המעגל נסגר: "קשה לי שלא נפרדנו, מי ידע שתהיה מלחמה?"
הרב משה ליכטנשטיין היה חברו ללימודים של זכריה באומל, שנפל בקרב סולטן יעקוב ושרידי גופתו הובאו לישראל השבוע אחרי 37 שנים: "היה גיבור, אידיאליסט ו'אכפתניק'". חברו לנשק דוד ת'ורג'מן סיפר: "יצא לקרב מלא אנרגיות". הלווייתו של באומל תיערך היום ב-19:00 בבית העלמין בהר הרצל
"זכריה יצא לקרב מלא אנרגיות. זו הפעם האחרונה שראיתי אותו". כמה מחבריו של זכריה באומל ז"ל, אחד משלושת נעדרי סולטן יעקוב שגופתו הושבה לישראל לאחר 37 שנים, שרטטו קווים לדמותו של הלוחם שנפל בקרב במלחמת לבנון הראשונה - שעות ספורות לאחר שנודע על כך ששרידיו זוהו והובאו לישראל במבצע מיוחד. הלווייתו תיערך היום (ה') ב-19:00 בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.
ראש ישיבת "הר עציון", שבאלון שבות, הרב משה ליכטנשטיין, שלמד עם באומל בישיבה לפני כמעט 38 שנים - אמר: "ביום כזה, קשה לי שלא להשוות בין גורלו לגורלי. זה נכון שכבר שנים אנו יודעים שהוא כבר לא בין החיים, אבל זה עדיין קשה. כשאני עומד מול אימא שהאמינה שהוא בחיים, ההבדל פה בין 99% עם ספקות ל-100% של ודאות הוא אדיר. אני שמח שהוא מובא לקבר ישראל ושהמשפחה תוכל לעשות לו אזכרה כמו שצריך".
ליכטנשטיין סיפר ל-ynet על היכרותו עם באומל עוד מנעוריו: "זכריה הגיע כמוני בגל העלייה מצפון אמריקה אחרי מלחמת ששת הימים. הוא השתלב בארץ בצורה נהדרת. אני זוכר כיצד כבר אז חשבתי שיש בו הרבה חיוניות ושובבות נעורים.
"יש לי תמונה מהשנה האחרונה לפני שפרצה המלחמה שלא יוצאת לי מהראש כבר שנים: היה לו חיוך של קלילות על הפנים. אני זוכר את אותו בלילה שבו גייסו את כל הקבוצה. אותי גייסו יום לאחר מכן. עד היום קשה לי שלא נפרדנו, שלא דיברנו על מה שיהיה, מי ידע אז שתהיה מלחמה בלבנון?".
מטעם הישיבה פורסמה הודעה רשמית לאחר היוודע דבר השבת גופתו של באומל: "אנו מודים לקדוש ברוך הוא ומברכים את מערכת הביטחון על החזרת גופתו של תלמידנו זכריה שיצא עם רעיו מבית המדרש של ישיבתנו לקרב בסולטן יעקוב לפני 37 שנים". ראשי הישיבה הבטיחו כי יערכו לבן הישיבה אזכרה במועד אחר.
"גיבור, אידיאליסט ו'אכפתניק'"
מי שעוד נזכר בחברו לנשק היה הרב דוד תורג'מן, ראש ישיבת ההסדר בדימונה שלחם שכם אל שכם עם באומל באותה מלחמה. "מרגע ההודעה אני בסערת רגשות" הוא הודה בשיחה עם ynet אמש. "שירתנו ביחד באותה מלחמה, באותה חזית, אני הייתי בטנק 2 והוא בטנק 3".
הרב תורג'מן נזכר בפעם האחרונה שנפגש עם באומל ממש בשדה הקרב. "זה היה בלילה לפני שהוא נכנס. כולנו פחדנו, אבל לא דיברנו על כך. גם זכריה לא דיבר. הוא היה גיבור, אידיאליסט ו'אכפתניק', הוא יצא לקרב מלא אנרגיות. היינו יחד בתפילת מנחה, בשטח הכינוס, זו הפעם האחרונה שראיתי אותו. חיבקתי אותו במהלך ריקוד ושירה בתפילה".
הרב תורג'מן, שמעיד על עצמו כ"חבר של ממש" של נעדר נוסף מהקרב ההוא - יהודה כץ - סיפר כי היה בין האחרונים שראו את הטנק של השלושה הרוס. "הטנק שלי נפגע מוקדם יותר באותו לילה ושלהם נפגע בבוקר. כשהבנו שהם לא חזרו - התחושות היו קשות. חלקן מגיע לסיומו רק היום. אני שמח שזכריה מובא לקבר ישראל. זה מצב טוב יותר מהמצב שהיה עד היום".
למרות סגירת המעגל בכל הנוגע לגורלו של זכריה באומל, הרב תורג'מן מבקש מכוחות הביטחון לא להפסיק לחפש אחר יהודה כץ וצביקה פלדמן. "הכרתי את כץ טוב ואני מתפלל שקדוש ברוך הוא ייתן לקהילת המודיעין שלנו את השכל הישר להגיע אליו ויביאו אותו לקבר ישראל. הייתי רוצה להאמין שהוא חי - אבל אני מבין שהוא כבר לא".
למשפחתו של רס"ל זכריה באומל ז"ל נמסר אתמול אחר הצהריים כי גופתו אותרה במהלך מבצע שזכה לשם "זמר נוגה" ועברה הליך זיהוי במכון לרפואה משפטית באבו כביר. על פי דיווח לבנוני, הגופה אותרה במחנה הפליטים ירמוכ שליד דמשק בסוריה. באומל זוהה באמצעות בדיקות DNA, ויחד עם גופתו הושב גם ציודו האישי, שנמסר אחר הצהריים לקרובי משפחתו.
המבצע להבאת הגופה, בפיקודו של אל"מ א' מאגף המודיעין, תוכנן בחודשים האחרונים והגיע לשיא לפני כשבוע, עם האור הירוק שניתן לכוחות שהחזירו את באומל המנוח לישראל. "לא הייתה כאן עסקה ולא היה מו"מ להשבתו של באומל. הוא הוחזר בפעילות מבצעית", הבהיר דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס. "אנחנו לא מוסרים היכן נמצאה גופתו. הפעולה הוכיחה שמעולם לא עזבנו את העיסוק בתיק סולטאן יעקוב. המשפחות יודעות שנמשיך לעשות כל מאמץ להשיב הבנים הביתה".
קרב סולטן יעקוב (ב-11-10 יוני 1982) התנהל בין כוחות צבא סוריים לכוחות ישראליים, והתחולל ביומו השישי של מבצע שלום הגליל. בסיום הקרב נמנו 20 הרוגים בין חיילי צה"ל, עשרות פצועים ושישה נעדרים. גורל שלושה מתוך השישה לא נודע עד היום. נסיבות ומהלכי הקרב עמדו במוקד מחלוקת מחקרית וציבורית, ככל הנראה בשל תוצאותיו הקשות, אי-הוודאות לגבי גורל הנעדרים וטענות שונות שהופנו כלפי מפקדי הקרב (שהפכו בחלקם לאישים פוליטיים).