פוטרתי מתפקיד ביטחוני בגלל שאני טרנסג'נדרית
במשך שבע וחצי שנים כיהנה מעיין אלקס בתפקיד ביטחוני מסווג בשירות המדינה. לדבריה היא פוטרה ממנו לאחר שעברה ניתוח לשינוי מין, והיא ממש לא היחידה. "64% מאתנו חוו פיטורים על רקע מגדרי", היא אומרת, וקוראת לציבור לתמוך בקהילה דרך קניית תליון חדש
אמש (א') ציינו ברחבי העולם את 'יום הנראות הטרנסג'נדרי', יום שצוין גם בישראל, תחת הסיסמה "אל תסתכלו עליי, תראו אותי". מעיין אלקס, מייסדת שותפה בעמותת "טרנסיות ישראל", התארחה באולפן ynet וניסתה להסביר את הקמפיין החדש: "'אל תסתכלו עליי, תראו אותי' בעצם אומר - דפדפו את ההפתעה, אני פה. תסתכלו עליי, מבפנים, על מי שאני באמת. בציבור הישראלי, לצערנו, יש איזושהי נטייה להסתכל על א.נשים טרנסים בתור אובייקט מסוים, בתור איזשהו משהו שחורג מהרגיל, וזה מתבטא בצורות מאוד לא נעימות. אני מבקשת שתסתכלו עליי קודם כל כבן אדם, ורק אחרי זה כאישה טרנסג'נדרית".
האלימות כלפי הקהילה הגאה הוציאה את הגזענות
מעיין מספרת שבמשך שבע וחצי שנים היא כיהנה בתפקיד ביטחוני מסווג בשירות המדינה. לדבריה, היא פוטרה ממנו לאחר שעברה ניתוח לשינוי מין, אף על פי שכל הנוגעים בדבר מכחישים זאת מכל וכל. "הם אומרים שאין קשר בין הדברים, וכמובן שדאגו גם להחתים אותי על מסמכים שמונעים ממני לספר איזה משרד זה היה, או לתבוע בצורות כאלו ואחרות".
לדבריה, מכללת רופין ערכה לאחרונה מחקר המצביע על נתונים עגומים מאוד בנוגע לקהילת הטרנסג'נדרים בישראל. "94 אחוזים מהקהילה חוו ניסיונות התאבדות או מחשבות אובדניות", היא אומרת. "64 אחוזים חוו פיטורים או אי-העסקה על רקע המגדר, שינוי המין. 61 אחוזים מאתנו מסורבים בכל הנוגע להשכרת דירה. בעלי דירות לא רוצים להשכיר לנו דירות, ויש עדיין 30 אחוז מאתנו בקהילה שהם מחוסרי דיור".
הקהילה הגאה עשתה צעדים עצומים בשנים האחרונות והפכה לחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית, עם כוח והשפעה גדולה. יותר נוח היום להיות גיי בישראל.
איתי פנקס, מחזיק תיק הקהילה הגאה בתל אביב-יפו: "נכון, הפער עצום, אך בנוסף לנתונים מרופין, יש את הנתונים של נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה. זה לא אנחנו אומרים, זו הממשלה אומרת. אין עוד קבוצה באוכלוסייה שנמצאת במצב כזה מבחינת אפליה, עם כמעט מאה אחוז אנשים בדיכאון ועשרות אחוזים של ניסיונות התאבדות. מעל 20 אחוז מהטרנסג'נדרים מאמינים שהם לא יסיימו את החיים אלא בהתאבדות. זה דבר מטורף".
"צריך להבין ששני שליש מהטרנסג'נדריות ומהטרנסג'נדרים בארץ עברו אפליה בתעסוקה. אלו מספרים מטורפים. אם הייתה פה עוד קבוצה כזו בישראל, היתה קמה צעקה עד שזה היה נפתר. לא יכול להיות שהממשלה לא נכנסת לטפל בזה. אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל יש עוד המון עבודה".
מה אתם עושים ברמה המוניציפלית?
איתי: "היום כמעט שליש מהתקציב שלנו הולך לטיפול בטרנסג'דנרים, אבל צריך להבין - אנחנו לא ממשלה והיכולות שלנו מוגבלות. הקמפיין החדש אמור לעזור, כשהרעיון הוא לאסוף כספים באמצעות מכירת תליון באתר של המרכז הגאה".
מעיין: "התליון החדש שהכנו יכול להתאים גם לנשים וגם לגברים. זהו סכום סמלי שבהחלט יעזור לנו בתוך המרכז. בוודאי אנשים ירצו לדעת לאן הכסף הולך - אז המרכז הזה פועל לפתיחת מרכז תעסוקה וגם להכשרה מקצועית ואקדמית, ולתוכנית מנטורים לטרנסיות מתחילות כדי שהן לא יידרדרו. כרגע המסר שלנו הוא אחריות ציבורית. זאת אחריות הציבור בישראל לקחת את הקמפיין הזה ולפתוח את הלב".
לפנייה לכתב/ת 
