"חושבים שאנחנו יכולים לכתוב רק על פוליטיקה"
לקראת צאת ספרו "אותו הים" בבריטניה מתקומם עמוס עוז על הסטריאוטיפ שדבק בו ובנו
בימים אלה נמצא הסופר עמוס עוז בלונדון לקידום מכירות הספר "אותו הים", שיצא בשבוע שעבר לחנויות ברחבי בריטניה.
הספר עצמו מוגדר כסיפורת פואטית המתמקדת באהבה, משפחה ואובדן והעיתונות הבריטית נשמעת מאוכזבת מהעובדה שקיימת בו התייחסות בודדת בלבד לתהליך השלום. נראה כי העובדה שהפוליטיקה משחקת תפקיד מינורי ביצירה לא מתיישבת עם תדמית "דובר השמאל השפוי" שדבקה בעוז בבריטניה, ובמקומות אחדים מציגים אותו כמודל 2001 מרוכך. בלית ברירה נאלצים הבריטים להודות כי הספר "אותו הים" הוא יצירת אמנות א-פוליטית שמשמשת מפלט מהמולת הקונפליקט אולם למרות זאת, לאחת מהביקורות שנכתבו על הספר, הוצמדה תמונה של מתנחל מהגדה ותחתיה נכתב "אלגוריה למשבר במזרח התיכון".
בראיון שנתן עוז מבית אחיו בלונדון אמר: "אני מוצא את זה מאד מביך ומבלבל, זה כמו לצרף למאמר על ספר שנכתב על-ידי סופר בריטי, תמונה של אוהדי כדורגל חוליגנים".
בידיעה שפורסמה ב"Guardian" הבריטי אמר עוז כי הוא חש סוג של השפלה מהדרך בה נוהג העולם כלפי סופרים מארצות "בעייתיות", כהגדרתו. "חושבים שאנחנו יכולים לכתוב רק על פוליטיקה. אף אחד לא ציפה מוירג'יניה וולף לכתוב על הסכמי מינכן, אבל כולם חשבו שמן הראוי שספרי החדש יהיה על האינתיפאדה האחרונה", אמר.
חשיבות הדברים שאינם בכותרות
למרות חוסר הנוחות שהוא כביכול מביע, עוז לא מתנער לחלוטין ממסרים פוליטיים: "ההצהרה הפוליטית בספר היא חשיבות הדברים שאינם נמצאים בכותרות העיתונים. גם בארצות מוכות סופות טורנאדו, אנשים עדיין מודאגים מתשלום המיסים, הם מפנטזים על קידום בעבודה ויש להם חלומות על אשת השכן, גם כשההוריקאן הבא מתקרב". בראיונות שונים הוא מנסה נואשות להסביר שישראלים נעים מעבר לתחום הצר שבין התנחלויות למקומות הקדושים, ספרדים ואשכנזים, חילוניים ודתיים.
למרות האכזבה כי אין מדובר בספר פוליטי, הביקורות בבריטניה מהללות ומשבחות. יש הטוענים כי מדובר בעבודתו הטובה ביותר של עוז עד כה. "בכל אחד מהעמודים, שבחלקם לא יותר משלוש או ארבע שורות של טקסט, מבריקה ומצוחצחת שירה מסותתת באבן", נכתב באחד העיתונים. עוז עצמו לא מבטל את הקביעה הזו: הוא עבד על הספר כחמש שנים ורואה בו סגירת מעגל. "סוף סוף הגשמתי את הפנטזיה לגשר בין כתיבת סיפורת לשירה, בין כתיבת ספרות ועשיית מוזיקה. אני רואה בספר יצירה שדומה לשירה בקוראל, כלומר, אוסף רב גוני של קולות".