לקראת הנחיתה על הירח: האזינו לשיר החללית
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון, כתב שיר על החללית הישראלית בראשית שאמורה לנחות ביום חמישי על אדמת הירח. האזינו
ביום חמישי האחרון נלכדה החללית בראשית בכוח המשיכה של הירח וביום חמישי הקרוב, בסביבות 23:00, היא אמורה לנחות על אדמת הירח. כמה ימים לפני "לכידת הירח" כתב איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, שיר על החללית הישראלית של spaceIL והתעשייה האווירית. האזינו לשיר החללית.
מילום: איתי נבו, לחן וקריינות: עדי דורון, שירה: מיה ממן, עיבוד: איתי גפן ועדי דורון, נגינה: איתי גפן, מיקס והפקה מוזיקלית: גפן סטודיוס
וזה לא השיר היחיד המחבר בין מדע למוזיקה מבית מכון דוידסון. בחודש שעבר נערכה במכון שבמכון ויצמן למדע תחרות sfactor, בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה. בקטגוריה החזותית זכו נעמה ליאור מ"הבצפר" ואמיר בראון ממכון ויצמן למדע על המיצג "בוהמיה כאוטית", שבו שולבו אלמנטים מוזיקליים ופיזיקליים בתבנית יצירת גלים לצלילי "רפסודיה בוהמית.
ליאור התייחסה לסקרנות שעוררה העבודה שלה: "העבודה לא הייתה פשוטה, אבל זה היה נורא מרגש לראות את האנשים נהנים מהמיצג... זה בדיוק מה שרציתי ליצור את הסקרנות הזאת". בראון הוסיף כי "חשיבה מדעית וגישה מדעית, יכולות לשפר עוד את חייהן של אוכלוסיות רבות לו רק היו נגישות יותר... אמנות מושכת אליה אנשים פתוחים ויצירה מושכת אליה אנשים שרוצים להביע את עצמם, אנשים כאלה מצויים בכל רובד של האוכלוסייה. לכן פיתוי אמנותי ויצירתי יכול לעורר במיוחד אנשים אלו סקרנות למדע ולקרב אותם אל חשיבה מדעית".
בקטגוריה הבימתית זכה הדוקטורנט דניאל זיידמן ממכון ויצמן למדע על השיר שונסון לחלבון. "כיף לראות כל כך הרבה אנשים שאינם מדענים, שרוצים להבין יותר על הצד הזה של המציאות. כתיבת השיר הייתה מאוד מהנה בפני עצמה, לחשוב על אילו מילים וחרוזים יהיו מצחיקים, מלודיים ומדייקים מבחינה מדעית בעת ובעונה אחת", הוא אמר.
מנכ"לית מכון דוידסון, ד"ר ליאת בן דוד, הסבירה על חשיבות הנגשת המדע בקרב כלל האוכלוסייה: "המדען והאמן אינם שונים זה מזה במידה שנדמה לנו. שניהם מונעים מתוך סקרנות יצירתית הטבועה בהם, מהצורך להמציא, לגלות ולרתום עולמות חדשים המעשירים את כולנו. יתרה מזאת: המדען איש החברה, הרוח והאמן, נשענים אלה על אלה. התרבות צומחת מתוך העשייה וההישגים של כולם".
בן דוד הוסיפה: "חברה הממעיטה בערכו של אחד, תפגע אנושות ביכולתו של האחר. מתמטיקאי ללא הבנה בפואטיקה, סופר ללא חשיבה סביבתית, איש מחשבים ללא ידע בסיסי במוזיקה, ופילוסוף שלא למד את תורת האבולוציה יכולים להגיע להישגים בתחומם, אך חברה שאינה מעודדת פלורליזם חינוכי תצמיח קנאים-לדבר, בעלי תחומי עניין ויופי צרים, המתקשים לתקשר ביניהם, חסרי נשמה יתרה ולקויי סובלנות דמוקרטית".