עם דובים, במינוס 50: חיילים רוסים מול הקוטב
בזמן שטראמפ זונח את הקוטב הצפוני האחיזה של פוטין מתחזקת. רוסיה מייחסת חשיבות אדירה להתבססות באזור הארקטי שעשיר במשאבים. בבסיס "התלתן הצפוני" מנסים שלא לקפוא מקור ונזהרים מדובי קוטב וזאבים. "אנחנו שומרים על המולדת", אומר חייל שיוצא הביתה פעם בשנה
משגרי הטילים נוסעים בכבישים קפואים, ומערכות ההגנה האוויריות פונות לכיוון השמיים. בסיס "התלתן הצפוני" של רוסיה באזור הארקטי הוא נקודה אסטרטגית, וחלק מהמאמץ של רוסיה להראות את עוצמתה באזור הקוטב שעשיר במשאבים.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
המבנים בבסיס "התלתן הצפוני" (שנקרא תלתן בגלל צורתו) צבועים בצבעי הדגל הרוסי: כחול, לבן ואדום. המבנים צמודים אחד לשני, כדי שהחיילים יוכלו לעבור ביניהם מבלי לקפוא מקור. הטמפרטורות באזור מגיעות למינוס חמישים מעלות במהלך החורף. גם בעונת הקיץ הקצרה באזור הארקטי בדרך כלל מקפיא בלילה.
הבסיס האסטרטגי נמצא באי קוטנלי, בין ים לאפטב לים סיביר המזרחי. כרגע יש בו 250 חיילים. הם אחראים על תחזוקת מתקני המעקב האוויריים והימיים, ועל מערכות ההגנה בחוף – כמו טילים נגד ספינות. לחיילים בבסיס "התלתן הצפוני" יש מספיק אספקה כדי לפעול בצורה עצמאית לחלוטין במשך יותר משנה.
"המשימה שלנו היא לעקוב אחרי המרחב האווירי בנתיב הימי הצפוני", אמר מפקד הבסיס ולדימיר פסצ'ניק. "יש לנו את כל מה שאנחנו צריכים בשביל השירות ותנאי המחייה שלנו".
רוסיה היא לא המדינה היחידה שמנסה להתחזק באזור הארקטי. בתקופה שבה השטח של הקוטב קטן לאור ההתחממות הגלובלית החליטו גם מדינות אחרות לנצל את ההזדמנות לחפש משאבים ולבחון נתיבים חדשים של שייט וסחר. ארה"ב, קנדה, דנמרק, נורבגיה וסין – כולן מפגינות נוכחות באזור ומראות עניין הולך וגובר בקוטב.
למרות שדונלד טראמפ מתייחס לאזור הארקטי כזירה של תחרות ביטחונית וכלכלית מול רוסיה וסין, עדיין לא נראה שהאזור נמצא גבוה בסדר העדיפויות של מדיניות החוץ שלו. מאז שטראמפ נכנס לתפקיד הוא לא מינה איש לתפקיד הנציג המיוחד לאזור הארקטי.
רוסיה, בניגוד לארה"ב, מדגישה שוב ושוב את החשיבות הגדולה של נוכחותה באזור הארקטי. לפי ההערכות באזור יש כרבע ממשאבי הנפט והגז שטרם התגלו בעולם. ולדימיר פוטין טוען ששווי המינרלים באזור הארקטי הוא 30 טריליון דולר. רוסיה מגבירה את הנוכחות באזור, מה שגרם לשכנות שלה להתעורר.
"ברוסיה המסלול הימי הצפוני נחשב לבוננזה עם פוטנציאל כלכלי גדול", אומר פלמינג ספלידסבואל הנסן מהמכון הדני ליחסים בינלאומיים. "לכן יש צורך ביכולות צבאיות באזור. הן כנראה אמורות להיות הגנתיות, אבל המערב מפרש אותן כהתקפיות".
כריסטיאן סואבי כריסטנסן, חוקר באוניברסיטת קופנהגן, אמר שנורבגיה מודאגת מההגמוניה הרוסית באזור הארקטי. "נורבגיה היא מדינה קטנה, שהשכנה שלה היא רוסיה הגדולה – שמפגינה ממש לידה את עיקר הכוח הצבאי שלה. נורבגיה מפחדת מאוד".
ב-2015 טענה רוסיה בפני האו"ם לבעלות על שטח של 1.2 מיליון קמ"ר באזור הארקטי. הקרמלין משקיע משאבים אדירים כדי לשפץ את המתקנים מהתקופה הסובייטית באזור. הבסיס הצבאי שהיה באי קוטנלי ננטש אחרי פירוק ברית המועצות ב-1991. מאמץ גדול הושקע כדי להקים את הבסיס החדש, "התלתן הצפוני", שבנייתו החלה ב-2014.
קבוצה של עיתונאים שהגיעה לסיור בבסיס מטעם משרד ההגנה ראו משגרי טילים נגד ספינות ומערכות הגנה אוויריות, שירו לעבר מטרות במסגרת תרגיל. בדרך כלל מונע הצבא הרוסי מתקשורת מערבית לבקר במתקנים באזור, כך שמדובר בהזדמנות נדירה לראות מקרוב את אחיזתה של רוסיה בקוטב.
החיילים בבסיס אומרים שהם גאים לשרת בצבא הרוסי, ולא נשברים ממזג האוויר. "להוכיח לעצמי שאני מסוגל מעלה לי את הביטחון העצמי", אמר אחד החיילים, סרגיי בלוגוב. "מזג האוויר הוא האויב שלנו כאן, אז אנחנו צריכים לשמור על עצמנו כדי לשרת את המולדת". מזג האוויר הקיצוני והרוחות העזות מקשות על החיילים לצאת החוצה. גם הרכבים שמותאמים לתנאים החורפיים מתקשים לזוז כשהטמפרטורות קיצוניות, ואפילו חומרי הסיכה קופאים.
בדצמבר דיווח שר ההגנה סרגיי שויגו לפוטין בדצמבר שהצבא בנה מחדש – או שיפץ – כמה מתקנים באזור הקוטב, שיפץ מסלולי המראה ופרס מערכות הגנה אוויריות. שיפור התשתיות אפשר לצבא הרוסי לשפר את סריקות המכ"ם בחזית הארקטית – שטח של 22,600 ק"מ, ולשלוח מטוסי קרב להגן על המרחב האווירי של רוסיה. צבא רוסיה גם הקדיש זמן לניקיון האזור, ופינה עשרות אלפי טונות של פסולת מהאזור הארקטי של רוסיה – בדרך כלל מיכלים חלודים של דלק שהסובייטים השאירו מאחור.
החיילים הרוסים חולקים את האי קוטנלי עם דובי קוטב, שועלים ארקטים וזאבים. החיילים מספרים שזמן קצר אחרי פתיחת הבסיס הדובים הסקרנים החלו להתקרב לשערי הבסיס ולהציץ עליהם. בחלק מהמקרים החיילים היו צריכים להשתמש במשאית כדי להרחיק דובים סקרנים במיוחד ששוטטו בסמוך לשערי הבסיס.
"הטבע כאן יפה בצורה קיצונית", אומר עומאר ארקנוב, חייל מחיל הים שהגיע מדרום רוסיה. "לפגוש את דובי הקוטב הייתה חוויה שמציפה אותך ברגש. התיידדנו איתם מההתחלה. אנחנו לא נוגעים בהם, והם לא נוגעים בנו".
עומאר מספר שהוא מתגעגע לאשתו ולבתו, שאותן הוא יכול לראות רק כשהוא יוצא הביתה – פעם בשנה. בכל זאת הוא שלם על החלטתו לשרת בבסיס המרוחק. "מעטים האנשים שעובדים בתנאים כאלה. אני מרגיש גאה שאני כאן עם היחידה שלי, מבצע את חובתי ומגן על המולדת".
לפנייה לכתב/ת 
