בשורה רעה לחילונים: כולם רוצים את תיק החינוך

תומכי ההדתה רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ', פייגלין הצנטרליסט וחוטובלי חובבת המיתולוגיה הם בין הלוטשים עיניים לתפקיד. וזו סיבה טובה לדאגה

ד"ר רם פרומןפורסם: 03.04.19 , 10:10

תמר זנדברג גילה גמליאל בצלאל סמוטריץ' (צילום: דנה קופל, יואב דודקביץ', חורחה נובומינסקי)

תמר זנדברג, גילה גמליאל ובצלאל סמוטריץ'(צילום: דנה קופל, יואב דודקביץ', חורחה נובומינסקי)

מעולם לא הייתה כמות משתתפים כה רבה בבורסת המועמדים מטעם עצמם לתפקיד שר החינוך. יש בזה משהו מרגש כי אף פעם לא היה ביקוש גדול מדי לתפקיד. אני מעריך שהביקוש נובע גם מהעוצמה התקשורתית של פולמוס ההדתה, שהיה לי הכבוד להיות אחד מאבותיו בתפקידי כיו"ר הפורום החילוני. אבל מרגש פחות, ולפרקים אף מצמרר, לבחון את השמות המובילים במרוץ הזה. חלקם מאיימים להעמיד בצל גם את כהונתו הנוראית של בנט.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

מימין חושקים בתפקיד ראשי איחוד מפלגות הימין – רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. פרץ היה הרב הצבאי הראשי. את תואר גדול המדיתים בצה"ל ראוי אמנם להעניק לקודמו, אביחי רונצקי, אבל גם פרץ לא טמן ידו בצלחת. הוא המשיך במלאכת חיזוק הרבנות הצבאית והפיכתה לגורם מרכזי בצבא. רבני השטח התערבו תחת פיקודו גם בחיי החיילים החילוניים שלא היו מעוניינים במגע עם הרבנות, ומדור תודעה יהודית שהוקם השתלט על משבצת החינוך בצה"ל והפך את ההדתה לכלי החינוכי המרכזי בו.

סמוטריץ' יהיה מעוניין בתפקיד כדי להנחיל את משנתו הקיצונית. הוא מן הסתם יעמיק את המהפכה שעברו לימודי האזרחות כדי להכשיר את דור העתיד לדמוקרטיה המצומצמת שהוא וחבריו מעוניינים להכשיר כאן. עבור סמוטריץ' ההדתה היא לא רק אידאולוגיה המשתלבת היטב בדיכוי החינוך לדמוקרטיה, אלא גם מוקד פרנסה חשוב לבני המגזר שלו, הצובאים על בתי הספר הממלכתיים במסגרת העמותות הדתיות, הגרעינים התורניים ובנות השירות הלאומי. מן הסתם סמוטריץ' ופרץ יקדמו גם את המהלך של בנט לייצר הפרדות מגדריות רחבות היקף באקדמיה.

גם משה פייגלין חולם על התיק, מיד לאחר תיק האוצר או כפרס ניחומים. בשבוע שעבר הזדמן לי לשמוע ראיון ארוך איתו ונדהמתי עד כמה האיש הזה מלא סתירות פנימיות וחסר כל קוהרנטיות. בתחום החינוך הוא דוגל בצמצום לימודי הליבה והפרטה מלאה בצורת שיטת השוברים. כלומר, הוא יגשים את חלומם הרטוב של החרדים שיוכלו להתבצר במערכת שלהם ללא ליבה ועם תשלום מלא מהמדינה – אבל האם זה יעזור גם לחילונים?

פייגלין. לא קוהורנטי(צילום: AFP)

כנראה שלא, כי מצד שני פייגלין דוגל בחיזוק הזהות היהודית של המדינה – ואין כמו מערכת החינוך כדי לחזק זהות שהמדינה חפצה ביקרה. כאן הוא הופך לפתע לצנטרליסטי מובהק. הוא לא מצליח ליישב את הסתירה הזו ועוד רבות אחרות. בין אם הוא ימוטט את מעט הטוב שעוד נשאר במערכת על ידי הפרטה אגרסיבית, בין אם הוא ישתמש במערכת כמכשיר שלטוני כדי לקדם את משנתו המדינית והזהותית הכופה, ובין אם הוא יצליח באופן פלאי לשלב בין שתי הגישות הסותרות – לנו החילונים צפויה תקופה קשה תחת שר חינוך כזה. בינתיים הוא מציג את מערכת החינוך בקלונה לאור מספר בוגריה הרב שנוהה אחר משנה כה חסרת קוהרנטיות ומלאת סתירות פנימיות.

בחירות 2019 - טורים נוספים:

ייתכן גם שתיק החינוך יישאר לבסוף בידי הליכוד, שם מחכות לו לפחות שתי מועמדות מטעם עצמן - ציפי חטובלי וגילה גמליאל. האם עלינו להיות מעודדים מכך? כנראה שלא. חוטובלי, בתפקידה כסגנית שר החוץ, קידמה את ההתבססות על ההבטחה האלוהית לאברהם כדוקטרינת החוץ של ישראל. היא מן הסתם תקדם את המיתולוגיה הזאת כבסיס האיתן לחינוכם של ילדי ישראל ותטביע אותם עמוק בעבר במקום לקדמם לעבר העתיד.

גמליאל, כנראה המינוי הפחות מסוכן לתפקיד, מצהירה על רצונה להתאים את המערכת למאה ה-21. זו אכן מטרה ראויה וברוכה, אבל עד כמה היא משתלבת עם הרוח הלאומנית-דתית ששורה היום בימין הישראלי? גמליאל חווה לאחרונה התקרבות למסורת היהודית, ונותר לקוות שזה לא יהיה מרכיב משמעותי בתפקודה כשרה.

הדתה מסיבית שבאה על חשבון כל כך הרבה דברים אחרים היא ודאי לא הדרך להכשיר תלמידים לעתיד – למעט אולי באיראן. חשוב לזכור שההדתה החלה בזמן כהונתו של גדעון סער כשר החינוך - הוכחה לכך שלא רק שרים חובשי כיפה יכולים להיות הרסניים לחברה החילונית. יתר המפלגות בגוש הימין לא ממש מתעניינות בחינוך, וחלקן גם לא יעבור את אחוז החסימה.

אבי גבאי. מכיר מהבית(צילום: מוטי קמחי)

בגוש המרכז-שמאל אין עניין רב בתיק. כחול לבן עמומים כרגיל ולא מצהירים מה כוונתם לעשות בתיק החינוך. אם יזכו וישאירו אותו בבית, יהיה מן הסתם איש החינוך חילי טרופר אחד המועמדים לתפקיד. הכהונה של שי פירון הוכיחה שהשילוב בין מפלגה חילונית לשר דתי מטעמה לא מועילה לציבור החילוני. פירון שקד על טיפוח ההדתה במערכת, וטרופר היה יועצו הקרוב. זה לא מבשר טובות.

מצד שני, אם אסף זמיר ימונה לתפקיד וימשיך את מה שעשה בתל אביב, מערכת החינוך תרוויח ובגדול. אלא שכאמור, מדובר רק בספקולציות. אין שום הכרזה רשמית של המפלגה בנושא.

במפלגת העבודה יש קונצנזוס שמתחיל באבי גבאי (שמכיר את המערכת היטב דרך זוגתו) על הצורך להיאבק בהדתה וישנם כמה חברי כנסת שהיו יכולים לחולל פלאות במשרד החינוך, אלא שהמפלגה מעוניינת בתיקים אחרים, ומדגישה נושאים חברתיים אחרים, לא פחות חשובים. הערכתי היא שהם לא ילחמו כדי לקבל את התיק.

לעומת זאת, ראשת מרצ תמר זנדברג נחושה לדרוש את תיק החינוך אם תוכל להצטרף לקואליציה הבאה. זאת בשורה משמחת כי אחת הביקורות שהיו לי על מרצ של השנים האחרונות היא על הזנחת תחום החינוך. בראיונות שהיא מעניקה לתקשורת היא מצהירה שמיגור ההדתה תהיה המשימה הראשונה שלה כשרת החינוך. הנה סיבה למתלבטים שבינינו, שמוטרדים מתהליך ההדתה, להצביע למרצ.