"כשיש טכנולוגיה בכיתה - התלמידים נרתמים"
מבחנים על המחשב, סקייפ עם הקצה השני של העולם: כנס החינוך של מיקרוסופט מנסה להפיח חיים חדשים במערכות החינוך. "השינוי הכי חשוב כבר קרה - התלמידים שלנו רואים את הקשר בין הפיזי לדיגיטלי כטבעי לגמרי". מורה ישראלית: "בהתחלה חשבו שאני משוגעת, כיום בית הספר במקום אחר"
יותר מ-500 מורות, מנהלות, רכזים ואנשי חינוך מ-90 מדינות בעולם התאספו השבוע בפריז כדי לחגוג הצלחות חינוכיות כנגד כל הסיכויים: תחת החסות של מיקרוסופט, המארגנת את כנס Education Exchange (או בקיצור E²) זו השנה החמישית עבור חברי קהילות המחנכים שלה ברחבי העולם, נרקמים פה שיתופי פעולה חוצי גבולות. אבל יותר מהכול בוחנים כאן תחת עדשת המיקרוסקופ את הפוטנציאל של הטכנולוגיה לשמש מנוע צמיחה אמיתי לשינוי חינוכי. הכנס, שנמשך שלושה ימים, כולל הרצאות, סדנאות מעשיות ושוק רעיונות ומיזמים - והוא נעשה מתוך רצון להעניק השראה.
כנס E² מתנהל כמו יקום מקביל: לעומת הפסימיות, הרפיון והאכזבות שמאפיינים את התפישה של מערכות חינוך - לא רק בישראל, אלא כפי שמתברר גם ביותר מדי מדינות אחרות - כאן דווקא חוגגים. במשך שלושה ימים המחנכות והמורים מקבלים את התחושה שהם עושים את העבודה הכי חשובה בעולם.
"בכל פעם מדהים אותי לגלות מחדש עד כמה המורים שמגיעים לכאן לא מקבלים הכרה על הפרויקטים שהם מובילים - לא במדינה שלהם, ואפילו לא בבתי הספר שהם עצמם עובדים בהם", אומר אנתוני סלסיטו, סגן נשיא בכיר במיקרוסופט העולמית לתחום החינוך. "הצמיחה של כל הכלכלות במדינות שמיוצגות כאן תתאפשר רק בזכות רפורמות בחינוך, לכן אנחנו חייבים את המורים האלה שידחפו קדימה את כל האחרים".
לדבריו, "חינוך זה כנראה התחום שמשתנה ומתפתח הכי לאט בהשוואה לתחומים אחרים, אבל השינוי הכי חשוב כבר קרה - התלמידים שלנו רואים את הקשר בין הפיזי לדיגיטלי כטבעי לגמרי, הם חושבים באופן אחר לגמרי על העולם שבו הם חיים, רואים את החיים שלהם כיותר גלובליים ועסוקים בנושאים שאני בחיים לא חשבתי עליהם בגיל הזה. אז השינוי כבר קורה, עכשיו האתגר האמיתי הוא להאיץ אותו ולהכין אותם בצורה הטובה ביותר".
החזון הזה הוא לא מדע בדיוני. לא עסוקים כאן בטכנולוגיות מדומיינות - התלמידים לא משחקים עם הולוגרמות בשיעור מתמטיקה (על אף שגם זה כבר לגמרי אפשרי), וממש לא בהכרח מהנדסים רובוטים. המיקוד כאן הוא דווקא בכלים יומיומיים שכבר מוטמעים בפלטפורמה של מיקרוסופט, ושבהרבה מקרים מחנכות ומחנכים פשוט לא מודעים אליהם, או מעדיפים בעצמם לדבוק במוכר מאשר להתעסק עם חרדות טכניות.
אחת הדוגמאות הבולטות כאן הוא כלי ה-Immersive Reader, שמוטמע בכל תוכנת וורד או וואן נוט של מיקרוסופט, ומאפשר לתלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות למידה או מוגבלויות אחרות להיות חלק מהנעשה בכיתה ולהתמודד עם האתגרים בצורה טובה ופשוטה יותר. יש כאן סרגל קריאה וירטואלי לתלמידים שסובלים מדיסלקציה, הקראה של טקסט, תרגום לעשרות שפות, חלוקה אוטומטית לפעלים ושמות עצם למשל, או חלוקה לפי הברות, מצבי קריאה משתנים לפי צבעים, ריווח, פונטים ואפילו מילון גרפי בלחיצת כפתור. גם לסובלים מדיסקלקוליה יש כאן אפשרות לפתרון משוואות ותרגילים מתמטיים ולהצגה נוחה של הדרך והשלבים השונים.
פלטפורמות שיתופיות כמו Teams מאפשרות הכללה של תלמידים בעלי לקויות ראייה או שמיעה במטלות קבוצתיות, מבחנים ומשימות שמבוצעות באמצעות Forms מקילים על המורים גם בתכנון השאלות וגם במתן פידבק ובניתוח של התוצאות, ושיחות סקייפ עם כיתות מהקצה השני של העולם מתבררות כפופולריות במיוחד בקרב תלמידים, ומצליחות לעורר סקרנות אמיתית כמעט לכל נושא.
בקמפוס של מיקרוסופט בפריז, החברה מחזיקה חלל כיתתי שאליו מוזמנים מורים להירשם עם הכיתות שלהם, ולהגיע לסדנאות מיוחדות בנושאים קצת יותר חדשניים: שם לומדים לכתוב קוד באמצעות המהדורה החינוכית של מיינקראפט הפופולרי,
או לעצב ינשוף תלת-ממדי באמצעות תוכנת צייר 3D, שאותו אפשר גם להדפיס בסוף השיעור במדפסת תלת-ממד.
על המדף בכיתה מכשירי הולולנס ומשקפי
המציאות המעורבת, ובארונות יש מערום של מיקרוסופט סרפס - בגרסת הטאבלט או המחשב הנייד. במרכז החדר ניצב מסך ענק, ותלמידי כיתה ח' הסקרנים, שבמקרה נמצאים כרגע בסדנה, יושבים מולו מרותקים. אבל בזמן שהחווייה בכיתה כזו היא חד-פעמית, ונועדה רק לתת מעין טעימה עבור התלמידים ועבור המורים שמלווים אותם, הפתרונות האחרים - שמצריכים בדרך כלל תנאים שכבר יש כמעט בכל בית ספר כמו מעבדת מחשבים מתפקדת, חיבור לרשת וגישה לפלטפורמת 365 - יכולים לתת יותר.
הקשר הישראלי
הנציגות הישראלית בכנס כוללת שלוש מורות שכבר עושות שימוש רחב בכלים האלה, ומובילות גם את הקולגות שלהן להתגבר על החשש ולצעוד קדימה. אתי רחימי מתיכון המר דרכא בבת ים, זורית יאסין מבית ספר ויצמן בבית יהושע ואורית אפלבוים מבית ספר סוקולוב בבת ים נבחרו להציג את היוזמות שלהן השנה בכנס. כולן מתפקדות גם כרכזות תקשוב בבתי הספר שלהן, וכולן עסוקות בפתרונות טכנולוגיים לאתגרים חינוכיים.
"ברגע שמכניסים טכנולוגיה לפדגוגיה, זה רותם את התלמידים באופן מיידי כי זה טבעי אצלם", אומרת אפלבוים. "גם המורות מגלות פתאום שהן יכולות. לנו זה עושה חשק לעבוד, ולתלמידים זה עושה חשק לחקור ולגלות. זו פשוט למידה חווייתית, והשיעור כולו נראה אחרת".
"כשמורה אומר לי 'אני צריך מחשב אחד לכיתה', אני עונה לו 'זה לא טכנולוגיה'. לקחת מחשב אחד ולחבר אותו למצגת לשיעור זה לא נקרא להיות טכנולוגי, זה מקסימום לחסוך לעצמך כתיבה על הלוח", אומרת רחימי. "לעומת זאת, להשתמש ממש בכלי של תקשוב, של תקשורת, זה כבר יותר מסובך כי צריך לעשות הכנות, זו הסתגלות גם למורים. בהתחלה הייתה התנגדות, חשבו שאני משוגעת. כיום בית הספר במקום אחר לגמרי, ואנחנו מברכים על זה".
בבית הספר של יאסין, שכבר מבוסס מבחינה טכנולוגית, מתקיימת גם תוכנית "המיזם" של מיקרוסופט לתלמידים בכיתות ה'-ו'. "זו תוכנית שבמהלכה הם נדרשים להקים חברות בקבוצות, לחשוב על רעיון, לערוך סקרי שוק ולנהל טבלאות פיננסיות - להוציא אותו לפועל מהתחלה ועד לשלב המוצר הסופי", אומרת יאסין. "לפני שנתיים תלמידי בית הספר זכו בתחרות העולמית ונסעו לביקור במטה מיקרוסופט ברדמונד, וושינגטון. זו תוכנית מאוד מבוקשת על ידי התלמידים, והשנה הם עובדים על רעיונות מדהימים. אין מצב שהם לא זוכים".
הכותבת היא אורחת מיקרוסופט בפריז
