גולשי מצוקים פגעו בקינון בזים נדירים בשמורת בקעת תמנע
פקחי רשות הטבע והגנים תיעדו קבוצת גולשי מצוקים שגלשו בניגוד לתקנות במצוקי בקעת תמנע וגרמו לפגיעה בקינון של בז מדברי, עוף דורס בסכנת הכחדה בישראל. ברשות מעריכים כי נותרו שני קינונים בלבד באזור מצוקי הערבה הדרומית. בישראל ישנם כ-60 זוגות בזים מדבריים בלבד
פקחי הרשות הבחינו לפני מספר שבועות בקבוצה שמנתה שבעה גולשי מצוקים, תושבי אזור המרכז, שגלשו ממצוק באזור בגובה מצטער של כ-240 מטרים. לדברי הרשות, גובה המצוק הגבוה ביותר בו גלשו היה למעלה מ-100 מטר.
ערן היימס, מנהל מרחב ערבה דרומית סיפר ל-ynet כי הפקחים שהבחינו בקבוצה, ראו כי חלק מהגולשים אינם מיומנים בגלישת מצוקים ואף נקלעו למשבר, כשאחת מהגולשות נתקעה במהלך הגלישה מטה.
גלשו בנקודה אסורה לגלישת מצוקים
"תפסנו אותם די במקרה, לאחר שקיבלנו דיווח מהשטח", אמר היימס. "אנחנו רואים את המעשה בחומרה רבה".
לדברי רט"ג, השבעה חשודים כי ביצעו עבירות נוספות, ביניהן שהייה והליכה בשמורת טבע בשעות החשיכה, מחוץ לשבילים מסומנים וגלשו בנקודה בה גלישת מצוקים אסורה, דבר שגרם לפגיעה בקינון של הבז המדברי.
"הבז קינן באזור ולאחר שהקבוצה גלשה באזור, הקן ננטש. מדובר בשיא עונת הקינון של הבזים המדבריים, ובעצם שיא עונת הקינון של העופות הדורסים. מה שהם עשו חמור שבעתיים בעונה הזו של השנה", הדגיש היימס.
הבז המדברי הוא עוף דורס בגודל בינוני עד גדול. הוא צד ציפורי שיר אותן הוא צד באוויר ונוהג לצוד בעלי כנף נוספים, בעיקר יונים ועופות קרקע כדוגמת קטות וקוראים מדבריים.
עד שנות ה-80, קיננו כמאה זוגות בארץ, אך מספרם ירד בהתמדה בשנים האחרונות ובעשור האחרון מונה האוכלוסיה בין 50-60 זוגות בלבד. הבז המדברי שוהה בישראל כל ימות השנה והוא מקנן בעיקר במדבר יהודה, הר הנגב ומזרח הנגב, וכן בערבה ובהרי אילת. בתקופת החורף נצפים הבזים גם באזור הנגב המערבי, ירושלים ובאזור המרכז.
בשנים האחרונות, נעלם הבז המדברי ממצוקי הערבה הדרומית. ברשות מציינים כי אשתקד היו שלושה קינונים בלבד בין אילת לקטורה והם מעריכים כי כעת נותרו רק שניים בלבד.
סכנה בטיחותית לגולשים
היימס מוסיף כי גלישת מצוקים ובעיקר בעונת הקינון מהווה פגיעה חמורה בטבע. עופות דורסים, חלקם נדירים ביותר, מקננים על המצוקים גלישה או נוכחות אדם בקרבת הקינון יכולה לגרום לדורס לברוח בבהלה ולהפיל את הביצה מהקן, או לגרום לביצה להתחמם, להתקרר בעוד ההורה ברח מהקן ואינו דוגר עליה. פעמים רבות ההורים נוטשים את הקן ולא חוזרים אליו.
"מעבר לסוגיית הטבע יש גם את הנושא הבטיחותי", הוסיף היימס. "בראש ובראשונה מדובר בסכנה בטיחותית חמורה, שכן הקבוצה קשרה את החבלים לעיגוני ברזל שחוברו לסלע בצורה פיראטית. בנוסף, הנחל שנשפך למפל ממנו גלשו שטף מספר פעמים לאחרונה. מה שאומר שהעיגונים נפגעו מסחף אבנים ועשויים היו להיות בלויים לחלוטין".
הגלישה מפריעה לקינון העופות הדורסים
יש לציין כי מספר הקינונים של עופות דורסים ירד בצורה משמעותית בשנים האחרונות. "בין היתר עקב שנות בצורת, התחשמלויות מקווי חשמל אך גם עקב מטיילים שהולכים על שפת מצוקים ונמצאים במקומות לא מותרים. כתוצאה מכך, מתקיימים חילוצים שנובעים מסיכונים מיותרים שמטיילים לוקחים. גלישת מצוקים היא תופעה מוכרת לרשות הטבע והגנים", מציין היימס, "וההשפעה שלה על קינוני עופות דורסים היא ברורה וחד משמעית. גלישה בקרבת קן תגרום להפרעה קשה ואף לכישלון הקינון".
ברשות מסרו כי הם מתייחסים בחומרה לעבריינות מסוג זה ובתום החקירה שהסתיימה כעת, בכוונתה לפעול נגד העבריינים ותמצה עימם את הדין, במטרה להבטיח את שלום המטיילים ואת המשך הישרדותם של העופות הדורסים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
