לישראל הובאו כמה גופות - רק זו של באומל זוהתה
פרטים חדשים על מבצע "זמר נוגה": במכון לרפואה משפטית קיוו שכל נעדרי הקרב בסולטן יעקוב נקברו יחד, אך גופותיהם של יהודה כץ וצבי פלדמן לא זוהו. אחותו של באומל לנתניהו: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". נציג המדינה לשעבר לעניין הנעדרים, עו"ד אורי סלונים, אמר: "אני מאושר כמו משפחת באומל"
גופתו של נעדר הקרב בסולטן יעקוב, זכריה באומל, הייתה אחת מכמה גופות שהובאו השבוע לישראל במסגרת מבצע "זמר נוגה". בישראל קיוו שביניהן נמצאות גופותיהם של שלושת נעדרי הקרב - כולל יהודה כץ וצבי פלדמן - אולם בדיקת המכון לרפואה משפטית זיהתה רק את באומל, והשלושה לא נקברו יחדיו.
בני משפחה של באומל נפגשו הערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. האחות אסנה הברמן אמרה לו: "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אין מילים אחרות. עוד משהו אני רוצה להגיד: הטוב והמיטיב. במלחמת בר כוכבא, אתה בטח מכיר את הסיפור הזה, יהודי ביתר נפלו בתשעה באב, והובאו למנוחות בט"ו באב, ואז החכמים של הדור התקינו עוד ברכה בברכת המזון: הטוב והמיטיב. הוא היטיב, הוא מיטיב, הוא יטיב לנו. וזו הברכה הארוכה ביותר. בגלל שיש חסר ארוך אז המתח והחסר מתמלא, אפילו קצת. אין ברכה יותר גדולה מזו. זה הטוב והמיטיב, זה מה שאני רוצה להגיד לך".
נתניהו אמר לה: "מאוד מרגש אותי כשאת אומרת את זה. שחוכמת הדורות זו החוכמה הגדולה ביותר. אנחנו כולנו כאן בהתרגשות אין קץ".
ענת כהן פלדמן, אחותו של צביקה פלדמן, אחד משני הנעדרים האחרים מהקרב, אמרה: "אני בשוק ובהלם. אני שמחה שזכריה הגיע לקבורה בישראל ושמחה עבור משפחת באומל. זו שמחה גדולה מאוד שמהולה בעצב. זה נותן לנו פתח של תקווה לגבי אחי. אני מודה שלאורך השנים כעסתי שלא עושים מספיק. היה פה היום ראש אכ"א ואמרתי לו שהייתי בטוחה שמטייחים אותנו ולא מחפשים ולא הופכים כל אבן.
"לא האמנתי לראש הממשלה שהתקשר אליי במיוחד ואמר לי שפוטין מחזיר לנו את הטנק מהקרב. אמרתי לו אז שלא מעניינים אותי ברזלים, מעניין אותי אח שלי. הוא הבטיח לי שהוא יעשה כל למאמץ כדי להחזיר אותם. היום אני מאמינה. עכשיו נותרו אח שלי ויהודה כץ, וזה לא תם. יש לנו תקווה גדולה, ענקית. אני שמחה עבור משפחת באומל. זוהי שמחה נטולת קנאה, כי הם הפכו לבשר מבשרנו".
פרחיה הימן כפיר, אחותו של יהודה כץ, אמרה: "יש לנו רגשות מעורבים. מצד אחד כאב עצום, מצד שני אין שמחה כהתרת הספקות ואני בטוחה שאבן גדולה נגולה מלבם של בני משפחת באומל".
במשך 37 השנים מאז הקרב במלחמת לבנון הראשונה, היו כמה גורמים רשמיים של מדינת ישראל שליוו את המשפחות באופן צמוד במאבק לגלות מה עלה בגורל בניהן. אחד מהם היה עו"ד אורי סלונים, שבמשך זמן רב היה נציג המדינה לעניין השבויים ונעדרים. בעקבות השבת הגופה השבוע אמר סלונים ל-ynet: "אחרי שנים של מאמץ, אי אפשר להשוות כלום לרמת האושר שלי כרגע. אני די בטוח שהיא כמעט כמו זו של המשפחה עצמה. אני באופן אישי חש גאווה גדולה בזה שזה קרה סוף סוף".
מאז מלחמת לבנון הראשונה היה עו"ד סלונים הציג הרשמי בנושא של מרבית שרי הביטחון, ועבור המשפחות שימש ככתף להישען עליה. היום הוא שוחח עם האם מרים והאחיות: "כמובן שדיברתי עם בני המשפחה ואלה רגעים מרגשים מאוד עבורם. אי ודאות שהסתיימה אחרי כל כך הרבה שנים. עצוב מעט שהאב יונה לא זכה להגיע לרגע הזה. יש לי רצון עז שמה שקרה היום יקרה גם לכל שאר השבויים ונעדרים שלנו".
השר לשעבר יעקב פרי, ששימש מתאם ראש הממשלה לשבויים ונעדרים בין השנים 1994 ל-2000, אמר ל-ynet: "זה הישג מודיעיני יוצא מגדר הרגיל ומראה עד כמה מדינת ישראל מוכנה ללכת רחוק בכדי להשיב את בניה הביתה".
המבצע להבאת הגופה, בפיקודו של אל"מ א' מאגף המודיעין, תוכנן בחודשים האחרונים והגיע לשיא לפני כשבוע, עם האור הירוק שניתן לכוחות שהחזירו את באומל המנוח לישראל. "לא הייתה כאן עסקה ולא היה מו"מ להשבתו של באומל. הוא הוחזר בפעילות מבצעית", הבהיר דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס. "אנחנו לא מוסרים היכן נמצאה גופתו. הפעולה הוכיחה שמעולם לא עזבנו את העיסוק בתיק סולטאן יעקוב. המשפחות יודעות שנמשיך לעשות כל מאמץ להשיב הבנים הביתה".
על פי רשת "אל ערבייה", במבצע להשבת הגופה סייעה רוסיה. השבוע, ברגע שאומתה זהותו של החלל, צלצל ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וביקש להיפגש איתו השבוע כדי להודות לו וללבן את הנושאים האחרים שקשורים לסוריה שנשארו פתוחים מהפגישה הקודמת.
קרב סולטן יעקוב (ב-11-10 יוני 1982) התנהל בין כוחות צבא סוריים לכוחות ישראליים שהתחולל ביומו השישי של מבצע שלום הגליל. בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים בין חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. גורל שלושה מתוך השישה לא נודע עד היום. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).
לפנייה לכתב/ת 
