רעיון מרקיע שחקים

בשיתוף תעשייה אווירית

בלונים ועפיפונים היו עד לא מזמן אך ורק צעצועי ילדות תמימים, אולם בשנה האחרונה קיבלו השמות האלה טוויסט מאוד שונה. עבור תושבי עוטף עזה הם הפכו לסיוט לאחר שהחמאס החל להצמיד אליהם חומרי תבערה ומטעני נפץ לביצוע פיגועים. בשונה מירי הקסאמים, אותם מיירטת לרוב מערכת כיפת ברזל, לאיום הבלונים והעפיפונים אין עד כה פתרון צבאי ממשי, והתוצאה – מעבר לפחד מתמיד – היא גל שריפות שחיסל שטחי טבע עצומים באזור.

מי שמנסות בימים אלו למצוא מענה לבעיה הן בנות קבוצה 4 של פרויקט "מהנדסות העתיד 4", שהינו שיתוף פעולה בין "ידיעות אחרונות", ynet והתעשייה האווירית. "כשהעלינו את הנושא בכיתה כל הבנות ישר התחברו אליו כי הוא מאוד חם ואקטואלי", מספרת הדר אלמקייס (17) ממושב יגל, "לאורך כל התהליך ליוותה אותנו מנטורית מחטיבת הטכנולוגיה של צה"ל שסייעה לנו להבין את מאפייני האיום ומה דרישות המערכת שתוכל לנטרל את איום הבלונים והעפיפונים. בשלב כלשהו בעבודה התחלקנו לקבוצות, וכל קבוצה קיבלה חלק לעבוד עליו. במפגש הבא כל קבוצת בנות תביא את החלק במערכת שהיא הכינה בבית, נחבר את כולם ונראה אם הפתרון ישים. אנחנו קבוצה ממש טובה עם מנטוריות מנוסות כך שיש סיכוי שהרעיון הזה יקודם בפועל".

להעיף את הבלונים רחוק(צילום: תומר שונם הלוי)

כחלק מהתהליך של פיתוח מוצרים, הנערות מתמודדות גם על השאלות המסחריות של כל פרויקט. "הדיונים הראשונים בכיתה ניסו לאפיין את הלקוחות הפוטנציאליים למוצר כזה", מספרת מנטורית הקבוצה, מהנדסת החשמל יעל שקלרסקי. "לבסוף החלטנו להתמקד בצה"ל בלבד בשל המצב הייחודי בעזה".

המנטורית ששונה יוסף מלמד, מהנדסת מערכות, מספרת ש"ביקשנו מהבנות לזרוק את הרעיונות המשוגעים ביותר שעולים להן בראש, ואז תיעדפנו אותם בכיתה. ההנחיה היחידה הייתה שאלה יהיו מוצרים שיתחברו לרחפנים. הרעיונות שהועלו היו מרתקים, למשל שקית בעלת פתח מגנטי ש'תבלע' את האיום באוויר, רובוט דבורים שישפוך להקות של דבורים לעבר הבלונים והן יפוצצו אותם, וכן מתקן דמוי לוכד פרפרים שילכוד את האיום באמצעות רשת שתונצח מרחפן".

הדס פיקסלר (16) מגני תקווה מספרת ש"הבעיה עם בלוני הנפץ ועפיפוני התבערה היא שמאוד קל להעלות את האיומים האלו לאוויר והרוח נושבת לרוב לכיוון יישובי העוטף, כך שהסכנה מגיעה מהר. מתוך היצע הרעיונות שהעלינו בחרנו בסוף בפתרון משולב הכולל רשת חיישנים שתתפרס על הקרקע ותזהה את הבלונים והעפיפונים. במקרה של זיהוי איום, רחפן יישלח אליו וילכוד אותו באמצעות מתקן שדומה ללוכד פרפרים. החלטנו בכיתה שאחרי הלכידה הרחפן ימשיך לנוע וישחרר את הבלון תוך זמן קצר חזרה בשטח עזה. למוצר קראנו באטל פליי".

ובמעבר חד לקבוצה 6 של "מהנדסות העתיד 4" - קבלו שאלה קלה מתחום התעופה: מטוס ממריא כיום מניו־יורק ונוחת ביוסטון כעבור ארבע שעות. כמה זמן לדעתכם לקח למטוס לעשות את אותה דרך לפני 50 שנה? בטח עניתם חמש או שש שעות, נכון? ובכן, הטיסה הזו ארכה בעבר רק שעתיים וחצי. מבולבלים? גם אנחנו.

מהיר יותר וחסכוני יותר(צילום: יריב כץ)

"מאז ראשית עידן התעופה והמטוס הראשון של האחים רייט ב־1903 נעשו ניסיונות מתמידים לקצר את משך זמן הטיסות, אבל עם השנים המצב בפועל הפך להיות הפוך וזמן הטיסות דווקא התארך", מסבירה מנטורית קבוצה 6, ד"ר יעל בוימוביץ. "הדבר נובע מכך שמחיר הדלק עלה רק בשני העשורים האחרונים ב־300 אחוז וחברות התעופה מנסות להוזיל לעצמן את עלויות הדלק על חשבון מהירות הטיסה ובעצם הזמן של הנוסעים".

לדברי אנה, מנטורית נוספת בקבוצה ומהנדסת תעשייה וניהול בתע"א: "אנחנו בעצם מנסות לייצר בכיתה מטוס מדגם חדש שיהיה בעל יכולות התעופה הרגילות אך תוך חיסכון בזמן ואנרגיה. הבנות העלו רעיונות יפים בכיתה ואנו מתמקדות כעת במטוס שיהיה בעל צורה עגולה וחלק מהמנועים שלו יהיו חשמליים."

כדי לתת פוש למטוסים, הבנות מחפשות מקורות אנרגיה חלופיים ומטוסים חסכוניים יותר. "במסגרת העבודה הקבוצתית גיבשנו רעיונות לגבי צורת המטוס ותחליפי אנרגיה על מנת להקנות למטוס מהירות גבוהה יותר", מספרת זיו צור (16) מפתח־תקווה. "חשבנו על מטוס עגול, בעל כוח עילוי עדיף על מטוס במבנה הקיים, שיוכל לשקול פחות ממטוס רגיל וכך יוכל לטוס מהר יותר".

ליאור טראוב (16) מסבירה שהרעיון לא חדש. "בעבר בנו ממציאים מטוס בעל מבנה עגול, וזו דווקא צורה אווירודינמית מועדפת לכוח העילוי. אבל מכיוון שהמטוס לא נחל הצלחה מסיבות שונות, עברו המתכננים לבניית מטוסים עם כנפיים כפי שאנו מכירים כיום", היא מסבירה. "אנחנו החלטנו לחשוב מחוץ לקופסה וללכת שוב על הקו של מטוס עגול, כשאנו מוסיפות לו כנפיים לצורכי המראה ונחיתה. המטוס הזה יהיה גם מהיר וגם חסכוני יותר הודות למנועים חשמליים שאנו משלבות בו. כאחת שבאה עם רקע קודם באווירודינמיקה זה מרתק לראות כיצד החוקים הפיזיקליים האלו באים לידי יישום".

זיו צור (16) מוסיפה כי "בעזרת המנטוריות שלנו ומהנדס אווירודינמיקה הצלחנו להגיע למוצר מוגמר ואף שירטטנו כבר סקיצה של חוץ המטוס וסקיצה של תוך המטוס. למטוס שלנו קראנו Mirabilice שזה יוצא דופן או יוצא מן הכלל בלטינית על מנת להדגיש את השוני בו לעומת מטוסים רגילים. שלחנו את הסקיצות להדפסה במדפסת תלת־ממדית על מנת להציג את המטוס בטקס הסיום. המטרה שלנו היא ליצור מטוס מחומרים קלים, וביחד עם הצורה הייחודית שלו תהיה לו מהירות גבוהה יותר בשילוב עם חיסכון בדלק. אני מאמינה שהפרויקט ישים ונחוץ בעולם תחרותי עם משאבי אנרגיה מוגבלים מאוד".

הדס חורי (16) מיבנאל מסכמת: "אווירונאוטיקה היא תחום מאוד מעניין. יש בו הכל. לטעום ממנו, אפילו לכמה מפגשים, זאת זכות גדולה. רצינו לצאת מהצורה הרגילה של המטוס ולהביא דרך חדשנית ויעילה יותר מבחינה תיאורטית. אנחנו כבר לקראת סוף התכנון ועוד מעט יודפס הדגם. בשבילי, הרגשת הסיפוק מלראות את היצירה שלנו מתעוררת לחיים הייתה שווה את שעות הנסיעה הארוכות מיבנאל".
  

הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"

בשיתוף תעשייה אווירית