קייל מול תרד - מה בריא יותר?
שניהם ירוקים, שניהם בריאים ושניהם תורמים לירידה במשקל. קבלו סקירה ראש בראש: הקייל מול התרד, ובכל מקרה אל תוותרו עליהם בתפריט היומי שלכם
הראשון הוא תרד והשני הוא כרוב עלים או בשם הבמה שלו כרוב על או בשמו הבינלאומי והיותר מוכר לנו - קייל.
ראשית, למרות שכאמור, שניהם ירוקים ועליים, הם כלל אינם קרובי משפחה. למעשה, כל אחד מהם שייך למשפחה אחרת: התרד שייך למשפחת הסלקיים יחד עם סלק עלים ואילו הקייל שייך למשפחת המצליבים יחד עם כרוב וברוקולי.
תרד
התרד היה קיים פה כאילו מאז ומתמיד אבל שיא תהילתו הייתה בשנות ה-50-60 כאשר פופאי הראה לילדי העולם (או לפחות אלו שזכו בטלוויזיה באותה תקופה) שבזכות התרד הוא יכול להיות חזק, חסון ושרירי וכך לנצח בקלות את יריבו למרות גודלו. ישנו מספר לא גדול של סוגי תרד- תרד חלק, תרד מסולסל ותרד המשלב את שני אלו.
תרד הפך להיות שם נרדף לחוזק ומלוא הכוח. הדעה הרווחת הודות לפופאי המלח הייתה, שכוחות על אלו הינם תודות לתכולת הברזל בתרד. האומנם??
מאז החכמנו ובעיקר קראנו, חקרנו ולמדנו והיום אנו יודעים שראשית, פופאי צרך תרד מתוך קופסאות שימורים כשידוע לנו שירקות בשימורים מאבדים מערכם התזונתי, מה גם שאופציה זו לשמחתנו הרבה אינה קיימת היום.
שנית וחשוב יותר, יש להפריך את המיתוס לפיו תרד הוא מקור נהדר לברזל. תכולת הברזל בתרד אינה גדולה וגם היא אינה נספגת בשלמותה בגוף האדם. בתרד ישנה חומצה בשם חומצה אוקסאלית אשר מעכבת את ספיגת הברזל בגוף וכך למעשה אנחנו לא באמת מקבלים כמות ברזל מרשימה כשאנחנו אוכלים תרד, בניגוד למה שפופאי חשב וגרם לנו לחשוב.
אותה חומצה אוקסאלית הנמצאת בכמות יפה בתרד משפיעה גם על עיכוב בספיגת הסידן בגוף ולכן המחשבה הקולינרית היפה על פשטידת תרד וגבינות עכשיו נראית קצת אחרת ביודעינו שהסידן בגבינות ייספג קצת פחות טוב עקב החומצה האוקסאלית שבתרד.
תופעה נוספת עליה יש לתת את הדעת בהקשר של החומצה האוקסאלית בתרד היא העובדה שלאנשים הנמצאים בסיכון גבוה להיווצרות אבני כליה לא מומלץ לצרוך הרבה תרד.
סוג אבני הכליה השכיח ביותר הוא אבנים מסוג סידן-אוקסאלט. כאשר צורכים כמות רבה של מזונות עשירים באוקסאלט, ישנה הפרשה מוגברת של האוקסאלט בשתן אשר עלול להקשר לסידן ולייצר אבני כליה.
הרתחת התרד מפחיתה את ריכוז האוקסאלט בו באופן משמעותי עד כמעט 90%. במחקר קטן אשר בו המשתתפים אכלו 250 תרד במשך 7 ימים נראתה ירידה בלחץ הדם של המשתתפים ככל הנראה הודות לתכולת הניטראטים בתרד אשר משפרים זרימת דם בכלי הדם.
קייל
ישנם מספר סוגים הנבדלים זה מזה בסוג העלים, בצבע ועוד. יש אדום ויש ירוק, חלק או מסולסל, בעל עלים גבוהים או נמוכים.
כאשר נכנס הקייל לחיינו לפני מספר שנים היה זה דרך טרנד מזונות העל (סופר-פודס) האמריקאי. קייל אשר בעבר שימש כירק הצומח בגינות הבתים והמשיך כמרכיב חשוב בקישוט מנות, קיבל את התואר המרשים של מזון על הנחשב ככזה שמכיל את כל מה שצריך כדי להיות בריאים.
ובאותו קמפיין שיווקי למען הקייל, הוא אף זכה לקבל יום משלו יום הקייל הבינלאומי. במחקר קטן של כמה עשרות גברים אשר שתו מיץ קייל עם הארוחות במשך 12 שבועות ראו רמה גבוהה של נוגדי חמצון בדם.
נוגדי חמצון הם רכיבים חשובים העוזרים במניעת נזק חימצוני לתאי הגוף ומסייעים בהגנה מפני מחלות כרוניות.
קייל, כמו חבריו למשפחת המצליבים, מכיל רכיב בשם גויטרין. זהו רכיב אשר עלול להפריע לתיפקוד בלוטת התריס (תירואיד) על ידי הפחתת ספיגת היוד שמהווה רכיב הכרחי לייצור הורמוני בלוטה זו.
פגיעה בתפקוד בלוטת התריס משפיעה על חילוף החומרים ועלולה לגרום לתופעות כמו עייפות, רגישות לקור, שינויים במשקל הגוף ועוד. בישול הקייל גורם להפיכת האנזימים האחראים על שחרור הגויטרין לבלתי פעילים.
אנשים עם הפרעה בבלוטת התריס מומלץ שיצרכו קייל ושאר המצליבים במתינות או שיבשלו טרם האכילה, ובכך ימנעו עיכוב בספיגת היוד דרך מזונות כמו דגים או מוצרי חלב.
התרד עשיר מאוד במספר רכיבים הקיימים גם בקייל אולם התרד מצטיין בהם במיוחד:
ויטמין K - נחוץ לתהליכי קרישת הדם, לבניית העצמות ולבניית כלי הדם.
ויטמין A - משפיע על ראיית לילה ומערכת הראייה, על תפקוד העור והרקמות המצפות את מערכת העיכול ומערכת השתן ועל תהליכי הגדילה של הגוף.
חומצה פולית (ויטמין B9) - החיונית ביצירת תאי דם במח העצם ובהתפתחות ותפקוד תקינים של מערכת העצבים המרכזית.
ויטמין C - הקייל עשיר יותר מפי 2 בוויטמין C לעומת התרד. ויטמין C נחוץ ליצירת חלבון הקולגן, הנחוץ ליצירת רקמות ועצמות, ולשמירה על נימי הדם והשיניים.
אז למרו שאנחנו מאוד אוהבים להכתיר טרנדים כמו מזונות על, הסוד הגדול הוא שאין כזה דבר מזון על ואין מזון אחד שנותן לנו הכל. מה שעונה על הצורך הזה הוא דווקא הגיוון וההכללה של הרבה ירקות ופירות בתפריט היומיומי תוך שימוש בסוגים ובצבעים שונים.
למעשה כל הירקות, הפירות והמזונות הטבעיים הבלתי מעובדים הם מזונות על.
בסיכומו של דבר, דובר בשני ירקות עליים ירוקים מעט שונים זה מזה, שניהם מאוד מזינים, בעל ערך קלורי נמוך ועשירים מבחינה תזונתית במגוון של ויטמינים, מינרלים, נוגדי חימצון וסיבים תזונתיים.
ישנם אמנם הבדלים קטנים ביניהם ומספר הסתייגויות קטנות לכל אחד מהם. אין אחד שהוא מזין יותר. האידיאלי הוא לכלול את שניהם במידה בתפריט ולשלבם במנות שונות ביומיום באופן מגוון יחד עם עוד ירקות ירוקים כמו חסה, קישוא ועוד.
הם מוסיפים עניין, טעם וגיוון לתפריט היומי. תכולת הסיבים והערך הקלורי הנמוך עשויה לעזור בתהליך ירידה במשקל. גם קייל וגם תרד נהדרים כרכיבים חלופיים באותם מאכלים: סלטים, כריכים, בתוך חביתה, בשייקים בשילוב עם פירות, בפשטידות ובמאפים .
שירי נקש היא דיאטנית קלינית
לפנייה לכתב/ת 
