדה את בניה, פסח בן השלוש ואיזי, בן השנתיים.
"כל הקורסים היו סביב הלידה ולא סביב מה שקורה אחרי. אני למשל לא נחשפתי לקורסים לליווי התפתחותי, ואפילו לא ידעתי שיש כאלו, למרות שזה יותר חשוב. לצד השמחה, זה היה שוק בשבילי, הטוטאליות שזה דורש וההתנתקות מעצמי", מספרת ריף.
"לאמנים זה אולי קשה יותר לדעתי, כי יש להם עולם פנימי מאד עשיר, עם זמן שאתה מקדיש לעצמך. נהניתי לצלול ולהיות בביטול, אבל הרגשתי גם פחד, שאתעורר כמה שנים קדימה ואשאל את עצמי מה עשיתי בזמן הזה. הייתי צריכה ללמוד איך לנהל את החיים שלי יחד עם הלו"ז החדש".
איך חווית את המעבר לאימהות?
"הקלישאה היא כשילדתי, נולדתי בעצמי. זה קרה ברגע הלידה ואילך, ונמשך כתהליך שהתבהר עם השנים. לפני זה, עבדתי והתנהלתי בהיריון לגמרי כרגיל, אפילו יצאתי לטורים. יש משפט ביהדות שמאד מצא חן בעיני - שהלידה משחררת את כל נבכי הנפש. המשמעות היא שאם יש טראומות ורגשות חבויים, הכל משתחרר החוצה ושום דבר לא נשאר סגור בפנים.
"לפני שילדתי התעלמתי מדברים בחיים, לטאטא מתחת לשטיח, ולאחר מכן הייתי בהצפה של הרבה רגשות. התחלתי טיפול פסיכולוגי אחרי הלידה הראשונה. הבנתי כמה הטיפול היה נחוץ לי כדי לעבור את התהליך הזה וכמה זה משהו חיובי שמאפשר לטפל ולסדר".
כהן, שחגגה השבוע יומולדת 35, מתגוררת בתל אביב ונשואה מזה שמונה שנים למעצב האופנה הד מיינר. ילדיהם, שנולדו בהפרש של שנה ויום אחד זה מזה, מוגדרים בז'רגון "תאומים איריים". כלומר שני תינוקות קטנים, פעוטות שאינם מסונכרנים ולכן יש הטוענים שהגידול מאתגר אפילו יותר מתאומים רגילים.
מלבד האמהות האינטנסיבית, ריף שפרצה לפני כשמונה שנים עם השיר "A Paris", הוציאה שני אלבומים מצליחים ששילבו צרפתית ועברית, חוותה הצלחה גם בצרפת וטורקיה. בקרוב תוציא סינגל ראשון מתוך אלבום שלישי עליו היא עובדת בשנים האחרונות ואף שיתפה לאחרונה פעולה עם המוסיקאי דודו טסה.
הדבר שאת הכי אוהבת לעשות עם הילדים.
"אני הכי אוהבת להרגיש אותם, שיש רגע שבאמת יש חיבור. זה בדרך כלל קורה כשאני משחקת ומדברת איתם. אני אוהבת לדבר איתם. אלו רגעים שקשה לתפוס עם ילד, והדבר שהכי מתסכל אותי אלו ימים שעברו, מבלי שהצלחתי להיות איתם באמת. אני גם שרה להם הרבה לפני השינה, אבל שמתי לב שמשום מה כשאני עושה תרגילי פיתוח קול, זה אחד הדברים שהכי מרדימים אותם".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
המטלה הכי מאתגרת.
"מאד קשה לי ההתארגנות מחדש בעקבות שינויי לוחות הזמנים שלי. לפעמים אני עובדת בוקר, לפעמים ערב, לפעמים צריכה לטוס וזה משבש את כל הרוטינה.
"יצא לי כבר להזמין קניות מהסופר ברכב המשוריין של השגריר הישראלי בירדן, אחרי שהופעתי בעמאן. יש את היום הקבוע ולא יכולתי לדלג על זה. התנצלתי, אבל מה יכולתי לעשות, הייתה לי רבע שעה.
"מבחינת היום-יום, הבקרים יותר קשים לי כי אנחנו בגיל ההתמרדות, וזה מטלות נטו - לקום, להתעורר, להתלבש. לבכור שלי יש כבר את הדרישות מה רוצה ללבוש, וזה לא קל לעשות סטיילינג לילד בן שלוש".
ההחלטה הכי משמעותית שקיבלת בהורות.
"הייתה תקופה שהם לא ישנו טוב בלילה. במקום להתעקש שיהיו במיטה שלהם, הפכתי את חדר השינה למעין מיטה יפנית עם ארבעה מזרונים על הרצפה. כל אחד במזרן משלו, לא מפריעים אחד לשני. הם היו מבסוטים כי ישנו איתנו באותו חדר, ואז אחרי שהתרגלו לישון לילה שלם ברציפות, העברתי אותם למיטות שלהם להמשיך לישון.
"הרגשתי שזה נכון לנו, עשיתי כנגד כל מה שאמרו לי, כמו שצריך חדרים נפרדים ושזה פוגע בזוגיות. בעיני להיפך, בעולם מודרני שרואים את הילדים כל כך מעט הייתה חסרה לי האינטימיות והקירבה הזו. הלינה המשותפת בלילה פיצתה על החוסר שהיה לי איתם בתקופה הזו".
המנהג שהכי כדאי לבטל.
"במנטליות שאני מכירה כולם באים לבקר את היולדת בבית החולים, ואפילו אני נהגתי לעשות את זה פעם. כשילדתי הבנתי זה הדבר הכי דפוק. יש נשים שזה עושה להן טוב. באופן אישי כל התפיסה שלי השתנתה, כי לי זה לא היה נעים בכלל".
הבילוי המשפחתי שאתם הכי אוהבים לעשות יחד.
"לצערנו אנחנו לא מתראים כל המשפחה בהרכב מלא, רק בסופי שבוע וגם אז לא תמיד, כי בעלי עובד הרבה בחו"ל. כשיש את הרגעים האלו יחד מאד כיף לנו, במיוחד יום שישי, עושים קידוש ואני מדליקה איתם נרות שבת. אנחנו אוהבים גם לטייל, לשתות משהו וללכת לחוף הים, כל עוד מבלים יחד זה הכי כיף".
הדבר הכי רומנטי שעשית מאז שהקמתם משפחה.
"פעם אחת הצלחנו לצאת לחופשה בארץ, לילה או שניים בזיכרון יעקב".
הטיפ הכי טוב שנתנו לך.
"להשתמש בשמנים אתריים כמו שמן רבנטיסרה שמסייע ומנקה כשיש שיעול וליחה. לוקחים חמש טיפות ממנו, משפשפים חזק את הידיים כדי לחמם, עם מעט שמן זית ומורחים על החזה, איזור הריאות והצלעות. אני משתמשת בו גם בעצמי וזה מציל אותי".
הדבר הכי מפחיד שקרה לך בתור אמא.
"בגיל שמונה חודשים, הבן הבכור שלי נפל מכיסא האוכל ונפל על הראש. הלכנו למיון, שם צריך לחכות שש שעות ומאד פחדתי שקרה לו משהו פנימי, כי הייתה נפיחות אבל הוא לא נפצע. זה היה מלחיץ מאד".
קראו עוד:
ענבל שלוי: "שלום ואני רוקדים עם הילדים כל ערב"
אירה דולפין: "משלימה זמן עם הילדים בסופי שבוע"
מור סילבר: "הכי מפחיד? לרשום את הילד לגן"
מה הכי קשה ומה הכי כיף בהפרשים קטנים בין אחים.
"הם נולדו בדצמבר יום אחרי יום וכןלם אומרים לי שזה כמו תאומים אבל אני טוענת שזה יותר קשה. בשנה הראשונה אם יש רגע של חסד של שינה שהתינוק ישן, לי לא היה אותו, כי כשאחד ישן - השני לא.
"הם לא היו ערים באותן השעות, זה לא אותו אוכל או בגדים, אי אפשר להשאיר רגע באמבטיה, כל אחד צריך את זמן ההרדמה שלו וזו אחריות גדולה כששניהם קטנים.
"רק עכשיו זה נהיה יותר כמו תאומים. השחמט שהייתי צריכה לעשות, היה ג'אגלינג מטורף. זה היה בלתי אפשרי להיות עם שניהם לבד. גם כשלקחתי עזרה, לא הצלחתי לעבוד. היתרון הוא שבהמשך זה אותם החפצים וכבר יש שגרה שאתה מכיר ורק ממשיך אותה".
מה הכי אוהבים לשמוע אצלכם בבית.
"לא באתי מהרפרטואר הישראלי ולא גדלתי עליו, אבל אני לומדת להכיר ולשמוע אותו כמו למשל אריק איינשטיין או הכבש השישה עשר. אנחנו שומעים מוזיקה קלאסית, היפ הופ, מוזיקה צרפתית, ערבית, מזרחית ואני גם רוקדת ריקודי בטן. עולם שחשוף מהכל להכל".
השיעור הכי חשוב שלמדת.
"גבולות. למדתי שכמו שאני שמה גבולות לילד, הגבולות צריכים קודם כל להיות ברורים לי, ביני לעולם ולאנשים. אם אני צריכה להגן על הילד שלי, זה צריך לבוא מתוך זה שאני יודעת להגן על עצמי. זה שיעור שלא ידעתי קודם".