גברים במלכודת הסופר - האם יצליחו במבחן הקניות?

שני חברים יצאו לסופר, אותו סופר, כל אחד בזמן אחר, מצוידים כל אחד ברשימת קניות מורחבת, 41 פריטים כראוי לערב חג. המשימה: לקנות באופן חכם. קטן עליהם: שניהם צרכנים מנוסים, מפוכחים, שאחראים על הקניות במשפחותיהם. אחר כך יצאתי לסיבוב באותו סניף, ואיתרתי את כל מלכודות הקניות שהם לא ראו, ובחלקן נפלו.

מנכ"ל קיקו מילאנו: "למרות העלויות הגבוהות כאן, אנחנו זולים מאחרים"

שלא יעבדו עליכם: כך נפלנו בקניות לחג

שוב יוזמה להחליף את מדבקות המחירים ברשתות בצג אלקטרוני: שר הכלכלה מתנגד

היו כאלה בשפע. יניב, למשל, קנה שקיות אשפה ריחניות (בניגוד לעופר שקנה שקיות לא ריחניות) ושילם 79% יותר - על הריח. עופר, מסויט מתורים, ברח מהתור שבמעדנייה ובמקום זה קנה גבינת עמק ארוזה במחיר הגבוה בכ-90% מהמחיר במעדנייה. כל אחד והנפילות שלו.

המשימה: לקנות באופן חכם(צילום: Shutterstock)

נקודת התורפה המשותפת - "סינדרום הרשימה". יציאה לקניות עם רשימה היא אמנם אל"ף-בי"ת של קנייה צרכנית מושכלת, ובולמת בולמוסים של קניות מזדמנות ומיותרות - אבל הרשימה לא קדושה. הג'ונגל על המדפים מחייב לעיתים לחרוג מהרשימה. בדיקת מותגים אלטרנטיביים, חיפוש במדפים העליונים והנמוכים - יכולים לייצר חיסכון בקלות. הגברים שלנו כמעט התעלמו מהאפשרות הזאת. ועוד שגיאה: הם לא השתמשו במחשבון שבסלולרי שלהם, ולא בדקו את המוצרים לפי מחיר ל-100 גרם (או מחיר לליטר). אילו עשו זאת, היו חומקים מהרבה תרגילים שעושות הרשתות עם גודלי האריזות והמחירים.

חלק מהמוצרים ברשימה היו של מותגים ספציפיים, חלקם הוגדרו רק באופן כללי, ואיפשרנו להם להחליף עד חמישה מוצרים ברשימה, אבל הם לא השתמשו באפשרות הזאת. הם נצמדו בדרך כלל למותגים, למרות שהמותג הפרטי יכול להשתלם יותר. יניב: "לא השקעתי מחשבה אם להחליף או לא. היצרנים בלטו, ונפלתי על זה. בדרך כלל לא משנה לי - אם זה חסכוני ובאותה איכות, אין לי בעיה לרכוש מותג פרטי. לא אחליף משהו שאני מחובר לטעם שלו, אלא אחכה למבצע - קפה, שתייה קלה, חלב. בתבלינים אלך על הזול, אפילו בגבינה צהובה אין לי בעיה".

עופר: "שמתי לב למותגים הפרטיים במחלקת מוצרי הניקוי, שם ביליתי הכי הרבה זמן כדי לאתר פריטים. בסך הכל אני לא מכיר את עולם המותגים הפרטיים, כי בשוק הכרמל, שבו אני נוהג לקנות, אין מותג פרטי. עם זאת, אין לי בעיה עם הרעיון כל עוד אין עניין של טעם - אורז מתקבל, אבל שקדי מרק לא הייתי קונה ממותג פרטי". התוצאה: יותר מרבע מהפריטים ברשימה אפשר היה לקנות "חכם" יותר. בקנייה בסכום כולל של כ-700 שקל, זה לא עניין שיש לזלזל בו.

עופר מתן מתל אביב - כתב ממון, נשוי + 1

איפה הוא קונה? בשישי בשוק הכרמל, עם מעט השלמות בסופרים.

איך הוא בוחר איפה לקנות? "אני קונה בשוק כי אני גר קרוב ולא צריך להזיז את האוטו ולחפש חנייה, ואוהב את חוויית הקנייה, את השיח עם המוכרים הקבועים שיודעים מה אני אוהב, בשוק אני פחות מתעניין במחיר, יותר במה אני קונה, הרבה יותר ירקות ופירות, פחות מוצרים מעובדים. בריא. משלים באושר עד מעט מוצרים שזולים יותר - קפואים, נקניק לפעמים, בירות שזולות יותר".

מה הוא לא אוהב? "אני לא יודע ולא תמיד זוכר איפה כל דבר נמצא. במכולת בשוק אני מכיר את הבעלים ושואל. בסופר שבו ביקרתי 70% מהאנשים היו עובדות שליקטו מוצרים להזמנות און ליין, ותפקידן אינו להסביר ללקוחות איפה כל מוצר נמצא, אם כי מדי פעם הן עשו ג'סטה". לא אוהב מבצעי כמויות, למעט במוצרים קטנים כמו משחות שיניים, "כי אין לי מקום אחסון". לא אוהב להשוות מחירים מראש באפליקציה - "מעיק, אין לי כוח להתעסק בזה".

בכמה מוצרים פספס? 13 (במקרה אחד שלא באשמתו).

בכמה הצטיין? 6.

עופר מתן (צילום: צביקה טישלר)

ומה לגבי הפספוסים של עופר? 

מה קנה: 258 גרם אגוזי מלך בתפזורת, ב-20.38 שקלים (79 שקל לק"ג).

מה עדיף: אגוזים ארוזים במכל שקוף, 200 גרם, באותו מחיר לק"ג (כפי שקנה יניב) - בגלל איכות האגוזים. האגוזים שמילא עופר בשקית נראו לא טריים. 

מה קנה: גבינה ארוזה מהמקרר ב-15.80 שקלים (79 שקל לק"ג).

מה עדיף: לקנות במעדנייה במשקל (כמו שעשה יניב) - 41.7 שקלים לק"ג, חיסכון של 90%.

גבינה צהובה עמק. ארוזה או מהמעדנייה?(צילום: צביקה טישלר)

מה קנה: משקה קל מנגו של פרימור, 1.5 ליטר, ב-6.50 שקלים, כי לא היה נקטר מנגו.

מה עדיף: נקטר תפוז 1 ליטר (הבחירה של יניב). למרות שהמחיר גבוה יותר (7.90 שקלים), במשקה הקל יש רק 10% פירות, לעומת 20% - 50% בנקטר.

מה קנה: זוג של מילקי מוס שוקולד בשבעה שקלים (יניב קנה מילקי אקסטרה בודד). מחיר גביע בודד: 3.90 שקלים.

מה עדיף: עופר היה יכול ליהנות משלישיית מילקי מוס שוקולד ב-9 שקלים. כלומר, שלושה שקלים ליחידה. 17% חיסכון.

מה קנה: אריזה בודדת, 100 מ"ל, ב-9.90 שקלים.

מה עדיף: שלישיית אריזות (75 מ"ל כל אחת) ב-19.90 שקלים (כמו שקנה יניב). המחיר ל-100 מ"ל - 8.84 שקלים, זול ב- 11%. לא דרמה, אבל למה לשלם.

מה קנה: ביקש מהקצב וזה נתן לו אריזה מוכנה עם 472 גרם, בכשרות מהודרת, ועליה מדבקות "שניצל דק דק", ו"פרימיום", לא ברור מה זה. הוא שילם 21.19 שקלים על בסיס 44.90 שקלים לק"ג. האריזה לא קשיחה ולא נוחה.

מה עדיף: עדיפה הבחירה של יניב, שלקח "שניצל דק דק" באריזה קשיחה שהכילה 759 גרם. הוא שילם 30.28 שקלים, כשהמחיר לק"ג הוא 39.90 שקלים. הבשר נראה טוב באותה המידה, וגם האריזה נוחה יותר לשימוש. ייתכן שהאריזה שקנה עופר יקרה יותר מאחר שמדובר בכשרות מהודרת.

מה קנה: הקצב טחן לו, לפי ראות עיניו, 534 גרם חזה בקר, עליו שילם 20.83 שקלים על בסיס 39 שקל לק"ג.

מה עדיף: עדיפה ההחלטה של יניב, שקנה בשר צלעות, שהוא עדיף לטחינה. הוא שילם 21.61 שקלים ל-554 גרם, על בסיס 39 שקל לק"ג. בבשר טחון בקצבייה חשוב סוג הבשר לא פחות מהמחיר והמשקל.

מה קנה: את האופציה היקרה ביותר - הקטנים, 13-17 יחידות באריזה, ב-10 שקלים.

מה עדיף: לקנות את הגדולים, 7־9 יחידות לאריזה, ב-6.30 שקלים (כמו שעשה יניב). על המלפפונים הקטנים אתם משלמים 59% יותר.

מה קנה: פלמוליב ירוק 750 מ"ל באריזה שקופה אטרקטיבית ב-9.90 שקלים, שעמדה על המדף בגובה העיניים. "כי יש לי כזאת בבית" (יניב בחר באותה אריזה בצבע אחר).

מה עדיף: להרים את העיניים - על המדף העליון, הפחות נוח לגישה, יושבת אריזת ליטר ותיקה, שנמכרת בשתי יחידות ב-20 שקל, כלומר 10 שקלים לליטר, לעומת 13.2 שקלים לליטר לאריזה שנבחרה, פער של 32%.

מה קנה: ג'ל פרסיל 2.5 ליטר ב-32.90 שקלים (כמו יניב).

מה עדיף: לשקול לנטוש את המותג, שמכווץ אריזות כל הזמן. על המדף העליון יש מיכל ג'ל קולון חמישה ליטרים ב-24.90 שקלים, כלומר 12.45 שקלים ל-2.5 ליטר - ב-164% יותר.

יניב פורמנסקי מגבעתיים, עורך ב"ממון", נשוי + 2

איזה צרכן הוא? קונה קנייה משפחתית פעם בשבוע, משקיע בהשוואות מחירים, מודע למחירים.

איפה הוא קונה? נע בין שופרסל דיל, יוחננוף, קצת השלמות בחצי חינם.

איך הוא בוחר איפה לקנות? דוגם סניף ברשת לפני שמצרף אותה לפורטפוליו. מחפש מחירים וחוויית קנייה, לכן משתדל שלא לקנות בסניפים העירוניים, אלא במקרה של מחסור בפריט, בעיקר מהמוצרים בפיקוח. לרמי לוי הולך רק לעתים נדירות כדי להימנע מעומס.

מה הוא לא אוהב? מבצעי כמויות. "שיקול האחסון משפיע, לא רוצה למלא את הבית בג'אנק, כי מרוב מוצרים אתה לא רואה ושוכח להשתמש במה שיש מאחור". שונא גם לעמוד בתור בקופות, תור ארוך שולח אותו לקופות עצמיות.

בכמה מוצרים פיספס? 14 (בשלושה מתוכם שלא באשמתו).

יניב פורמנסקי(צילום: דנה קופל)

והפספוסים הבולטים של יניב?  

מה קנה: "למוכר הייתה חתיכה מוכנה של כ-730 גרם, אז לקחתי".

מה עדיף: להיצמד לכמות שצריך. יניב שילם כ-20 שקל יותר, במוצר יקר שנמכר גם אחרי שתי הוזלות ב-79.90 שקלים לק"ג.

מה קנה: שקיות ניקול ריחניות, 40 שקיות ב-23.90 שקלים.

מה עדיף: אותן שקיות בלי ריח (כמו שבחר עופר), 60 שקיות ב-19.90 שקלים. במחיר לשקית שילם 79% יותר, על הריח. מוגזם.

מה קנה: תה ירוק מיקס, 25 שקיות, ב-22.90 שקלים במבצע, במקום 24.90 שקלים (גם עופר בחר באותו תה, בטעם נענע).

מה עדיף: שניהם פיספסו, כי באזור אחר בסופר היה מבצע טוב יותר - אריזת תה ויסוצקי ירוק 15 שקיות ב-10 שקלים, כלומר 16.66 שקלים ל-25 שקיות - זול ב-37% ממה שקנו.

מה קנה: אורז פרסי סוגת ב-9.90 שקלים (גם עופר קנה אותו).

מה עדיף: מותג הבית של שופרסל ב-5.90 שקלים - 40% פחות.

מה קנה: יחידה אחת של טונה סטארקיסט "לייט" 4% שומן במים ושמן קנולה, 98 גרם משקל מסונן, ב-8.90 שקלים. המחיר ל-100

גרם מסונן: 9.08 שקלים.

מה עדיף: רביעיית טונה בשמן קנולה, 112 גרם מסונן כל אחת, ב-24.90 שקלים, כלומר 6.23 שקלים ליחידה (כפי שעשה עופר). המחיר ל-100 גרם מסונן: 5.56 שקלים. יניב שילם ב-64% יותר. בנוסף, שתי האריזות מכילות 70% טונה, אבל הבודדת מכילה 22.5% מים ורק 7% שמן, לעומת 29.5% ברביעייה.

מה קנה: סוד לרצפה 1.25 ליטר, ב-18.90 שקלים.

מה עדיף: עדיף סוד לרצפה שני ליטר, שנמכר ברשתות מתחרות במחיר זהה ואף בפחות (17.90 שקלים), אלא שיניב לא יכול היה לקנות אותו, כי שופרסל משום מה מעדיפה להחזיק את האריזה הקטנה והיקרה, גם בסניף הדיסקאונט שלה.

מה קנה: אריזה של 80 גרם ב-4.30 שקלים.

מה עדיף: לקנות במבצע מארז שש יחידות של 80 גרם ב-14.90 שקלים (כמו שעשה עופר), שהם 3.10 שקלים ל-100 גרם - פער של 75%. זה מוצר בעייתי בגלל מגוון המארזים. בסניף הזה גילינו לא פחות מארבעה סוגי אריזות - במחירים שונים ל-100 גרם. בחטיפים, ובעיקר במבה וצ'יפס, חשבו את המחיר ל-100 גרם. האריזה שבחר יניב היא היקרה ביותר - 5.37 שקלים ל-100 גרם.

במבה במארז או בבודדים? מה עדיף?(צילום: צביקה טישלר)

מה קנה: נייר 32 גלילים של "לילי", 39.90 שקלים.

מה עדיף: נייר טואלט של שופרסל, 29.90 שקלים (כמו שעשה עופר). זאת למרות ששופרסל "חותכים פינות" בכמות הנייר: כ-15 מטרים פחות (573.44 לעומת 588 מטרים ב"לילי"), וגם הדפים קצת יותר קטנים. עדיין כדאי יותר, אבל הקטנוניות מעצבנת. זהו אחד המוצרים הקשים ביותר להשוואה, בגלל סימון מחירים לקוי בדרך כלל. אל תשכחו לבדוק כמה גלילים, מה אורך הנייר ומה גודל הדף. הכל כתוב.

מה קנה: את המוצר שביקשנו ב-4.50 שקלים (כך גם עופר).

מה עדיף: שלישיית פטריות שמפיניון חתוכות 400 גרם של שופרסל, במבצע ב-10 שקלים - זול יותר ב-26% , ואין הבדלי איכות. אבל אל תקנו את הפטריות של שופרסל באריזות בודדות, כי אז המחיר פחות משתלם - 4.60 שקלים.

מה קנה: 1.47 ק"ג. "לקחתי כמה פלפלים ולא היה משקל קרוב, אז שאלתי עובד כמה לדעתו זה קילו, והוא אמר 4-5 פלפלים".

מה עדיף: לא להתבייש להוציא פלפל מהשקית בקופה. כשקונים יותר ממה שצריך, זה מגדיל את הסיכוי שחלק יתקלקל וייזרק.