הבעיה המרכזית

בשיתוף מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף"

זה יקרה בעוד כמעט 30 שנה: שנת 2048 - יום הולדתה ה־100 של ישראל. ראשי המדינה יתגאו ודאי במדינה הקטנה, שעל אף האתגרים הגיעה להישגים מרשימים, ונמנית עם המדינות המפותחות בעולם. אבל אם ישראל תמשיך לצמוח דמוגרפית באותו קצב, ולא ייעשו התאמות, תושב גוש דן שירצה להגיע, למשל, לאירועי יום העצמאות בירושלים, יעמוד בפקק של 5־6 שעות.

לפי התחזיות, ב־2048 תכלול אוכלוסיית ישראל 17 מיליון איש. לפי הפיזור היום, 13 מיליון מהם יגורו במרכז, והיתר בשטחי הנגב והגליל העצומים. המשמעות: מרכז הארץ יסבול מצפיפות בלתי נסבלת, שתיצור פקקי ענק (כן, יותר גרוע מהיום), יותר תחרות בשוק התעסוקה ואף האטה בצמיחה. במקביל, הנגב והגליל יהפכו לאזורים מוחלשים. ערביי ישראל, בדואים וחרדים יהוו כמחצית מהאוכלוסייה, ובנגב ובגליל יעמוד שיעורם על 75%.

כיצד תיראה ישראל ב-2048?(באדיבות: תנועת אור להתישבות בנגב ובגליל)

לכן נולד מיזם "ישראל 2048 - עתיד משותף", במסגרתו פועלת קבוצת ארגונים אזרחיים לקידום מהלך לאומי שיוביל לבניית תוכנית, שבסופה יהפכו הנגב והגליל למרכזי ענק, שווים כמעט לאזור המרכז, שיגרמו לפיזור מאוזן של האוכלוסייה. במסגרת המיזם הוקמה גם "קבוצת המאה", הכוללת את יוזמת התוכנית, תנועת "אור להתיישבות בנגב ובגליל", ו־200 שותפים, בהם התאחדות הסטודנטים, התאחדות בוני הארץ, מועצת הנגב ועוד רבים, שמתוך הבנה שהנגב והגליל הם מנועי הצמיחה שלנו בנו תוכנית שתהפוך את הפריפריה - למרכז.

הצפיפות ב-2019. איך ישראל תיראה בעוד 30 שנה? (צילום: shutterstock)

פחות משבוע לפני שאזרחי ישראל יבחרו מי יובילו את המדיניות, בדקנו עם נציגי כמה מהמפלגות ומהרשימות המתמודדות אם הן מאמינות בחזון של מיזם 2048, ואם ניתן לקוות לעתיד טוב יותר מהתחזית הסטטיסטית הקודרת.

הליכוד

ניר ברקת

"ישראל מחויבת להפוך את הפריפריה לאטרקטיבית יותר", אומר ברקת. "להרחיב את מעגלי הצמיחה לירושלים, לגליל ולגולן, ליהודה ושומרון, לנגב ולערבה ולמרחב החקלאי, ולהפוך אותם למוקדי משיכה ליזמים, בכך שנביא עסקים חדשים וצעירים שירצו לגור בהם. לשם כך נדרשת הסתכלות מערכתית להאצת הפיתוח הכלכלי. כפי שעשיתי בירושלים, אני בונה תוכנית חומש לקידום הנושא. יחד עם ישראל 2048, פורום קהלת, מיזם "ישראל צומחת", פרופ' מייקל פורטר מהארוורד וצוות חוקרים בינ"ל, נערך מחקר שממפה אשכולות תעסוקה תחרותיים שיהוו מנועי צמיחה. כן אנו מכינים תוכנית להורדת חסמי צמיחה.

ניר ברקת(צילום: אלכס קולומויסקי)

"ביוני אציג תוכנית חומש לממשלה, בשאיפה להטמעת המודל במדיניותה, עם תמריצים לפיתוח תיירות מותאמת – דתית בצפון וביהודה ושומרון, ספורט ופנאי בדרום. נישען על היתרונות של כל אזור כדי שיוביל בתחומו לעומת העולם. בדרום נקים מודל של שימור מים ואנרגיה חליפית. בצפון ניתן תמריצים בתחומים שישלבו טכנולוגיה וחקלאות וביהודה שומרון נייצר אזורי תעשייה נוספים ומשולבים".

כחול לבן

מיכאל ביטון 

"כמייסד ויו"ר מועצת הנגב, אני אחד השותפים של מיזם 2048", אומר מיכאל ביטון, לשעבר ראש מועצת ירוחם וכיום מספר 11 ברשימת כחול לבן. "ניתן וצריך לתכנן לעשורים קדימה. זה מה שעשיתי כראש המועצה. תיכננתי עתודות ל־6,000 יחידות דיור, בנינו 3,000. הכפלנו את העיר. הכנו תוכנית אב, תוכניות בניין עיר. זה המודל: ערים קטנות ובינוניות, שיכולות להכפיל את עצמן ולקלוט עוד תושבים. כדי שזה יקרה, והתושבים יגיעו אליהן, חייבים להקים בהן קהילות משגשגות שייהנו מתרבות, חינוך איכותי, מערכת בריאות ראויה.

מיכאל ביטון (צילום: ינאי יחיאל)

"ההיי־טק לא הגיע לקריית־שמונה ולירוחם. צריך לפזר את מנוע הצמיחה הזה. זה יביא צמיחה לפריפריה שכעת לא לוקחת חלק בחגיגה. חייבים לשפר את מערכת הבריאות, עם עוד בתי חולים, רופאים, אחיות, מומחים, ולרשת את ישראל בתחבורה ציבורית, רכבת שתעבור מקריית־שמונה עד מצפה־רמון ואילת, להקים עוד שדה תעופה בינלאומי בדרום. ברשימה שלנו יש ייצוג בולט לנגב. גם מאיר כהן, שהיה ראש עיריית דימונה, ואלון שוסטר, שהיה ראש מועצה אזורית שער הנגב. אלעזר שטרן הוא מהצפון. כולנו מחויבים".

העבודה

איציק שמולי

"בסיכום ביניים של 70 שנה, יש במה להתגאות", אומר ח"כ איציק שמולי. "השאלה היא לאן הולכים מכאן. איומים חיצוניים תמיד יהיו, אבל האיומים הפנימיים – פערים חברתיים, קיטוב ושסעים אתניים – דורשים מענה רציני. הדרך היא הצבת חזון, תכנון ארוך טווח ויישום עקבי שלו".

איציק שמולי (צילום: רמי זרנגר)

את מיזם ישראל 2048 מגדיר שמולי כיוזמה ברוכה. "היא רואה בפריפריה הזדמנות ולא בעיה, וזה קריטי. אנשים לא רוצים להתחבר למסכנות אלא להיות חלק מסיפור הצלחה. כאן לראשונה מדברים על הנגב והגליל כמנוע צמיחה וזה חידוש גדול. זו הציונות במתכונת העדכנית שלה. אנשים יגורו באזורי הספר, אך דורשים, בצדק גמור, לקבל קודם מענה לכל רובדי החיים – מתעסוקה ודיור עד בריאות וחינוך וחיי קהילה ופנאי".

לדברי שמולי, מפלגת העבודה מחויבת לתוכנית. "פירסמנו תוכניות מפורטות שמשתלבות עם החזון הזה. אין סיבה שעל כל 100 ק"מ מתל־אביב, ההכנסה תרד ב־15%, שאנשים יחיו 5 שנים פחות בגלל מערכת בריאות שנותרת מאחור, שלא תגיע אליהם תחבורה ציבורית נורמלית, וילדיהם יקבלו פחות הזדמנויות בגלל מאות אחוזים פחות השקעה במערכת החינוך. זו לא גזרת גורל. זו תוצאה של מדיניות ממשלתית מעוותת".

כולנו

רועי פולקמן

גם ח"כ רועי פולקמן מתחייב שמפלגתו תאמץ את חזון ה"מרכזים" של מיזם "ישראל 2048" ומציג את צעדי המפלגה בתחום: "נמשיך בהטבות המס לתושבי הפריפריה, בדגש על שכר גבוה למנהלי בתי ספר, כדי שמיטב המנהלים ירצו לנהל שם", הוא מבטיח. "נקדם מודל של ערים מחוזיות חזקות עם מדיניות של פיתוח כלכלי, חדשנות ואיכות חיים לאזור, והמשאבים יועברו מרמת המדינה לרמת האזור. נחזק מקומות תעסוקה איכותיים באזורי תעשייה משותפים, נעניק הטבות למפעלים ולעסקים קטנים ובינוניים. נפתח תחבורה ציבורית כדי לחבר יישובים לערי המטרופולין במרכזים החדשים, ונגדיל את יעדי הדיור בנגב ובגליל".

רועי פולקמן(צילום: יואב דודקביץ)

לדבריו, תפיסת הסכמי הגג שביצעה מפלגתו נעדרה שנים ממדיניות התכנון. "פעם ראשונה שחשבו איך ייראו בעתיד יישובים כמו נהריה", אמר. "זה תכנון של שנים קדימה מבחינת כבישים, תעסוקה, אלפי יחידות דיור. לאורך השנים הליכוד והעבודה חסמו יכולת לפיתוח אזורי עצמאי כי לשרים היה נוח פוליטית שראשי רשויות יזדקקו להם. אנחנו העברנו את חוק האשכולות האזוריים בדיוק בשביל חיזוק הפריפריה. הבאנו ליצירת תאגידים משותפים לפיתוח אזורי – עיר מרכזית ויישובים סמוכים עם ראייה אזורית על נושאים כפיתוח תשתיות ותעסוקה, חינוך ותכנון סביבתי. השלטון בארץ מאוד ריכוזי, והדרך להביא לצמיחה כלכלית היא בראייה אזורית. כך, בדיוק כמו בחזון של ישראל 2048, ייווצרו מרכזים מטרופוליניים משמעותיים בגליל ובנגב".

גשר

אורלי לוי־אבקסיס

יו"ר גשר, אורלי לוי־אבקסיס, היא דור שני ללוחמים לפיתוח הפריפריות. "גשר מתחברת מאוד ליוזמה של ישראל 2048 וזה ניכר במצע שלנו. להקמת מרכזים שיטפלו בפיתוח הצפון והדרום, ומינהלת לצמצום פערים ולהנגשת מערכות בריאות, חינוך, תחבורה, אזורי תעשייה, תיירות ומנופים נוספים לתושבים שם. כתבנו במפורש: 'יש להקים 4 מרחבים מטרופוליניים חזקים סביב הערים המרכזיות וכך לאפשר ביזור סמכויות מבוקר כך שנוכל לקצר תהליכי תכנון ויישום תוך ראייה מרחבית המשלבת לאומי ומקומי'.

אורלי לוי אבקסיס(צילום: מוטי קמחי)

"כל המצע שלנו עוסק בתכנון לטווח ארוך. 'מערכות הבריאות, רווחה, חינוך ותשתיות זקוקות לתכנון ממושך כדי שלא נמצא עצמנו מקדמים פתרונות טלאי על טלאי כפי שעשתה הממשלה עד כה – שעולים יותר כסף ומביאים מענה חלקי'. זה הנוסח במצע. פיתוח הנגב והגליל יוביל למימוש יעד נוסף שאליו התחייבנו: 'להבטיח צמיחה כלכלית אמיתית, כזו שכולם מרגישים, ולא רק שכבה דקה שנהנית משטף כלכלי בעוד שאר האזרחים מחכים לחלחול של טיפות'".

הימין החדש

אלונה ברקת

לרשימת הימין החדש, תוכנית ברורה להפיכת הנגב למרכז של ממש. בשבוע שעבר, תחת הכותרת "הדרום החדש", חשפה אלונה ברקת, מספר 3 ברשימה, את חזונה לגבי הדרום והנגב בפרט. ברקת, מי שהפכה את הפועל באר־שבע לאימפריית כדורגל, מציבה את תוכניתה לגבי הדרום כתנאי סף לכניסתה לממשלה. התוכנית גם זכתה לשם המחייב "דין הדרום כדין תל־אביב".

"אם הדרום יקבל אותם משאבים כמו בתל־אביב", היא אומרת, "נרתום משוגעים לדבר ונעשה בו מהפכה בדיוק כמו שעשינו בכדורגל. אני עוברת מכדורגל לפוליטיקה כדי לשכפל את המהפכה לשאר התחומים, ולהיות שרת הדרום בממשלה הבאה".

אלונה ברקת(צילום: חגי דקל)

"לפי החלק הראשון בתוכנית, כל יישובי הדרום בטווח הרקטות יקבלו את הטבות המס של קו עימות שנגזלו מהם כל השנים. הן מגיעות למאות ואלפי שקלים בחודש למשק בית. כיום מקבלים הטבות מס משקי בית 7 ק"מ מרצועת עזה, לעומת 9 ק"מ בצפון. לפי התוכנית, יקבלו הטבות גם באשדוד, אשקלון ובאר־שבע, וכך תיושם הוראת פיקוד העורף על 'מצב מיוחד בעורף' ביישובים עד 40 ק"מ מגבול הרצועה.

"נושא שני הוא תעסוקה, שמצבה בדרום הוא הגרוע בארץ. השכר הממוצע הנמוך ביותר, אבטלה כפולה, והכי הרבה עסקים בסכנת סגירה. חייבים להקים בנגב שדה תעופה בינלאומי, נתב"ג 2. הוא יוסיף 30 אלף משרות ויעשה מהפכה תעסוקתית. התשתית קיימת בנבטים, שבו כבר יש מסלולי המראה ונחיתה וגם רישום במרשם התעופה העולמי. גם יש כבר חיבור למרכז דרך כביש 6 והרכבת.

"החלק השלישי הוא בריאות. הפיגור עצום: חצי ממספר המיטות, הרופאים והאחיות לנפש מבמרכז, ותור לרופא מומחה הוא פי 5. סורוקה קורס. פרויקט בית החולים החדש בבאר־שבע מתעכב שנים, ובינתיים תושב הדרום מת 5 שנים קודם, ותמותת התינוקות כפולה. נדאג שיקום בית חולים בדרום באר־שבע, שבית החולים באשדוד יקבל את תוספת המיטות שהוא מבקש, ושיינתנו תמריצים לרופאים".

ברשימה מסבירים שברקת אמנם מתמקדת בדרום, אך הם בהחלט מתחברים לחזון המרכזים של מיזם "ישראל 2048", וגם הגליל יזכה לפיתוח זהה.

איחוד הימין

הרב רפי פרץ

לרב רפי פרץ, יו"ר איחוד מפלגות הימין, יש חזון התיישבותי. לדבריו, "ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, ונמשיך להעמיק את שני הערכים הללו במקביל. הערך הכי חשוב הוא התיישבות. ככל שזו מבוססת יותר, החוסן החברתי חזק יותר. כתושב הדרום חצי מחיי, תחילה בגוש קטיף ואחרי הגירוש בעוטף עזה, אני מאמין שלצד שיפור תשתיות תחבורה ותחבורה ציבורית שיקרבו את הפריפריה למרכז, יש לפתח את הדרום והצפון, כך שיציעו מרכז שוקק משלהם.

הצבעה לאיחוד מפלגת הבית היהודי עם מפלגת עוצמה יהודית לקראת הבחירות (צילום: יובל חן)

"לפני 15 שנה זיהינו שהמשימה היא יישוב הנגב והקמנו את נווה בחולות חלוצה. עתיד המדינה טמון בהתיישבות בנגב ובגליל – אין לנו ביצות לייבש, אך בהחלט יש חבלי ארץ להפריח. יוזמת ישראל 2048 מצליחה להניח חזון ולהתוות דרך למימושו. איחוד מפלגות הימין בראשותי תפעל להרחבה ולחיזוק היישובים הקיימים בנגב ובגליל. יש לתת להם עדיפות ממשלתית בכל התחומים. תמריצים למתיישבים, הסרת חסמים להקמת עסקים, הקמת מרפאות, תקציבים לחקלאים, שיפור תשתיות תחבורה.

הדרום והצפון צריכים להציע מרכז שוקק משלהם, של תעסוקה, בריאות וחינוך איכותיים, שימשכו אוכלוסיות המבקשות את היתרונות של חבלי ארץ אלו. כתושב הנגב אני מודע לאתגרי המקום, מתמודד איתם יום־יום ומחויב לשינוי המצב בכל נפשי".

***